רלב"ג תועלות בראשית ל"ב
(הקדמה) והתועלות המגיעים מזה הסיפור הם עשרה:
(ד-ו) התועלת הראשון הוא במידות, והוא שראוי למי שיש לו שונא וירצה שתסור שנאתו ממנו, שיתקרב אליו בכל עוז, ויגיד לו עניניו, כי בזה מהתקרבות-הלבבות מה שלא יֵעָלֵם. וזה, כי האדם לא יודיע פרטי עניניו כי אם לאוהבו, ויעלימם מהשונא, וזה אם כן ממה שייסד בלבו שהוא אוהבו, וישבר לבבו ותסור שנאתו ממנו. ולזה תמצא ששלח יעקב מלאכים לעשו והודיע לו עניניו, כדי שיתיישב בלבו שהוא אוהבו.
(4-6) The first benefit is in character, and it is fitting for someone who has an enemy and wants their hatred to cease, to approach them with all their might and "tell them their matters" [share personal issues], and this will bring a closeness of hearts that will not disappear. And this is because a person will not reveal the details of their affairs except to their beloved, and will conceal them from their enemy. This is based on what they establish in their heart that someone is their beloved [when they share private matters], and it will break their [hateful] heart and their hatred will turn away from them. And for this reason, you will find that Jacob sent messengers to Esav and informed him of his affairs, so that he would be reassured in his heart that he was his friend.
(ז-ח) התועלת השני הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיהיה מפחד תמיד, וישפוט הדברים בַּיותר רע שאפשר, כדי שיתבונן לקחת עצה להימלט מהרע. הלא תראה כי יעקב, כששמע שעשו אחיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עימו, ירא שיהיה בואו להזיק לו, אף על פי שכבר קדמהו הייעוד מה' יתעלה שהוא ישמרהו ויהיה עימו, והיה אפשר גם כן שישפוט שהוא בא לכבדו ולשומרו. ולזה התחכם לקחת עצה על זה לפי מה שאפשר.
(7-8) The second benefit is in virtues, and it is that a person should always be fearful, and judge things in the worst possible way, so that he will consider taking advice to escape evil. Don't you see that Jacob, when he heard that his brother Esav was coming to meet him with four hundred men, was afraid that his arrival would harm him, even though he had already been promised by God Almighty that He would protect him and be with him, and it was also possible for him to judge that he was coming to honor and protect him? And for this, he cleverly sought counsel [took measures to protect himself] on this as much as possible.
(ח-ט) התועלת השלישי הוא במידות, והוא שאין ראוי לאדם – שיִראה שהוא מחוייב שיגיע לו רע-מה – שיתרשל מלקיחת העצה אי-זה רע ישתדל להרחיקו יותר ויבחר ברע היותר מְעַטִּי. כי אולי יתרשל האדם בזה, לחושבו שאין ראוי שיבחר ברע, ואין הענין כן, כי הוא ראוי שיבחר האדם ברע מועט כדי שינצל מרע שהוא יותר חזק ממנו, כי הוא מזה-הצד טוב. ולזה תמצא כי יעקב – כאשר פחד שישחית עשו כל מחנהו – חילק מחנהו לשתי מחנות, לתקותו כי אולי ישאר האחד. ולזאת הסיבה גם כן חצה את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות, ושׂם היותר חביב אחרון, כדי שאם ישאר מהם – ישאר היותר חביב לו.
(8-9) The third benefit is in virtues, and it is that it is not fitting for a person – who appears to be obligated to experience some evil – to be negligent in accepting counsel as to which evil he should strive to distance and choose the lesser evil. Because perhaps a person will become negligent in this, thinking it is not fitting for him to choose evil, and that is not the case. For it is fitting for a person to choose a lesser evil in order to escape a greater evil, because from this perspective, it is [not evil but] good. And for this reason, you will find that Jacob – when he feared that Esav would destroy his entire camp – divided his camp into two camps, hoping that one might remain. And for this reason, he also divided the children among Leah, Rachel, and the two maidservants, and placed the most beloved last, so that if any of them remained, it would be the one he loved the most.
(י-יג) התועלת הרביעי הוא במידות, והוא שאין ראוי לאדם שיימנע מֵהתפלל לה' יתעלה אפילו בעת הסכנה העצומה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות י, א): אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. הלא תראה כי יעקב אבינו, עם היותו בתכלית הסכנה לפי מחשבתו שעשו אחיו אשר היה שונא אותו שנאת מוות היה בא כנגדו בדרך עם ארבע מאות איש, התפלל לה' יתעלה שיצילהו.
