ההנהגה האלהית, המקושרת עם היחס המוסרי, בין באישים פרטיים בין בלאומים ובכללים, הכל הוא המשך מן הטבע של המוסר הכללי, הנמסך בעצמיותה של ההויה, שבשם אלהים. אמנם למעלה מזה עומדת היא הבחירה הכמוסה, שאיננה על פי התוכן המוסרי המתגלה, אלא על פי האידיאל העליון, שעל פי הצפיה העליונה, למעלה מהתנאים שההויה נמצאת בהם כעת. ההזרחות שבאות מתוכן זה הם אורות הנשמה הפנימית של כל היש, והן כוללות את העבר ההוה והעתיד, למעלה מסדר זמנים וצורתם, וכל זה כלול בשם ההויה, כסדרו ובכל אופני צירופיו. [אורות הקודש ח"ג עמ' י"ז]
נושא הפסקה - ההבדל בין ההנהגה האלוקית הקשורה למוסר, לבין ההנהגה הנמצאת למעלה מזה הקשורה לבחירה.
ביאור הפסקה:
ההנהגה האלהית, המקושרת עם היחס המוסרי - בפסקה זאת הרב מבאר שיש שתי צורות הנהגה שהקב"ה מנהיג את העולם. יש את ההנהגה היורדת לתוך העולם וישנה הנהגה המנהיגה את העולם מהצד העליון. צד הנמצא מעל הטבע.
המוסר תפקידו לגלות את ההתנהגה הקשורה אל העולם הזה. כיון שהמוסר הוא קשור אל ההתנהגות הפועלת בתוך העולם, לכן על ידי המוסר מתגלית ההנהגה האלוקית הקשורה לעולם הזה.
בין באישים פרטיים בין בלאומים ובכללים, הכל הוא המשך מן הטבע של המוסר הכללי - אותה הנהגה הקשורה אל המוסר היא מופיעה באדם הפרטי כשהוא מתנהג בצורה מוסרית. כמו כן היא מנהיגה את הכח המוסרי הנמצא בתוך הלאום היינו המסר והאידיאל המוסרי של כל אומה ואומה. אותה הנהגה מוסרית נמצאת בכל קבוצה אפילו כשהיא איננה קבוצה לאומית. בסופו של דבר בכל דבר בין בפרט, בין בכלל הלאומי ובין בכל קבוצה שהיא, נוצר איזה גילוי מוסרי הקיים בתוך אותה יישות.
הנמסך בעצמיותה של ההויה, שבשם אלהים - כאן הרב מלמד מהיכן נובע אותו כח מוסרי. הכח המוסרי הזה נובע משם אלוקים.
יש שני שמות המכנים את האלוקות. יש שם הויה שהוא השם הנמצא מעל הטבע, ויש את שם ה' הנמצא בתוך ההויה זה שם אלוקים. ישנה הנהגה אלוקית המקושרת אל המציאות המוסרית הנמצאת בתוך העולם הזה. זאת הנהגה המקושרת אל שם אלוקים הנמצא בתוך הטבע. אומנם גם שם אלוקים הנמצא בטבע שורשו הוא בשם הויה. היינו שם הויה הוא השם המחיה את שם אלוקים.
בחסידות מבואר ששם אלוקים הוא מעין מגן, מעין מסך המאפשר לנו לקלוט דברים משם הויה. כיון שאנחנו בתור נבראים בעולם הזה לא יכולים לתפוס את שם הויה לכן יש עליו מגן וכיסוי וזה שם אלוקים שהוא מבטא את הטבע. לכן גימטריא של שם אלוקים זה הטבע. החילוק בין שני השמות מבואר בהרחבה בספרי החסידות. וכך כותב הבעל שם טוב, בעל שם טוב בראשית פרשת בראשית - כו. כתיב (תהלים פ"ד, י"ב) כי שמש ומגן ה' אלהים, פירוש כי שם הוי"ה נקרא שמש, וזהו שאמר שמש ומגן פירוש כמו מחיצה המגין בעד אור השמש, הוא הדמיון כמו ה' אלהים, רצה לומר כמו שאי אפשר להסתכל בשמש, מגודל אור הבהירות שלו, אם לא על ידי מגן ומסך המבדיל, שהוא המגין בעד אור השמש, שיוכלו חלושי הראות ליהנות מאורו, כך הוא שם הוי"ה ברוך הוא אורו רב מאוד, מגודל אור בהירותו, לכך הוצרך לצמצמו ולהגבילו בתוך שם אלהים גימטריא הטבע שהוא המגן ההבדל בין השמות באים לידי ביטוי גם ששם הויה אי אפשר להגות אותו, ומכנים אותו רק בשם באדנות. לעומת זאת, שם אלוקים מכנים אותו כמו עניין זה מופיע בהרחבה גם בתניא שער היחוד והאמונה פרק ד'.
