WOW! Powerful!
מספר הרב ראובן פיירמן:
לפני כשלושים שנה פנו אליי ממשרד החוץ בירושלים בבקשה לנסוע לברית המועצות לשליחות חינוכית. אז עדיין היה שם שלטון קומוניסטי, אבל כבר התגלו כמה סימני דמוקרטיה, לדוגמה היה אישור לפתוח בתי ספר יהודיים. הפונים ביקשו ממני להעביר שיעור ביהדות לנערים כבני שבע עשרה. "קח בחשבון", הם אמרו, "שנערים אלו קיבלו חינוך אנטי-דתי קיצוני ומעולם לא ראו רב. אתה תהיה היהודי הדתי הראשון שהם פוגשים, וייתכן שגם האחרון, כי המצב כאן מאד לא יציב".
כל הלילה שלפני השיחה התלבטתי על איזה נושא לדבר איתם, והנה לפנות בוקר הבריק לי רעיון מוצלח.
בכיתה ישבו כעשרים תלמידים יהודים מחוננים שנאספו מכל מוסקבה. אחרי שהצגתי את עצמי שאלו התלמידים:
"אמרו לנו שאתה מאמין באלוהים. האם זה נכון?"
"כן", אמרתי, "ואתם לא?"
"לא".
"למה?" שאלתי.
"אין לנו צורך באמונה", הם חייכו בסלחנות, "אנחנו לומדים פיזיקה, ביולוגיה, פסיכולוגיה. אנחנו יודעים איך נוצר העולם".
"אם כך, אני רוצה להציע לכם לשחק משחק שדרכו אולי אצליח להסביר למה מה שאתם לומדים – אינו מספיק. למה אני מאמין.
אם היו אומרים לכם שאתם יכולים לבקש משאלה אחת בלבד, אבל בלי הגבלה של היגיון או של חוקי הפיזיקה. כל מה שתרצו (חוץ מהמשאלה שיתגשמו כל משאלותיכם), מה הייתם מבקשים?"
הם היו קצת משועשעים מהרעיון והתחילו לשתף פעולה:
"כסף בלי סוף", אמר בחור ושמו ארטיום.
כתבתי על הלוח: 'כסף בלי סוף'.
"אני אבקש לשלוט על כל העולם, וממילא כל הכסף שלך יהיה שלי!" אמר יבגני.
כתבתי: 'שליטה על כל העולם'.
"אני הייתי רוצה להיות הכי חזק בעולם", אמר דימה, "כמו ברוס לי", והוא התחיל להדגים תרגילי קונג-פו.
כתבתי על הלוח: 'חזק כמו ברוס לי'.
"אני הייתי רוצה להיות חתיך לא נורמלי, כזה שכל הבנות ימותו עליי", אמר איגור.
כתבתי: 'להיות לא נורמלי', והכיתה צחקה.
"לא", אמר איגור, "חתיך שכל הבנות ימותו עליי!"
כתבתי: 'שכל הבנות ימותו'. גל צחוק שני, ובאווירה טובה זו התחילו לעלות עוד ועוד רעיונות ומשאלות:
מרינה, החכמה של הכיתה, רצתה לדעת את כל מה שכתוב בכל הספרים בעולם. בחור אחר רצה לחיות לנצח בלי להזדקן ובלי לחלות לעולם, ונערה אחרת ביקשה שכל בני האנוש, באשר הם, יחיו בשלום ללא הבדלי דת, גזע ומין. סבטלנה רצתה 'אהבה אמיתית שלא עוברת עם הזמן אלא אדרבה, הולכת ומתחזקת'. וכך, לאט לאט התמלא הלוח כולו.
"טוב", אמרתי, "בואו נסכם. שימו לב שרוב הדברים שביקשתם היו רק אמצעים, למשל כסף. הרי ברור לנו שארטיום רצה משהו אחר לגמרי, שכן מה אפשר לעשות בכסף אם חיים, למשל, באי בודד? כסף זה רק אמצעי. מה שבאמת רצית, ארטיום, זה את היכולת להגשים את רצונותיך ללא הגבלה, נכון?"
"נכון, לקנות הכול!"
"אז איך נגדיר את רצונך האמיתי? לא כסף, אלא..."
"היכולת להשיג את כל מה שאני רוצה".
מחקתי את המילה כסף ובמקומה כתבתי: 'להשיג הכול'.
כך היה גם בנוגע לאיגור שרצה להיות חתיך לא נורמלי. הוא רצה למעשה 'יופי'.
ומי שרצה לדעת קונג-פו, כנראה לא באמת רצה להיות כמו ברוס לי שמת בן שלושים ושלוש. "לא היית רוצה לקפוץ ולקפוץ ובסוף למות (שוב צחוק), נכון דימה? רצית משהו אחר. תחשוב מה, אולי ביטחון, כוח...?"
- "תכתוב חוזק, עוצמה וכוח".
"מרינה שרצתה לדעת כל מה שכתוב בכל הספרים בעולם, באמת ביקשה חוכמה מוחלטת..." כך עברתי על כל בקשה ובקשה ושיניתי להגדרות מופשטות יותר. לאחר שמחקתי את כל המילים המיותרות, נשארו על הלוח רק עשר מילים: כוח, יופי, חכמה, אהבה, שלטון, חיי נצח, הערכה, חסד וכו'...
"כעת אני רוצה לספר לכם", המשכתי, "שליהודים יש תורת סוד האומרת שהעולם מושתת על עשר ספירות. אתם יודעים מה הן? הן כתובות על הלוח: שלושת הספירות העליונות נקראות – 'חכמה, בינה ודעת' – גוונים שונים של החכמה. הכוח האבסולוטי שדימה ביקש נקרא – 'גבורה'. היופי – 'תפארת'. השפעת הטוב על כל האנושות היא 'חסד'. אהבה נקראת 'יסוד'. חיים ללא מוות הם 'נצח', ושליטה על כל העולם זוהי 'מלכות'. על הספירות הללו כתוב בספרים הקדושים שלנו שנכתבו לפני אלפי שנים. על פי עשרת היסודות האלה בנויים אישיותם, מזגם ונטיות אופיים של כל בני האדם.
ועכשיו שאלתי האחרונה: איך אפשר לסכם את כל עשר הספירות הללו במילה אחת? מה כולל את כל עשרת הכוחות הללו ביחד?"
שתיקה.
- "אלוהים", אמרה מרינה.
השתררה דממה. פתאום חשו כולם שזה כבר לא משחק.
"נכון", אמרתי, "מה שאתם באמת רוצים זה להיות אלוקים. לכן כל הבקשות שלכם היו בלתי מוגבלות: כסף בלי סוף, כוח ללא גבול, שליטה על כל העולם, לחיות בלי למות וכדומה... חכמינו אומרים שבטבע הנשמתי שלנו טמון רצון להידמות לאלוקים, ולכן רוב האנושות מאמינה באלוקים. אנחנו פשוט לא מעיזים לחשוב על כך וקוראים לאמונה הזאת בשמות חלופיים וקטנים כמו אהבה, חכמה, אושר. אבל באמת, השאיפה הפנימית של כל אחד היא להתקרב לאלוקיות שבו, הנקראת 'נשמה' או 'חלק אלוק ממעל'. זהו קול השם שקורא לנפשנו להתקרב אליו. והקול הזה קיים אצל כל אחת ואחד, גם אצל אלו הלומדים פיזיקה ופסיכולוגיה".
הם חייכו.