(10-13) The fourth benefit is in virtues, and it is that a person should not refrain from praying to God, may He be exalted, even in times of great danger, as our Rabbis, may their memory be blessed, said (Berachot 10a): "Even if a sharp sword is placed on a person's neck, let him not refrain from mercy." Don't you see that our forefather Jacob, even though he was in extreme danger according to his brother Esav's plan, who hated him with a deadly hatred, was coming against him on the road with four hundred men, he prayed to the Almighty God to save him.
התועלת החמישי הוא בדעות, והוא להודיע שאפשר שייעד ה' יתעלה ייעוד טוב ולא יתקיים, כשהיה הייעוד גוזר בעצמוּת שיהיה בו תנאי, כמו הענין בזה הייעוד שייעד ה' יתעלה ליעקב שישמרהו בכל אשר ילך. שכמו זה הייעוד לא יתכן שיתקיים כי אם במי שהוא באופן מהדבֵקות עם ה' יתעלה שתדבק בו כמו זאת ההשגחה הנפלאה. ולזה ירא יעקב, כי שיער בעצמו שאין מעלתו באופן שתדבק בו כמו זאת ההשגחה הנפלאה, אבל הוא קטן ושפל בערך אל הטובות שהשפיע לו ה' יתעלה מצד דבקות ההשגחה בו.
The fifth benefit is in hashkafa, and it is to inform that it is possible that God, may He be exalted, decreed a good decree that did not come to pass, when the decree was inherently conditional, as in the case of this decree that God, may He be exalted, decreed for Jacob, that He would keep him wherever he went. It is impossible for such a purpose to be fulfilled except by one who is united with God, so that it adheres to him like this wonderful providence. And for this reason, Jacob was afraid, because he felt that his merit was not such that this wonderful providence would cleave to him. But he is small and insignificant compared to the blessings that God, may He be exalted, bestowed upon him due to his adherence to Divine providence.
(יד-יז) התועלת הששי הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיוותר משלו לתת לשונאו, וייכנע לו בתכלית מה שאפשר, עד שישלים עימו, ואף על פי שהיה שונאו פחות-המעלה והוא גדול-המעלה, כי הוא עושה זה ההכנע בעבור עצמו ─ שיימלט משונאו, לא בעבור שונאו. וראוי לו גם כן שיהיה מה שיתן לו באופן שיהיה שלם, ויסדרהו בסידור אשר ייראה בו המַתָּן יותר גדול. הלא תראה שיעקב נכנע לעשו בכל זה האופן הנפלא, ונתן לו זה המַתָּן הנפלא; ורצה עם זה בו יעקב השלמוּת, רוצה לומר שיהיו מהזכרים בכל עדר מה שיספיק לו; וציוה לתת ריוח בין העדרים כדי שייראה המַתָּן יותר גדול.
(14-17) The sixth benefit is in character traits, and it is that a person should give up some of his possessions to give to his enemy, and humble himself to him as much as possible, until he makes peace with him. Even if his enemy is of lower status and he is of higher status, he does this humbling for his own sake – to escape from his enemy, not for his enemy's sake. And it is also fitting for him to have something to give him in a complete manner, and to arrange it in an order that makes the gift appear greater. Don't you see that Jacob yielded to Esav in all this wonderful manner, and gave him this wonderful gift? And with this, Jacob desired completeness in him, meaning that there would be from the males in each flock as many as would suffice him; and he commanded to leave space between the flocks so that the gift would appear greater.
(כג-כד) התועלת השביעי הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיישמר מֵעֲבוֹר בְּמקום שיש בו סכנה, אם לא אחר הנסיון שיתברר לו בו שאין סכנה בעוברו במקום ההוא. ולזה תמצא כי יעקב – להיותו משער בעצמו, שאם יראה מִדֵּי עוברו שיהיו בנחל ההוא מים רבים לא יתכן לעבור בהם, יוכל לשוב לאחור מבלי שישיגהו בזה נזק – רצה לעבור זה הנחל קודם שהעביר את אשר לו. כי אולי אם העמיס על עצמו להעבירם קודם שניסה עומק המים, יִמְצָא המים באופן מהעומק שלא יוכל לעבור, ולא יוכל לשוב אחור עם מה שהיה מעביר מנשיו ובניו.
