Be a Partner in the Pulse of Beis Mevakesh Lev - For almost 20 years, B’chasdei Hashem, this space has been a home for seekers—a place where Torah is accessible to everyone, everywhere, without a paywall. We’ve shared over thousands and thousands of pages of learning together. But to keep the lights on and ensure this library remains free and growing for the next generation of Mevakshei Lev, I need your partnership.
Your contribution isn't just a donation; it's the fuel that keeps these shiurim reaching hearts across the globe. Whether it’s the cost of a coffee or a monthly sponsorship, you are making this Torah possible.
[Donate via PayPal/Zelle: alchehrm@gmail.com] Thank you to my beloved friends for standing with me.
Main topics and questions the shiur raises:
Shaul's sin and the command to destroy Amalek completely
Hashem commanded Shaul (through Shmuel) to completely destroy Amalek — people, animals, everything — without mercy ("do not spare them").
Shaul and the people spared King Agag and the best animals (sheep, cattle) supposedly "to sacrifice to Hashem."
Shmuel rebukes him harshly, and this becomes the main reason Shaul loses the kingship.
Questions the shiur wants to address:
How could Shaul think it was permitted to take animals from Amalek for korbanot (sacrifices)? They were explicitly commanded to kill every animal belonging to Amalek — so how could those animals be kosher/valid for sacrifice to God?
Why did Shaul hesitate to kill the children and animals?
The Gemara in Yoma 22b says Shaul made a kal vachomer (a fortiori) argument: "If one soul requires an egla arufa, how much more so all these people? And if adults sinned, what did the children and animals do wrong?" → A heavenly voice (בת קול) answered him: "Do not be overly righteous."
| Way of judging | Based on what? | Who has jurisdiction? | Applies to children & animals? | Example in halacha |
|---|---|---|---|---|
| Because of the sin itself (מצד החטא) | Violation of a mitzva (bein adam laMakom) | Sanhedrin / beis din | No — only the actual sinner | Regular avoda zara, Shabbos violations |
| Because of rebellion against the king (מורד במלכות) | Defiance of royal command / royal honor | The king has special power | Yes — can punish/kill children, animals, property too | עיר הנידחת (idolatrous city), Amalek |
The shiur argues that wiping out Amalek is not just because they sinned (idolatry, attacking Israel), but because they are considered rebels against God, who is the King of the world (מורד במלכותו של הקב"ה). [But this is very questionable. מרידה במלכות applies only to human kings].
Therefore it falls under the king's special jurisdiction — and that is why even children and animals are included in the command to destroy them completely.
Why Shaul failed (according to this interpretation):
Shaul did not want to treat the Amalekites as rebels against the King (God).
Instead he judged them only "because of the sin itself" → so he thought: "The children and animals didn't sin — why kill them?"
Because he refused to use his royal power (מדין מלך), the heavenly voice rebuked him: "אל תהי צדיק הרבה" ("Do not be overly righteous").
Later, when he did act harshly (having the kohanim of Nov killed), the same בת קול rebuked him the other way: "אל תרשע הרבה" ("Do not be overly wicked").
Supporting sources the shiur brings:
Rambam (Hilchot Avoda Zara) — rules about עיר הנידחת (idolatrous city) show it is treated like rebellion, hence children are killed too, and by sword (not stoning).
Ohr Sameach and other acharonim — king has power "to fix the world" (תקון העולם), but mainly in cases that affect society, not purely bein adam laMakom issues.
Gemara Sanhedrin 20b — three mitzvos upon entering the land: appoint a king, destroy Amalek, etc. → implies destroying Amalek is connected to the institution of Jewish monarchy.
In short:
The shiur explains Shaul's mistake as refusing to use his royal authority to judge Amalek as rebels against God's kingship. Because he judged them only as ordinary sinners, he hesitated to kill the innocent (children & animals), and that excessive "righteousness" led to his downfall.
נושאים עיקריים ושאלות שהשיעור מעלה:
חטאו של שאול והמצווה להשמיד את עמלק כליל
ה' ציווה את שאול (על ידי שמואל) להשמיד את עמלק לחלוטין — אנשים, בעלי חיים, הכול — ללא רחמים ("אל תחמול עליהם").
