לזכות רפואת משה בן מלכה בתוך שח"י ויחיאל בן שולמית
A person must fear Hashem CONSTANTLY!!! There should never be a SECOND when one is not feeling this awe of the presence of Hashem. He is watching a movie - he feels Hashem [I don't know how long he will be able to enjoy the movie...]. He is at work - Yiras Shomayim. He is brushing his teeth - Yiras Shomayim. He is eating a meal - Yiras Shomayim. The עיקר צורה [primary form] of a person is יראת שמים. How can one shed his essential self - even for a moment???
"את האלהים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם". All of man is his יראת שמים!!
This יראת שמים must be expressed in his hidden place i.e. his mind, and also in his revealed place i.e. his actions. Each must feed off the other. His thoughts and feelings of יראת שמים should be seen in his actions and his actions must impact his internal world with more יראת שמים. If his internal יראת שמים doesn't impact his actions that is an indication that his יראת שמים is not authentic. It comes from his imagination. WOW!! A person can THINK that he is a ירא שמים but is really delusional!!!
לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי. מהותו של האדם היא יראת שמים, יראת שמים המלאה, החדורה בכל מהותו הפנימית ושהיא בעלת השפעה חיה חזקה, עד כדי להבליט את תכונתה על כל מפעלי חייו. "את האלהים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם". והאדם מוכרח שלא להיות בשום פעם, בשום רגע מרגעי חייו, משולל מצורתו העצמית, שהיא יראת השמים השלמה, שהיא מורכבת בטבע קדושתה הרוחנית משני כחות: יראת שמים בסתר ויראת שמים בגלוי, שהן מאוחדות זו בזו, זורמות זו על זו ופועלות זו בתוך זו, באחדות נפלאה. יראת שמים שבסתר היא אצילית, רעיונית, שכלית מופשטה, ויראת שמים שבגלוי היא יראת שמים מלולית, תנועתית, מעשית. ושתיהן הן חלקים של דבר אפיי, טפוסי, אחד. כי אם יראת השמים שבסתר תהיה בתכונה כזאת, שלא תשפיע על יראת השמים הגלויה, שלא תשלח את סרעפיה וסעיפיה וענפיה הברוכים על כל הככר המעשי שבחיים, אז הוא אות שהיא חלשה לגמרי מצד עצמה, ושאינה יונקת את לשדה ממקור הקודש האלהי, אלא ממחשבות אדם וציוריו הדמיוניים. ולהיפך כל יראת שמים גלויה, שאינה פועלת בכל בטוי שלה, בכל מפעל ובכל תנועה שלה, את הרשם העמוק והחדור בתוך הנשמה פנימה, לגלות על ידם את האור העליון האלהי של יראת שמים הנסתרת, אינה כלל יראת ד' טהורה שהיא עומדת לעד. וכאשר האדם הראוי לצורתו ולשמו, הוא נועד להיות, בלא הפסק כלל כ"א לעולם. עומד בצביונו ואפיו השלם, ע"כ מוכרח הדבר שלעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי.