(23-24) The seventh benefit is in virtues, and it is that a person should avoid going where there is danger, unless after an experience that clarifies to him that there is no danger in passing through that place. And for this reason, you will find that Jacob – because he assumed that if he saw from where he was crossing that there was a lot of water in that stream, it would be impossible to cross it, and he could turn back without suffering any harm – wanted to cross that stream before he sent his belongings over. For perhaps if he burdened himself to transport them first, before testing the depth of the water, he would find the water at a depth he could not cross, and he would not be able to return with what he was transporting from his wives and children.
(כה-כט) התועלת השמיני הוא בדעות, והוא להודיע חוזק השגחת ה' יתעלה בדבקים בו, עד שכבר הראה ליעקב בנבואה – לְיַשֵּׁב נפשו ממה שהיה מפחד ממנו – שכבר שׂרר עם אלהים, וזה לו לאות כי ישׂור גם כן על אנשים ויוכל. ולזאת הסיבה בעינה ציוה לשנות שמו – כמו ששינה שֵׁם אברהם ושרה כאשר הבטיחוֹ שיהיה לו בן ממנה – כאילו אמר שאם היה ראוי שינוצח יעקב ─ הנה ישראל לא ינוצח. כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה מד, י): "אברם אינו מוליד, אברהם מוליד". ולזאת הסיבה נכפל זה השינוי בשמו, כשייעד לו ה' יתעלה שיהיה ממנו גוי וקהל גוים (בראשית לה, ט-יב), כאילו אמר שאם אין יעקב מוליד עוד ─ הנה ישראל יוליד. ולזאת הסיבה אמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה טז, ב) ששינוי השם הוא אחד מהדברים שמקרעין גזר דינו של אדם.
(25-29) The eighth benefit is in ideas, and it is to show the strength of God's providence over those who are attached to Him, to the point that He already showed Jacob in prophesy – to calm his fears – that he had already prevailed with angels, and this was a sign to him that he would also prevail over men and be able to do so. And for this very reason, he commanded him to change his name – just as he changed the names of Abraham and Sarah when he promised him that he would have a son from her – as if to say that if Jacob were worthy of being defeated, then Israel would not be defeated. As our sages of blessed memory said (Genesis Rabbah 44:10): "Abram does not beget, Abraham begets." And for this reason, this change was doubled in his name, as God, may He be exalted, destined that a nation and a multitude of nations would come from him (Genesis 35:9-12), as if to say that if Jacob does not bear children again, then Israel will. And for this reason, our sages of blessed memory said (Rosh Hashanah 16b) that changing one's name is one of the things that tears up a person's decree.
(ל) התועלת התשיעי הוא בדעות, והוא להודיע שאי אפשר לאדם שישיג מהות השכל הפועל כמו שחשבו זה קצת הקודמים. וזהו שאמר לו המלאך: 'למה זה תשאל לשמי' (בראשית לב, ל), כמו שביארנו. וכבר ביארנו אמיתת זה בראשון מספר מלחמות ה' (פרק יא).
10) The ninth benefit is in hashkafa, and it is to show that it is impossible for a person to grasp the essence of the Active Intellect, as some of the earlier thinkers believed. And that is what the angel said to him: 'Why do you ask for my name?' (Genesis 32:30), as we explained. And we have already explained the truth of this in the first book of the Wars of the Lord (Chapter 11).
(כה-לג) התועלת העשירי הוא להודיע מעלת יעקב. וזה, שכבר התקרבה מדרגתו למדרגת המלאך עד שנדמה לו שיאבק עימו. עם שיש במה שנשאר לו מהרושם מזאת הנבואה פרסום לאמיתת זאת הנבואה; וזה, שכבר נמצא צולע על ירכו כשהקיץ. ולזאת הסיבה נצטוינו שלא לאכול גיד הנשה אשר על כף הירך, כדי שיתפרסם לנו ענין זאת הנבואה הנפלאה; עם שיש בזה גם כן רושם להאמתת ענין הנבואה אשר היא פינה מפינות התורה, וזה, שאם לא ייאמן בנבואה תפול התורה בכללה.
(25-33) The tenth benefit is to reveal the merit of Jacob. And this, that his rank had already approached the rank of an angel to the point that he thought he could wrestle with him. With what impression he had left of that prophesy, he publicized the truth of that prophesy; and that he was already lame in his thigh when he woke up. And for this reason, we were commanded not to eat the sciatic nerve, which is on the hip, so that the significance of this wonderful prophesy would be made known to us; together with the fact there is also an impression here to verify the truth of the prophesy, which is one of the corners of the Torah. This is because if one does not believe in prophesy, the Torah as a whole will fall.