הוא נכתב, היינו מותר להגיד את המילה אלוהים ככינוי לאלוקות. ויותר מזה הוא גם משמש ככינוי לדיינים שזה שם של חול ולכן ניתן כלפי דיינים להגיד אלהים.
הרב מבאר ששם אלוקים הוא נמסך בתוך ההויה, היינו בתוך העולם, בתוך המציאות. הרב משתמש במילה נמסך, משמעות מילה זאת היא כמו מזיגה. שם אלוקים נמזג לתוך המציאות. משמעות המזיגה ששם הויה בעצמו ממש נכנס לתוך העצמות של העולם הזה. כמו כן מילה זאת מבטאת לשון מסך, היינו כדי ששם הויה יתגלה בתוך העולם צריך שם הויה לעבור דרך מסך. המסך הוא מצמצם את שם ה' כדי שיוכל להופיע בתוך העולם.
אמנם למעלה מזה עומדת היא הבחירה הכמוסה, שאיננה על פי התוכן המוסרי המתגלה, אלא על פי האידיאל העליון - יש הנהגה הנובעת ממקור יותר עליון. הנהגה הזאת היא הנהגה שאיננה פועלת מתוך המוסר המתגלה בעולם. זאת הנהגה הנובעת ממקור יותר גדול. אותה הנהגה היא פועלת בעולם לפי האידיאל העליון. הנהגת המוסר תלויה בהנהגה של האנשים, ככל שהאנשים יהיו יותר מוסרים העולם יתקדם. אבל ישנה הנהגה התלויה לא לפי ההתנהגות המוסרית של העולם. זאת הנהגה התלויה בהחלטה אלוקית, זאת הנהגה שהקב"ה מנהיג את עולמו, לפי החלטתו מה שהוא רוצה להביא את העולם לקראת האידיאל העליון.
שעל פי הצפיה העליונה, למעלה מהתנאים שההויה נמצאת בהם כעת - אותה השפעה היא יכולה להביא את הגאולה ללא קשר להתנהגות של ההויה באותו רגע. לכן מצאנו בחז"ל שהגאולה יכולה להגיע ללא קשר למצבה הרוחני של ההויה. וכך מופיע בגמ'.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד א
- ואמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, או כולו חייב.
וכך כותב בעל הלשם, על הדרך שהעולם יגיע לתיקונו.
הקדמות ושערים לבעל הלשם שבו ואחלמה. שער ו' פרק ח'
- הנה הוא מובן על פי דברינו כי מאחר שתכלית הבריאה שהוא בשביל
התיקון דלעתיד אשר לימות המשיח ולחיי העולם הבא, הנה הוא
יעשה על כל פנים שיתוקן הכל על ידי העונשים גם כן, כי על ידי כל
התלאות שבהעולם הזה והעונשים אשר לאחר מיתה יתבטל הרע
כולו ויכלה כל הטומאה והזוהמא ויהיו כל העונשים גופה גם כן
לסיבה גדולה להתיקון העתיד ולהגילוי דטוב הצפון וכנ"ל, אם כן
שמא יאמר אדם שילך באיזה דרך שירצה כי אין רצונו של הקב"ה
בזה יותר מבזה מאחר שתכלית הכוונה הרי יעשה על כל פנים. לכן
אמרה התורה 'ובחרת בחיים', כי רצונו של הקב"ה הוא רק שיעשה
התיקון אשר בתכלית כוונתו ית"ש על ידי קיום התורה והמצוה
דוקא.
לפי מהלך זה מסביר בעל הלשם את הגמ' שבמסכת סנהדרין וכך כותב בעל
הלשם.
הקדמות ושערים לבעל הלשם שבו ואחלמה. שער ו' פרק ט'
- וזהו שאמרו בסנהדרין (צ"ח א') "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו
זכאי או בדור שכולו חייב". ע' בהגר"א בתיקונים (תיקון ס"ט קכ"ו
ע"א) מה שאמר, 'ודאי אופן השני'. והרי לנו דימות המשיח אינו תלוי
בזכות ומעשים כלל. וכן שם בסנהדרין (צ"ו סע"ב) בפלוגתא דר'
אליעזר ור' יהושע ואמר ר' יהושע חינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו
לא בתשובה ולא במעשים טובים ושקלו וטרו בזה ר' אליעזר ור'
יהושע ולבסוף שתק ר' אליעזר כמו שמבואר שם והרי הודה ר'
אליעזר גם כן לר' יהושע שהגאולה העתידה אינו תלוי בתשובה
ובמעשים טובים כלל. וכן כתב רמב"ן בפ' האזינו שהבאת גאולה
העתידה אין בה תנאי בתשובה ועבודה אל א שהיא מובטחת לבוא על
כל פנים ע"ש .
