רש"ר הירש בראשית ל"ג
(ד) וישקהו ויבכו – תיבת "ויבכו" מעידה שרגש אנושי אמיתי גבר על עשו. נשיקה יכולה להיות גם מעשה של העמדת פנים; אך לא כן דמעות הזורמות ברגעים שכאלה. ("בכה" קרוב ל"בקע" ו"פקח", ומשמעותו: להתפרץ בדמעות. דמעות נובעות ממעמקי הנפש האנושית.) נשיקה זו ודמעות אלו מציגות גם את עשו כנכדו של אברהם.
על כרחנו שעשו היה יותר מסתם ציד פרא. אם לא היה כזה, כיצד עלה בידו להצליח להשתלט על כל התפתחות האנושות? החרב לבדה, עם כח הזרוע הגס כשלעצמו, אינם יכולים להשיג זאת.
גם עשו עתיד להניח את חרבו קמעה קמעה, ויותר ויותר יתן מקום לאנושיות. ויעקב יהיה זה שיעניק לו את ההזדמנות להראות, עד כמה גבר בלבו עקרון האנושיות. כאשר החזק מכבד את זכויות החזק, אין זו אלא זהירות מחוכמת. אך כאשר החזק, כדוגמת עשו כאן, נופל על צווארי החלש ומשליך מידיו את חרב התוקפנות, רק אז נעשה ברור שגברו בלבו הצדק והאנושיות.
---
ידוע בחז"ל שתי דעות בענין.....