שאול והעם חמלו על מלך אגג ועל מיטב הבהמות (צאן, בקר) לכאורה "לזבוח לה'".
שמואל נוזף בו בחומרה רבה, וזה הופך לסיבה העיקרית לאובדן מלכותו של שאול.
שאלות שהשיעור מבקש להתייחס אליהן:
כיצד יכול היה שאול לחשוב שמותר לקחת בעלי חיים מעמלק לקורבנות? הרי נצטוו במפורש להרוג כל בעל חיים של עמלק — אז כיצד יכולים בעלי חיים אלה להיות כשרים/תקפים לקורבן לה'?
מדוע היסס שאול להרוג את הילדים ואת הבהמות?
הגמרא ביומא כב ע"ב אומרת ששאול עשה קל וחומר: "אם נפש אחת דורשת עגלה ערופה — כל שכן כל הנפשות הללו? ואם גדולים חטאו — קטנים מה חטאו? ובהמה מה חטאה?" → יצאה בת קול ואמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה".
דרך השיפוט — על פי מה? מי בעל הסמכות? האם זה חל גם על ילדים ובעלי חיים? דוגמה בהלכה
מצד החטא עצמו
הפרת מצווה (בין אדם למקום)
סנהדרין / בית דין
לא — רק החוטא עצמו
דוגמאות: עבודה זרה רגילה, חילול שבת
מצד מרד במלכות
התנגדות לפקודה מלכותית / כבוד המלך
למלך יש סמכות מיוחדת
כן — יכול להעניש/להרוג גם ילדים, בעלי חיים, רכוש
דוגמאות: עיר הנידחת (עיר מודחת לעבודה זרה), עמלק
השיעור טוען שהשמדת עמלק אינה רק בגלל חטאם (עבודה זרה, התקפה על ישראל), אלא משום שהם נחשבים מורדים בה' — מלך העולם (מורד במלכותו של הקב"ה). [אבל זה מאוד שנוי במחלוקת, שכן מרד במלכות חל בדרך כלל רק על מלכי בשר ודם].
לכן זה נופל תחת סמכותו המיוחדת של המלך — ומשום כך אפילו ילדים ובעלי חיים כלולים במצווה להשמידם כליל.
מדוע שאול נכשל (לפי פירוש זה):
שאול לא רצה לראות את העמלקים כמורדים במלך (ה').
במקום זאת הוא שפט אותם רק "מצד החטא עצמו" → ולכן חשב: "הילדים והבהמות לא חטאו — מדוע להורגם?"
משום שסירב להשתמש בכוח המלכותי שלו (מדין מלך), יצאה בת קול ונזפה בו: "אל תהי צדיק הרבה".
מאוחר יותר, כשהתנהג בחומרה יתרה (בהריגת כהני נוב), אותה בת קול נזפה בו הפוך: "אל תרשע הרבה".
מקורות תומכים שהשיעור מביא:
הרמב"ם (הלכות עבודה זרה) — דיני עיר הנידחת מראים שהיא נחשבת כמרד, ולכן גם ילדים נהרגים, ובהריגה בסייף (לא בסקילה).
אור שמח ואחרונים — למלך יש כוח "לתקן את העולם" (תיקון העולם), אבל בעיקר בעניינים חברתיים, לא בעניינים טהורים של בין אדם למקום.
גמרא סנהדרין כ ע"ב — שלוש מצוות בכניסה לארץ: למנות מלך, להשמיד את עמלק וכו' → מרמז שהשמדת עמלק קשורה למוסד המלכות היהודית.
בקצרה:
השיעור מסביר את טעותו של שאול כסירוב להשתמש בסמכות המלכותית שלו ולשפוט את עמלק כמורדים במלכות ה'. משום ששפט אותם רק כחוטאים רגילים, הוא היסס להרוג את ה"תמימים" (ילדים ובהמות), וה"צדקות" המוגזמת הזו הביאה לנפילתו.