הנהגה זאת מובילה בהכרח את העולם לתיקונו. אי אפשר להשאיר את כל
מהלך העולם רק לבחירתו של האדם, בסופו של דבר העולם צריך להגיע
לתיקון. כדי שהעולם יגיע לתכליתו, צריך הנהגה אלוקית עליונה שתנווט
את העולם לפי הצפיה והאידיאל העליון.
הרמח"ל מבאר בהרחבה הנהגות אלו. והרמח"ל כינה שתי הנהגות אלו
בשם של הנהגת המשפט והנהגת הייחוד. וכך כותב הרמח"ל בדעת תבונות.
דעת תבונות תקופת העלם יחוד ה' אות נ - סיכום אמר השכל: שתי מידות שם הקדוש ברוך הוא לנהג בם את
עולמו: אחת - מידת המשפט, ואחת - מידת השליטה והממשלה היחידית.
מידת המשפט היא מידת הטוב ורע, שבה תלויים כל עניני הטובות
והרעות בכל תולדותיהם; ומקור המידה הוא הסתר פני טובו,
והעלם שלימותו. מידת הממשלה היחידית היא מידת תיקון כל
הנבראים בכחו יתב', אף על פי שמצד עצמם לא היו ראויים לזה,
והיא הסובבת והולכת בהעלם בכל דרכי המשפט עצמו, לסבב כל
דבר אל השלימות לבד; ומקורה הוא חק טובו הפשוט ית', שאף על
פי שנתעלם, לא זז מלהשקיף עלינו לטובה. מידת המשפט היא
המגולית ונראית, מידת הממשלה היא המתעלמת ומסתתרת לפנים.
על פי הרמח"ל מתבאר ששני ההנהגות האלה פועלות בו זמנית, אומנם
ההנהגה הגלויה היא הנהגת המשפט, הנהגת שכר ועונש. לעומת זאת
הנהגת הייחוד היא הנהגה נסתרת. חילוק זה מתאים לחילוק בין שם
אלוקים, שהוא מתגלה בתוך ההויה, לכן אפשר להגיד אלוהים. לעומת שם
הויה שאפשר רק לכ תוב אותו, אבל לקרוא בשם הויה הדבר אסור. כיון
ששם הויה הוא שם נסתר.
ההזרחות שבאות מתוכן זה הם אורות הנשמה הפנימית של כל
היש, והן כוללות את העבר ההוה והעתיד, למעלה מסדר זמנים
וצורתם - הרב מבאר שאותה הנהגה עליונה היא פועלת בכל הזמנים בבת
אחת. הנהגת המשפט היא ההנהגה הקשורה אל העולם, לכן היא רואה את
המציאות הגלויה. לעומת הנהגת הייחוד היא לוקחת בחשבון תיקונים
שהעולם עובר, תיקונים הקשורים לעבר הווה ועתיד. היא הנהגה הכוללת
בו זמנית את כל הזמנים. הכח של ההנהגה נובע כיון שהיא נמצאת מעל
המציאות.
ביסוד הזה עומד עומק התירוץ לכותרת של הפסקה. כל הפסקה הרב
מתבאר בהרחבה על שני ההנהגות. אבל לכאורה כיצד דיון זה מקושר אל
היחס בין הבחירה לבין המוסר. היינו יש את הטבע של האדם, היינו כיצד
בפועל האדם מתנהג בעולם. זה תלוי באדם. לעומת זאת יש הנגה אלוקית
ובחירה אלוקית שהעולם יגיע לתיקון. לכאורה החיבור בין ההנהגות הוא
חיבור בלתי מובן. שהרי אם נותנים לאנושות בחירה מוחלטת יכול להיות
שהעולם לא יגיע לתיקונו. יכול להיות שהעולם לא יתנהג לפי הבחירה
והתוכנית האלוקית.
