Introduction and Context
This fascinating lecture is the fourth in a series focusing on the halachic definitions regarding a Kohen Gadol marrying a besulah and the broader legal status of a bogeres (a mature maiden, over the age of twelve and a half).
The speaker begins by recapping a central issue from the previous class: According to the Tanna Rabbi Shimon, the term besulah in the Torah strictly implies a besulah shleimah—a "complete virgin," which halachically translates to a na'arah (a young maiden), specifically excluding a bogeres.
The Foundational Questions (Kashes)
If Rabbi Shimon maintains that a bogeres is categorically not considered a besulah shleimah, the speaker raises several logical questions regarding the need for specific Torah verses:
The Fine for rape (Knas Ones): Why does the Torah need a specific verse to exclude a bogeres from receiving the statutory fine given to a rapist? If she isn't a besulah shleimah, it should be obvious she is excluded.
The Capital Penalty for Rape (Knas Oness): Similarly, why is a specific verse needed to exclude a bogeres from the capital penalty of stoning when one rapes a na'arah me'orasah (a betrothed maiden)?
The Case of Ten Men: In Tractate Kesubos, there is a theoretical case where ten men must pay a fine if they rape a girl in an irregular way [she'lo ki-darka]. If the woman is not a besulah shleimah after the first time, how can the fine be applied at all to the other acts?
The Core Conceptual Distinction: Status vs. Action
To answer these questions, the speaker introduces a fundamental conceptual distinction (yesod) based on a discussion in Tractate Yevamos (61b) and the commentary of Tosafos.
The Gemara discusses the rule that a Kohen Gadol [who may only marry a besulah] cannot marry a ketanah (minor). The text implies [and is thus understood by the Braisa] that only a na'arah is a besulah. Tosafos asks: If the definition of besulah is already established as a na'arah, why does the Torah ever need to use use both words?
The speaker resolves this by explaining that there are two entirely separate ways to define a besulah:
Hagdoras HaMahus (Essential Status/Title): This defines the woman's personal, legal status (shem gavrah). In terms of her essence and title, only a na'arah holds the complete title of a besulah. Once she becomes a bogeres, she loses this overarching legal title.
Hagdoras HaBiah (Definition of the Physical Act): This has nothing to do with her age or legal title, but rather her physical state regarding intimacy. Even if a woman is technically a bogeres (and lacks the status of a being a full besulah), if she has never had relations, the act of being with her is still defined as a biah (relations) with a besulah.
Applying the Distinction to Resolve the Questions
With this duality established, the speaker seamlessly resolves the initial questions:
Regarding the Kohen Gadol: The Torah commands that a Kohen Gadol must marry a besulah. Because this law is about imbuing a legal status and title (hacholas hashem), it demands a woman who possesses the essential status of a besulah (a na'arah). Therefore, he cannot marry a bogeres [or a ketanah for that matter], even if she is physically intact, because she lacks the essential legal title.
Regarding the Fines (Knas) and Capital Punishment: Why do we need specific verses to exclude a bogeres from the financial penalty of rape or the capital punishment of na'ara ha'meurasa? Because unlike marrying the Kohen Gadol (which requires a status), a fine or other punishment is generated by an action (ma'aseh) done to the woman. Because a virgin bogeres partial still physically has the Hagdoras HaBiah of a virgin, doing an action to her is still considered an action done to a besulah. Therefore, without a specific Torah verse excluding her, one would assume the violator does owe the fine or receive the punishment. The Torah must explicitly write her out of the penalty.
The Concept of "Miktsas" (A Partial Status)
The speaker deepens the analysis by exploring the concept of a miktsas besulah—a "partial virgin" (which a bogeres is considered to be)—and comparing it to other areas of Halacha where a "partial" status exists:
Laws of Impurity (Tumah): The speaker cites a law regarding a regular Kohen becoming impure for his deceased sister. The Torah requires a specific derivation (ribui) to teach that a Kohen can become impure for a sister who is a bogeres. Without this special inclusion, we would assume that since she is only a miktsas besulah, she doesn't qualify. In this case we are dealing with Hagdoras Mahus. She is only defined as a besulah if she is a complete besulah [if not for the ribui in the pasuk].
