אפילו צדיק גמור להצטער בצרת הצבור

כשהיה סיום הש"ס לפני פינוי גוש קטיף אז אבי זצ"ל על אך שהיה כבר בגיל זקנה מתקדמת ירד לגוש קטיף להיות איתם בסיום הש"ס האחרון, אז היה טרטור נוראי, הגיע לשם באמת לא היה לו כח, אבל הוא הכין לעצמו משהו לומר להם הוא אמר לי "יעקב תקריא את זה אתה", לכן אני זוכר את זה. כתוב בשאילתות אפילו צדיק גמור צריך להשתתף בצער הציבור, שואל הנצי"ב על השאילתות פירוש העמק שאלה מה הרבותא? מי יצטער עם הציבור אם אל הצדיק הגמור? אז מה השאילתות כותב אפילו הצדיק הגמור? שאילתות בתקופת הגאונים, אבי זצ"ל היה נוהג כל שבת בבוקר לפני התפילה ללמוד שאילתות על הפרשה, וגם לפעמים אם קצת איחר היה קורא את זה במהירות הבזק לא להפסיד את המנהג. אז שואל הנצי"ב מה הרבותא אפילו צדיק גמור? אז אבי אמר להם ש אפשר להסביר את הפשט ע"פ השפת אמת על פורים. כתוב במגילה ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, מה זה כל אשר נעשה? אומר השפ"א מרדכי ידע גם את הטוב שבסוף יהיה, הוא לא רק ראה את הצרות של המן הוא גם ראה שהקב"ה יוציא אותנו מכך, אז אחד שכבר יודע את הטוב שאמור להגיע, אז על מה הוא צריך להצטער? על מה הוא צריך להתפלל? בשביל מה הוא צריך לעשות תפילות המוניות בכותל ובכל מיני מקומות כמו שהיה אז פעם של עשרות אלפי איש אם לא יותר? אומר השפ"א הוא ידע את כל אשר נעשה אבל הציבור הצטער אז צריך להיות שותף עם הציבור, לכן מרדכי זעק זעקה גדולה על אף שהוא ידע את כל מה שנעשה. אבי זצ"ל הסביר שאולי זה הפשט השאילתות אפילו צדיק גמור שהביטחון שלו בקב"ה הוא עצום, הוא בטוח שיש אור בקצה מנהרה, אבל הציבור מצטער, הוא צריך להצטער עם הציבור על אף שהוא יודע.