בשבועה ליעקב אשר נאמר שם פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה ממך כתב רש"י שעתידים בניו להקריב בשעת איסור במות בימי אליהו. הנה מבואר בדברי המפרשים שמלבד הוראת שעה להתיר האיסור של הקרבת אליהו בימי איסור במות היה גם ענין של חידוש שם קרבן על מה שעשה שם. לזה היה צריך אליהו לקבץ י"ב אבנים כמספר שבטי ישראל הנזכר שם בפסוק כמו שיבואר.
הנה הנס היה שירד אש מן השמים על ידי אליהו ואילו דבר זה היה מעשה בכל יום במקדש כי במקדש היה מקום של מכל שבטיכם במקום אחד. והנה בזמן אליהו היה פירוד בין הי"ב שבטים עשרת השבטים במלכות ישראל ושנים לבד במלכות יהודה קיבוץ י"ב אבנים כמספר בני ישראל ביחד היה כעין קיום של מכל שבטיכם, ובזה ירד האש דוגמת מה שקרה במקדש ונתחדש שם קרבן ממש כמו במקדש. וזה ביאור הענין שנכנס מאורע זה לתוך שבועת הארץ ליעקב ששבועה זו היתה עיקרה לארץ של י"ב שבטים ומצד התכללות כל השבטים ביחד במקדש היה אפשר שתרד האש כמו במקדש זהו שנתגלה ליעקב שבכוח קיבוץ י"ב בניו יש מקום ליציאת אש מן השמים אף חוץ למקדש. עתידים בניו להקריב בשעת איסור במות בימי אליהו והוא שנתחדש כאן שעתידים בניו להקריב בחוץ שיהיה נחשב קרבן ורק מפני שיש שרש לזה בפסוק.
[מרן רה"י זצ"ל]
