The shiur begins by redefining the Torah prohibition of Gezela (robbery). While the classic, literal definition of Gezela is physical—snatching an object from someone’s hand—the deeper, conceptual definition is Hakchashas Baalus (denying, weakening, or disregarding someone else's ownership).
Gezela is not just about illegally enriching oneself; it is fundamentally about treating another person's property, rights, or dignity as if they do not exist (Hefker). With this conceptual framework, the speaker resolves several complex Halachic and Aggadic (philosophical) passages in the Talmud.
Halachic Applications of "Hakchashas Baalus"
1. The Accomplice to a Thief (The Rivash & Ohr Somayach)
The Scenario: A thief steals an object from an owner and then gives half of it to a second person. Is the second person disqualified from being a witness (Posul L'Eidus) due to the sin of stealing?
The Halacha (Rivash): The second person is not disqualified.
The Question (Ohr Somayach): Why not? Even if he isn't financially obligated to return it to the original owner (Chiyuv Gezela), he still committed the sin of interacting with stolen goods (Issur Gezela), which should disqualify him!
The Resolution: The essence of Gezela is an act against the original owner's Baalus (ownership). Because the first thief already removed the object from the owner's domain, the second person did not commit an act of Hakchashas Baalus against the original owner. Therefore, he did not commit the formal sin of Gezela and remains a valid witness.
The Scenario: A thief steals an object from an owner and then gives half of it to a second person. Is the second person disqualified from being a witness (Posul L'Eidus) due to the sin of stealing?
The Halacha (Rivash): The second person is not disqualified.
The Question (Ohr Somayach): Why not? Even if he isn't financially obligated to return it to the original owner (Chiyuv Gezela), he still committed the sin of interacting with stolen goods (Issur Gezela), which should disqualify him!
The Resolution: The essence of Gezela is an act against the original owner's Baalus (ownership). Because the first thief already removed the object from the owner's domain, the second person did not commit an act of Hakchashas Baalus against the original owner. Therefore, he did not commit the formal sin of Gezela and remains a valid witness.
2. The Finder Who Decides to Keep a Lost Object
The Scenario: Someone finds a lost object, picks it up intending to return it (becoming a Shomer/guardian), but later decides to keep it for himself.
Rashi's View: This is not considered Gezela because he did not have the intent to steal at the exact moment he picked it up (Sha'as HaNetila). Since he became a legal guardian, the object is already somewhat in his domain (Reshus). Deciding to keep it later is not a new, active denial of the owner's Baalus.
Tosafos's View: It is not Gezela because he decided to keep it after Yeush (the point at which the original owner gives up hope of finding it).
The Deeper Logic: Why does Yeush matter if the finder hasn't formally acquired it? Because once the owner gives up hope, he ceases to assert active ownership over the object. Therefore, taking it for oneself at that point does not constitute an active denial of his ownership (Hakchashas Baalus). Without a direct attack on someone's Baalus, it cannot be defined as Gezela.
The Scenario: Someone finds a lost object, picks it up intending to return it (becoming a Shomer/guardian), but later decides to keep it for himself.
Rashi's View: This is not considered Gezela because he did not have the intent to steal at the exact moment he picked it up (Sha'as HaNetila). Since he became a legal guardian, the object is already somewhat in his domain (Reshus). Deciding to keep it later is not a new, active denial of the owner's Baalus.
Tosafos's View: It is not Gezela because he decided to keep it after Yeush (the point at which the original owner gives up hope of finding it).
The Deeper Logic: Why does Yeush matter if the finder hasn't formally acquired it? Because once the owner gives up hope, he ceases to assert active ownership over the object. Therefore, taking it for oneself at that point does not constitute an active denial of his ownership (Hakchashas Baalus). Without a direct attack on someone's Baalus, it cannot be defined as Gezela.
3. Damaging Property (Mazik) as Robbery
The Scenario (Mordechai): If someone intentionally destroys someone else's property (Mazik b'Mezid), he is required to pay the principal plus a fifth (Chomesh)—a penalty usually reserved for robbers—and is disqualified as a witness.
The Question: How is destroying property considered robbery? The damager didn't take anything for himself!
The Resolution: Because Gezela isn't about enriching oneself; it's about treating another person's property as Hefker (ownerless). By destroying the item, the damager demonstrates a total disregard for the owner's Baalus. This is the ultimate form of Hakchashas Baalus.
The Scenario (Mordechai): If someone intentionally destroys someone else's property (Mazik b'Mezid), he is required to pay the principal plus a fifth (Chomesh)—a penalty usually reserved for robbers—and is disqualified as a witness.
The Question: How is destroying property considered robbery? The damager didn't take anything for himself!