על זה באה התשובה של הרב במהלך הפסקה. התשובה היא שהיכולת של
האדם כפי שהוא חי בפועל זה מתנהל לפי הטבע המוסרי הגלוי שהאדם
בכל רגע צריך להתנהג מתוך הכרח בתוך המציאות, מצד אחד. מצד שני יש
בחירה עליונה כמוסה שהיא קשורה אל החופש העליון. כביכול מצד
האלוקות הקב"ה הוא בכל רגע ורגע כולל בתוכו את כל הזמנים. כיון
שהאלוקות כוללת בבת אחת את כל הזמנים, כל בחירה של האנשים בעולם
היא לא יוצאת מתוך הבחירה האלוקית שהקב"ה בחר והנהיג.
מהות הבחירה הכמוסה זה המציאות הנמצאת מעל העולם. זה סוד הנמצא
מעל ההוייה. מעל ההגבלה של עוה"ז. זה בחינה של אור אינסוף. כלפי
האינסוף לא שייך להגיד שיש הגבלה ויש חופש מוחלט.
הסיבה למה נברא העולם, מה היה חסר העולם למה הוא נברא כך זה קשור
לבחירה הכמוסה. במציאות אינסופית כל מציאות הנבראת מאור כזה
הסיבה היא תמיד כמוסה. כיון שאנחנו בתור נבראים יכולים להבין את
ההתגלגלות של העולם רק עפ"י מה שאנחנו רואים בבחינה מוגבלת, כלפינו
תמיד האינסוף נחשב כמוס. אבל גם בדבר הכמוס יש בחירה, אומנם זאת
בחירה חופשית לגמרי שאין שום דבר שהכריח אותו, כיון שאם יש דבר
מכריח ממילא זה כבר לא אינסוף שהרי מהותו של האינסוף שהוא לא
מוגבל. למרות שהאינסוף לא מוגבל יש לו שייכות לבחירה. אלא שבחירה
זאת חייבת להיות כמוסה כלפינו.
הסיבה שזאת סיבה כמוסה כיון שהיא מעל ההגבלה של העוה"ז היא גם
למעלה מכל סדר הזמנים וצורתם, כיון שצורת העולם והזמן זה דבר שהוא
נברא, בחירה כמוסה זאת היא קשורה אל שם הוייה. שם הויה הוא נסתר,
איננו מתגלה בצורתו בעוה"ז רק שם אלוקים ניתן להבין.
וכל זה כלול בשם ההויה, כסדרו ובכל אופני צירופיו - הנהגת ה'
בעולם המופיע בצורה נסתרת דרך שם הויה. שם הויה יכול להשפיע
בצורות שונות. יש כל מיני צורות כיצד לכתוב את צירופי שם הויה.
דוגמא לצירופים אלו מצאנו בכוונות המופיעות אפילו בסידורי הפשט של
האשכנזים. בכל ראש חודש בתפילת מוסף כתוב שיש לכוון צירוף אחר שם
של הויה. אותו צירוף משפיע על צורת השפע כפי שהיא מופיעה בעולם.
לדוג' על פי הכוונות שם מבואר שצירוף הויה בחודש ניסן הוא יהוה, כמו
הצורה הרגילה. היינו שפע מלמעלה למטה. לעומת חודש תשרי ששם שם
הויה הוא צירוף כזה: והיה, צירוף זה מלמד שהשפע תלוי קודם באותיות
וה' שהם אותיות המבטאות את הצד התחתון של הנבראים. ואח"כ לאחר
העבודה של הנבראים מתגלה שם יה'. היינו הצד העליון שמוריד את השפע.
אם כן כל חודש הוא מגלה כח אחר וצורה אחרת של הורדת שפע לעולם.
אותם חילוקים אינם תלויים בעבודה של האנשים, הם תלויים בהחלטות
אלוקויות כיצד השפע האלוקי יופיע בעולם. ההחלטות האלוקיות
שנמצאות אצל הקב"ה הם תלויות בחופש הבחירה האלוקית.
אותו חופש בחירה אלוקית, הוא לקח בחשבון מתוך ידיעה את כל העתיד.
כביכול כל הבעיות והבחירות המוסריות שאנשים יפעלו בעולם, זה עדיין
נכלל בתוך הבחירה האלוקית הראשונית. היכולת של הקב"ה לבחור
ולכלול בתוכו את כל הבחירות של האנושות, זאת יכולת הקשורה בבחירה
הכמוסה. זאת יכולת הנובעת מעצם זה שהקב"ה בהנהגה זאת נמצא מעל
הטבע.
לכן למרות שבשם אלוקים, נראה שההנהגה לא מתאימה למשפט, בסופו
של דבר שם הויה, הנהגה נסתרת היא כוללת בתוכה את כל המציאות.
העולם יגיע לתיקונו המוחלט כולל הנהגה של שכר ועונש.
