זכו – עוסקים ביישוב הארץ, לא זכו – עוסקים בפיקוח נפש
כאשר ישראל זוכים – עוסקים במצוות יישוב הארץ, משתדלים להעלות כמה שיותר יהודים לארץ, ליישב כמה שיותר מקומות, ומתוך כך זוכים לשקט וביטחון, שגשוג ועלייה, כבוד לאומי בין העמים והעצמת הרוח היהודית. וכאשר ישראל לא זוכים לעסוק ביישוב הארץ, הם נאלצים לעסוק בפיקוח נפש. בחסדי ה' בדורות האחרונים לפחות ישנה נחמה, שמתוך הצרות והסכנות אנחנו זוכים להתקדם ביישוב הארץ, אבל בדרך קשה ומיוסרת.
רק לאחר השואה הנוראה נמצאו הכוחות להקים את מדינת ישראל. רק מפני שהערבים המשיכו להתקיף אותנו בתאוות רצח והשמדה, שחררנו חבלי מולדת והתחלנו ליישב את יהודה ושומרון.
זוהי משמעות דברי חכמים על הגאולה: "זכו – אחישנה, לא זכו – בעִתה" (סנהדרין צח, א). זכו על ידי שמחת העיסוק בבניין הארץ, לא זכו – על ידי ייסורים קשים ונוראים.
הבעיה המוסרית
אישי מוסר שונים בעולם טוענים כלפי מדינת ישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצם של הערבים (שמעולם לא הייתה להם כאן מדינה). גם יהודים בעלי רגישות מוסרית טוענים ש"הכיבוש משחית". אילולי הזיקה המשיחית ליהודה ושומרון, המלחמות היו נפסקות, היינו נחשבים בעולם לאנשים נאורים, היינו יכולים לקיים פה את חברת המופת שחלמנו להקים. אבל לשם כך צריך להיפטר מ"בעיית" השטחים (כינוי גנאי לארץ ישראל).
בפועל, העניקו לערבים אוטונומיה נרחבת ביהודה ושומרון ורצועת עזה, ובמקום שלום השנאה והטרור כלפינו גברו מאוד, האנטישמיות התפשטה בעולם והלחץ הבינלאומי כלפינו התעצם.
כי ארץ ישראל אינה הבעיה, ארץ ישראל היא הפתרון.
זוכים – מיישבים את הארץ לשם מצווה, לא זוכים – צריכים לערוך עוד ועוד מלחמות, ורק מתוך ייסורים זוכים להרחיב מעט את ההתיישבות.
הבעיה של אמריקה וכל העולם
גם לארה"ב ושאר מדינות המערב יש בעיה קשה עם ארץ ישראל. לולי היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, אפשר היה מזמן לעשות שלום עולמי, המוסלמים היו נרגעים, הדמוקרטיה הייתה פורחת בכל הארצות. במקום זאת הם נאלצים לשמוע על עוד בתים שנבנים בהתנחלויות.
וכל זמן שהיהודים בונים בהתנחלויות, התקשורת הבינלאומית נאלצת לעסוק בכך ואינה יכולה להתפנות לסיקור מיליוני הנרצחים בארצות האסלאם, ומאות מיליוני הרעבים והחולים באפריקה. כל זמן שהמתנחלים מתנהגים באלימות נוראה וכותבים כתובות נאצה נגד הערבים, מנהיגי המדינות והאו"ם אינם מצליחים להתפנות לפתרון בעיית הטרור הבינלאומי, הנשק הגרעיני, הסכסוכים שבין המדינות.
והנה מתחילים לפתור את "הבעיה", מצליחים לגרש את היהודים מגוש קטיף, להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון. ומשום מה המתחים גוברים, המוסלמים לא מרוצים, ההסתה האנטישמית גוברת. ארצות מתפרקות בדם ואש ותמרות עשן.
כי ארץ ישראל אינה הבעיה, היא הפתרון. על ידי בניינה היו יכולות האומות שחפצות בצדק ובשלום להעביר מסר בהיר לכל הפושעים למיניהם, שהאלימות, השקר והזדון אינם משתלמים. זו הדרך הנכונה בשביל המערב להעמיד את כל משטרי הרשע על מקומם. זו הדרך להביא שלום לעולם.
המלחמה ברצועת עזה
כך הגענו למלחמה המסובכת ברצועת עזה.
אם היינו זוכים – היינו עוסקים במצוות יישוב הארץ, בונים ומרחיבים את גוש קטיף. לא חוטאים בהסכמי אוסלו, לא מעניקים לערבים שום זכויות קולקטיביות בארץ ישראל. אמנם היינו נצרכים להתמודד עם לחצים בינלאומיים ועם איומים מצד האויב הערבי, אבל ההתמודדות הייתה קלה יחסית. זו הייתה יכולה להיות התמודדות שמפתחת ומעצימה.
ומאחר שלא זכינו, וחטאנו בהסכמי אוסלו ובהחרבת גוש קטיף, נכנסנו למלחמה המסובכת ברצועת עזה כדי להציל נפשות ישראל ממאורות הטרור המוסלמי, וחיילינו היקרים מפז צריכים לחרף את נפשם על הגנת העם והארץ.
הדרך היחידה לניצחון – יישוב הארץ
אם הממשלה תמשיך להתעלם מחזון יישוב הארץ, לא נוכל לצאת מהמלחמה בניצחון. שכן הערבים יודעים שהשאלה העיקרית נוגעת לריבונות על הארץ, וכל זמן שהם נותרים על מקומם, ותביעותיהם זוכות לתשומת לב בינלאומית – הם מנצחים. וגם אם נהרוג להם אלפי חיילים ואזרחים, ונהרוס להם אלפי בתים, בזכות זה הם יקבלו עוד מימון לבניית כוחם הצבאי. וכך נצרך להתגלגל ממבצע למבצע, להתפתל ולהתעמת עם הלחצים הבינלאומיים, כי תמיד יהיו לערבים עוד תביעות, ותמיד יהיו עוד טרוריסטים שיפרו את השקט.
הדרך היחידה לניצחון היא על ידי החזרה למצוות יישוב הארץ. אם מתוך המלחמה בעזה נזכה והממשלה תבין שאסור לדבר יותר על נסיגה ביהודה ושומרון, שצריך להרחיב את היישובים היהודיים, תוכל להיות למלחמה זו תמונת ניצחון מסוימת. אם האויב יֵדע שבעקבות המלחמה הממשלה החליטה לבנות עשרות אלפי דירות בהתנחלויות ביהודה ושומרון, הם יֵדעו שהפסידו. אם ישמעו שממשלת ישראל מתכוונת לכבוש את רצועת עזה, לבנות מחדש את היישובים שנחרבו, לעודד את הגירתם של הפליטים ושונאי ישראל, חלומם לנצח את ישראל יימוג, ובתהליך הדרגתי הלחצים הבינלאומיים יפחתו וביצת הטרור תתייבש.