The Resolution: Because Gezela isn't about enriching oneself; it's about treating another person's property as Hefker (ownerless). By destroying the item, the damager demonstrates a total disregard for the owner's Baalus. This is the ultimate form of Hakchashas Baalus.
4. Breaking a Work Agreement
The Scenario (Bava Metzia 76b): Rabbi Meir states that a worker who breaks a contract with an employer is labeled a Gazlan (robber).
The Resolution: Even though no physical money was taken, the worker failed to respect the employer's status and rights regarding the contract. This lack of respect for the employer's domain and agreements fits the conceptual definition of Gezela.
The Scenario (Bava Metzia 76b): Rabbi Meir states that a worker who breaks a contract with an employer is labeled a Gazlan (robber).
The Resolution: Even though no physical money was taken, the worker failed to respect the employer's status and rights regarding the contract. This lack of respect for the employer's domain and agreements fits the conceptual definition of Gezela.
Spiritual and Social Applications of Gezela
The speaker shifts from strict monetary Halacha to the Talmud's spiritual and interpersonal teachings in Maseches Berachos (35b), using the exact same definition of Hakchashas Baalus.
The speaker shifts from strict monetary Halacha to the Talmud's spiritual and interpersonal teachings in Maseches Berachos (35b), using the exact same definition of Hakchashas Baalus.
5. Eating Without a Bracha (Blessing)
The Concept: The Gemara states that anyone who benefits from this world without reciting a Bracha is considered to have stolen from God and from the Jewish people (Knesses Yisroel).
The Explanation: God is the ultimate owner of the world. Reciting a Bracha is the act of acknowledging His Baalus. If a person eats without a Bracha, they are acting as if the world is Hefker (ownerless) and saying "there is no sin" (Ein Pesha). By failing to acknowledge God's ownership, they commit the spiritual equivalent of Hakchashas Baalus—which is Gezela.
6. Ignoring a Greeting (Not Returning "Shalom")
The Concept: The Gemara states that if a person (particularly a poor person) says "Shalom" to you, and you do not respond, you are called a Gazlan (robber).
The Explanation: What exactly are you stealing? The speaker explains that a greeting—a person's dignity and extending of peace—is all that a poor person might possess. When they give you a greeting, they are asserting their social existence and giving you something of theirs. By ignoring them, you are invalidating their existence, treating their greeting as worthless, and denying their Baalus over their own dignity.
The Concept: The Gemara states that if a person (particularly a poor person) says "Shalom" to you, and you do not respond, you are called a Gazlan (robber).
The Explanation: What exactly are you stealing? The speaker explains that a greeting—a person's dignity and extending of peace—is all that a poor person might possess. When they give you a greeting, they are asserting their social existence and giving you something of theirs. By ignoring them, you are invalidating their existence, treating their greeting as worthless, and denying their Baalus over their own dignity.
The Mussar (Moral) Takeaway
The shiur concludes with a profound ethical lesson. The prohibition of stealing goes far beyond keeping your hands out of someone else's pockets. It is a fundamental mandate to acknowledge the existence, rights, and dignity of others.
Whether it is acknowledging God's ownership of the world through a Bracha, respecting an employer's time, or simply returning a "Shalom" to someone passing by, a Jew is forbidden from committing Hakchashas Baalus. You must not ignore people; you must give them the self-respect and dignity they inherently possess.
התזה המרכזית: הגדרה מושגית של **גזילה**
השיעור מתחיל בהגדרה מחודשת של איסור התורה על **גזילה**. בעוד שההגדרה הקלאסית, המילולית, של גזילה היא פיזית – חטיפת חפץ מידו של אדם – ההגדרה המושגית העמוקה יותר היא **הכחשת בעלות** (הכחשה, החלשה או התעלמות מבעלותו של הזולת).
גזילה אינה רק העשרה עצמית בלתי חוקית; היא בעצם התייחסות לרכושו, זכויותיו או כבודו של אדם אחר כאילו אינם קיימים (**הפקר**). במסגרת מושגית זו, המדבר פותר מספר סוגיות מורכבות בהלכה ובאגדה בתלמוד.
**יישומים הלכתיים של "הכחשת בעלות"**
1. **שותף לגנב** (הריב"ש והאור שמח)
התרחיש: גנב גונב חפץ מבעליו ואחר כך נותן חציו לאדם שני. האם האדם השני פסול לעדות (פסול לעדות) בגלל חטא הגניבה?
ההלכה (ריב"ש): האדם השני אינו פסול.
השאלה (אור שמח): מדוע לא? גם אם הוא אינו חייב להחזיר לבעל המקורי (חיוב גזילה), הוא עבר על איסור הנאה מדבר גזול (איסור גזילה), שצריך לפסול אותו!