Collecting a Partial Kesubah (Miktsas Kesef): In Kesubos (97b), the Gemara links this concept to a ruling by Rabbi Shimon regarding a woman who has already collected a portion of her kesubah (marriage contract funds). Rabbi Shimon holds the principle that miktsas kesef (a partial monetary amount) is not treated as the whole. Meaning, if she collects part of the kesubah, she cannot collect the rest while maintaining the original, fully intact status of the contract (and she consequently loses associated rights, like mezonos/sustenance). The Gemara draws a direct parallel: just as Rabbi Shimon holds that a partial kesubah loses its overarching complete legal status, he holds that a miktsas besulah (a partial virgin) loses the overarching complete legal status of a besulah.
Conclusion: The Ultimate Rule of "Ma'aseh" vs "Hagdara"
The speaker concludes by summarizing the ultimate Talmudic mechanism at play—a linguistic and legal debate about how titles are applied in Jewish law:
If a law relies on Hagdoras Mahus (a defined essence or title, like the wife of a Kohen Gadol or the collection of a complete kesubah), a miktsas (partial status) is invalid. It must be 100% complete.
If a law relies on a Ma'aseh (a physical action done to a person, such as the act of rape or seduction), an action done to a partial status is still considered a valid action. Therefore, she would theoretically be included in the fines, which is exactly why the Torah had to provide specific verses to explicitly exclude her.
**מבוא והקשר**
הרצאה מרתקת זו היא הרביעית בסדרה העוסקת בהגדרות ההלכתיות בנוגע לנישואי כהן גדול עם **בְּתוּלָה**, וכן במעמד ההלכתי הרחב יותר של **בּוֹגֶרֶת** (נערה בוגרת, מעל גיל שתים עשרה וחצי).
המרצה פותח בסיכום נקודה מרכזית מהשיעור הקודם: לפי התנא רבי שמעון, המונח **בְּתוּלָה** שבתורה מציין באופן מחמיר **בְּתוּלָה שְׁלֵמָה** – כלומר בתולה שלמה, שמבחינה הלכתית פירושו **נַעֲרָה**, וזאת תוך שלילת **בּוֹגֶרֶת** באופן מוחלט.
**השאלות היסודיות (קושיות)**
אם רבי שמעון סובר שבוגרת אינה נחשבת כלל לבתולה שלמה, מעלה המרצה מספר שאלות הגיוניות בנוגע לצורך בפסוקים ספציפיים בתורה:
- **קנס אונס**: מדוע נזקקת התורה לפסוק מיוחד כדי לפטור בוגרת מקנס האונס? אם היא אינה בתולה שלמה, הרי זה אמור להיות מובן מאליו שהיא פטורה.
- **עונש מיתה באונס נערה מאורסה**: באופן דומה, מדוע נדרש פסוק מיוחד כדי לפטור בוגרת מעונש הסקילה באונס **נַעֲרָה מְאֹרָסָה**?
- **מקרה עשרה אנשים**: במסכת כתובות מוזכר מקרה תיאורטי שבו עשרה אנשים חייבים בקנס אם אנסו נערה **שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ**. אם לאחר הפעם הראשונה האישה כבר אינה בתולה שלמה, כיצד בכלל ניתן לחייב בקנס גם על שאר המעשים?
**ההבחנה המושגית המרכזית: מעמד מול מעשה**
כדי לענות על שאלות אלו, מציג המרצה יסוד מרכזי (יסוד) המבוסס על דיון במסכת יבמות (דף ס"א ע"ב) ועל פירוש התוספות.
הגמרא דנה בכלל שכהן גדול [הרשאי לשאת רק בתולה] אינו יכול לשאת **קְטַנָּה**. הברייתא משתמעת מכך שרק **נַעֲרָה** היא בתולה. התוספות שואלים: אם הגדרת בתולה כבר קבועה כנערה, מדוע התורה בכלל משתמשת בשני המונחים?
המרצה פותר זאת בהסבר שקיימות **שתי הגדרות נפרדות לחלוטין** של בתולה:
- **הַגְדָּרַת הַמָּהוּת** (מעמד מהותי / שֵׁם גָּבְרָא): זו הגדרה של המעמד המשפטי-אישי של האישה (שמה ותוארה). מבחינת מהותה ותוארה, רק **נַעֲרָה** נושאת את התואר המלא של בתולה. ברגע שהיא הופכת לבוגרת – היא מאבדת את התואר המשפטי הכולל הזה.
