הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון ואביו של אלישע שנפצע ברצועת עזה, נשא דברים בשבעה של רס"ן משה לייטר הי''ד, שנפל בקרבות בעזה.
"המח"ט עידו הלך עם כמה פלוגות, ואמר: זאת הפלוגה של משה, פלוגת החוד שלי להסתער ראשונה. הפלוגה הזאת של משה הי"ד נכנסה לכל המקומות הכי קשים, הבן שלי בגלל שהיה נווט חוד, היה צמוד למשה, יחד עם יוסי הרשקוביץ, גדלו כתאומים בישיבה, בפלס"ר צנחנים, הבן שלי לא היה מוכן לעזוב אותם", סיפר הרב.
הרב מדן מספר כי הוא לא הכיר אישית את משה לייטר. "אני לא הכרתי את משה, יודע ממנו רק מילה אחת שהקרין אותה בכל האישיות שלו: אחרי. כניסה למשימה, חתירה למגע אין סופי לכל האורך. משה הי"ד, והבן שלי, ויוסי הי"ד, היו בפיצוץ ממש ביחד, שלושה, מה נגזר ולמה נגזר, אני לא יודע, הבן שלי חטף מכה בדיוק כמו יוסי, טיפלו ביוסי וראו שאי אפשר, הרופא עוד הספיק להגיד אתו שמע ישראל.
מי יגלה עפר מעיניך רבי עקיבא, תלמידים שלך שהמשיכו את הדרך שלך להגיד שמע ישראל. קרא מה שקרה. משה הקרין כל החיים הקרין 'אחרי', מזה שהבן שלי הלך צמוד אליו הכרתי אותו".
"החבורה הזו הם לא הרפתקנים, הם נמצאים שם כי אם הם לא חותרים שם למגע, היישובים לא יחזרו, פירוש הדברים שלמדינת ישראל לא יהיה לה אפשרות קיום בהמשך. להשמיד שם את האויב בכדי שבארי, ניר עוז, נחל עוז, כיסופים, רעים יחזרו, הם מסרו את נפשם על העניין הזה מבור לבור, מפיר לפיר וממסגד למסגד, עם ידיעה ברורה שהסיכוי שיחזרו, הוא קטן. עם ישראל אחרי חלום של 3 אלף שנה יוכל לחיות בה בצורה רצונית ולא נצטופף כולנו לגוש דן."
איזה קידוש השם עושים שם, כולם היו בטוחים שעם ישראל מתפורר, מה חשבו בעולם על עם ישראל, איזה חילול ה' היה. האנשים האלה קידשו את ה', חלקם בחייהם וחלקם במותם. הבן שלי בע"ה נעבור אתו את הדרך הארוכה עם שתי הרגליים, וכל הדברים האחרים שחטף וכרגע מתעורר. מסירות נפש לא פחות ממה שהיה ליהודים בזמן מסעי הצלב, על קיומו של עם ישראל".
