הצרה הגדולה ביותר הפוגעת בכנסת ישראל היא זו של תערובות. תערובות באות בשני אופנים. א] שאלו שמבחוץ מסתפחים לגופה של כנסת ישראל וזמורת זר הן בעצם, דוגמת ערב רב. ב] כנסת ישראל פונה החוצה ואז ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. רק בהסרת כוחות תערובות אלו מופיעה כנסת ישראל ככל הדרה. נאר אליין איז שוין גוט - אם רק נמצאים לגד זה כבר טוב.
המעשה אבות של בחינה זו היא בויותר יעקב לבדו. לאחר שנתגבר על שרו של עשו און איז פטור געווארן מתערובות עשו, אז הוא זוכה לברכותיו ומדה כנגד מדה מחייבת שבשעה שלמטה נמצא מצב של לבדו אצל כנסת ישראל אזי מתעוררת למעלה הנהגה של ונשגב השם לבדו. אחרי ימי סוכות ששבעים אומות מתמעטים והולכים אז הוא שמיני עצרת שעל יום זה נאמר ונשמח אני ואתם רק אנחנו אין כאן כוחות אחרים מבחוץ. לכך נאמר על שמיני עצרת עצרת תהיה לכם מה שאין כן בשביעי של פסח נאמר עצרת להשם בשמיני עצרת הוא רק לכם איז שוין גוט [כבר הוא טוב].
[מרן רה"י זצ"ל]
ומי יודע אם מדת הדין לא פגעה בנו בצורה כה חמורה בשמיני עצרת בגלל פגם של "ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם". והתיקון הוא ניתוק מדרכי אומות העולם וחזרה לקדושת ישראל המקורית.