- **הַגְדָּרַת הַבִּיאָה** (הגדרת המעשה הפיזי): אין לה כל קשר לגיל או לתואר המשפטי, אלא למצבה הפיזי ביחס לביאה. גם אם אישה היא טכנית **בּוֹגֶרֶת** (וחסרה את המעמד המלא של בתולה), אם מעולם לא נבעלה – מעשה הביאה איתה עדיין מוגדר כ**בִּיאָה בְּבְתוּלָה**.
**יישום ההבחנה לפתרון הקושיות**
עם דואליות זו מבוססת, המרצה פותר את השאלות הראשוניות בצורה חלקה:
- **באשר לכהן גדול**: התורה מצווה שכהן גדול ישא **בְּתוּלָה**. מאחר שדין זה עוסק בהחלת מעמד משפטי ותואר (**הַחֲלָת הַשֵּׁם**), הוא דורש אישה בעלת **הגדרת המהות** של בתולה (נערה). לכן אסור לו לשאת בוגרת [וגם לא קטנה], גם אם היא שלמה פיזית, משום שהיא חסרה את התואר המהותי.
- **באשר לקנסות ולעונש מיתה**: מדוע נדרשים פסוקים מיוחדים כדי לפטור בוגרת מקנס אונס או מעונש מיתה של נערה מאורסה? משום שבניגוד לנישואי כהן גדול (הדורשים מעמד), קנס או עונש נוצרים כתוצאה מ**מַעֲשֶׂה** שנעשה לאישה. מאחר שבוגרת בתולה עדיין מחזיקה ב**הגדרת הביאה** של בתולה, מעשה שנעשה לה עדיין נחשב כמעשה שנעשה לבתולה. לכן, ללא פסוק מפורש ששולל אותה, היינו אומרים שהאונס חייב בקנס או בעונש. התורה חייבת לכתוב במפורש את הפטור.
**מושג ה"מִקְצָת" (מעמד חלקי)**
המרצה מעמיק את הניתוח ובוחן את מושג **מִקְצַת בְּתוּלָה** (בתולה חלקית – מעמדה של בוגרת) ומשווה אותו לתחומים נוספים בהלכה שבהם קיים מעמד "חלקי":
- **דיני טומאה**: המרצה מביא את הדין שכהן רגיל יכול להיטמא לאחותו הבוגרת רק מכוח **רִבּוּי** מיוחד בפסוק. ללא הריבוי, היינו אומרים שאם היא רק **מִקְצַת בְּתוּלָה**, היא אינה נכללת. כאן מדובר בהגדרת המהות – היא מוגדרת כבתולה רק אם היא בתולה שלמה [אלמלא הריבוי].
- **גביית מִקְצַת כְּתֻבָּה**: בכתובות (דף צ"ז ע"ב) מקשרת הגמרא זאת לדעת רבי שמעון באישה שכבר גבתה חלק מכתובתה. רבי שמעון סובר ש**מִקְצַת כֶּסֶף** אינו נחשב כשלם – כלומר, אם גבתה חלק, היא מאבדת את המעמד המלא של הכתובה ואת הזכויות הנלוות (כגון מזונות). הגמרא מושכת קו ישיר: כשם שרבי שמעון סובר שמִקְצַת כסף מאבד את המעמד השלם, כך הוא סובר ש**מִקְצַת בְּתוּלָה** מאבדת את המעמד השלם של בתולה.
**סיכום: הכלל העליון – "מַעֲשֶׂה" מול "הַגְדָּרָה"**
המרצה מסכם את המנגנון התלמודי העליון – דיון לשוני ומשפטי על אופן החלת תארים בהלכה:
- אם הדין תלוי ב**הגדרת המהות** (כגון אשת כהן גדול או כתובה שלמה), **מִקְצָת** אינה תקפה – חייב להיות 100% שלם.
- אם הדין תלוי ב**מַעֲשֶׂה** (מעשה פיזי שנעשה לאדם, כגון אונס או פיתוי), מעשה שנעשה כלפי מעמד חלקי עדיין נחשב מעשה תקף. לכן היא הייתה אמורה להיכלל בקנסות – וזו בדיוק הסיבה שהתורה נדרשה לכתוב פסוקים מפורשים כדי לשלול אותה במפורש.
