שהייה לפני התפילה ואחריה

חסידים ראשונים היו שוהים לפני התפילה, ואחרי התפילה. השהייה לפני התפילה - מטרתה להשתחרר מהמסכים, והדמיון, כפי שאומר נפש החיים (ב: א') - 'להבל' את הנאות העולם, את תחושת הממשיות הרגילה שלנו. לצמצם אותה, כדי להתנשא אל מרומי דעת אלוקים, קרבת אלוקים העליונה של התפילה. ויש שהייה אחרי התפילה- לכוונה הפוכה: כדי שהתפילה תשפיע על החיים צריך לצמצם את האור, ליישב אותו, להפוך אותו להדרכה.