הפתרון: מהות הגזילה היא מעשה נגד בעלותו של הבעל המקורי. מאחר שהגנב הראשון כבר הוציא את החפץ מרשות הבעלים, האדם השני לא ביצע מעשה של הכחשת בעלות נגד הבעל המקורי. לכן הוא לא עבר על חטא הגזילה הפורמלי ונשאר כשר לעדות.
2. **מוצא שאומר להחזיק באבידה**
התרחיש: אדם מוצא חפץ אבוד, מרים אותו בכוונה להחזיר (ונעשה שומר), אך לאחר מכן מחליט להחזיק בו לעצמו.
דעת רש"י: זה אינו נחשב גזילה, כי לא הייתה לו כוונת גניבה ברגע ההרמה (שעת נטילה). מאחר שנעשה שומר חוקי, החפץ כבר נמצא במידה מסוימת ברשותו. ההחלטה להחזיק בו מאוחר יותר אינה הכחשה חדשה ואקטיבית של בעלות הבעל.
דעת התוספות: זה אינו גזילה משום שהחליט להחזיק לאחר ייאוש (נקודת הזמן שבה הבעל מתייאש מלמצוא את החפץ).
הלוגיקה העמוקה: מדוע הייאוש משנה אם המוצא עדיין לא קנה אותו רשמית? משום שברגע שהבעל מתייאש, הוא מפסיק להפעיל בעלות אקטיבית על החפץ. לכן לקיחתו לעצמו באותו רגע אינה מהווה הכחשה אקטיבית של בעלותו (הכחשת בעלות). ללא התקפה ישירה על בעלותו של מישהו, אי אפשר להגדיר זאת כגזילה.
3. **מזיק כגזלן**
התרחיש (מרדכי): אם אדם הורס במזיד רכוש של חבירו (מזיק במזיד), הוא חייב לשלם את הקרן + חומש (קנס ששמור בדרך כלל לגזלנים) – ונפסל לעדות.
השאלה: כיצד הרס רכוש נחשב גזילה? המזיק לא לקח דבר לעצמו!
הפתרון: משום שגזילה אינה עניין של העשרה עצמית; היא התייחסות לרכוש הזולת כהפקר. בהרס החפץ, המזיק מוכיח זלזול מוחלט בבעלות הבעל. זוהי הצורה הקיצונית ביותר של הכחשת בעלות.
4. **הפרת הסכם עבודה**
התרחיש (בבא מציעא עו ע"ב): רבי מאיר אומר שעובד שמפר חוזה עם מעסיקו נקרא **גזלן**.
הפתרון: אף שלא נלקח כסף פיזי, העובד לא כיבד את מעמדו וזכויותיו של המעסיק לגבי החוזה. חוסר הכבוד לרשותו ולהסכמיו של המעסיק מתאים להגדרה המושגית של גזילה.
**יישומים רוחניים וחברתיים של גזילה**
המרצה עובר מאיסורי ממון מחמירים להוראות התלמוד הרוחניות והבין-אישיות במסכת ברכות (לה ע"ב), תוך שימוש באותה הגדרה של הכחשת בעלות.
5. **אכילה ללא ברכה**
המושג: הגמרא אומרת שכל מי שנהנה מעולם הזה ללא ברכה – נחשב כגוזל מהקב"ה ומכנסת ישראל.
ההסבר: הקב"ה הוא הבעלים האולטימטיבי של העולם. אמירת ברכה היא הכרה בבעלותו. אם אדם אוכל ללא ברכה, הוא מתנהג כאילו העולם הפקר ("אין פשע"), ומכחיש את בעלות ה'. בכך הוא מבצע את המקבילה הרוחנית להכחשת בעלות – שהיא גזילה.
6. **אי החזרת "שלום"**
המושג: הגמרא אומרת שאם אדם (במיוחד עני) אומר לך "שלום" ואתה לא מחזיר – אתה נקרא **גזלן**.
ההסבר: מה בדיוק גזלת? המדבר מסביר שברכה/שלום – כבודו ושלומו של אדם – הם כל מה שעני עשוי להחזיק. כשהוא נותן לך שלום, הוא מאשר את קיומו החברתי ונותן לך משהו משלו. בהתעלמות ממנו, אתה מבטל את קיומו, מתייחס לברכתו כחסרת ערך ומכחיש את בעלותו על כבודו שלו.
**המסר המוסרי (מוסר)**
השיעור מסתיים בשיעור אתי עמוק. איסור הגזילה חורג בהרבה מ"לא לשלוח יד לכיס הזולת". זוהי מצווה יסודית להכיר בקיומו, זכויותיו וכבודו של הזולת.
בין אם מדובר בהכרה בבעלות ה' על העולם דרך ברכה, כיבוד זמנו של מעסיק, או פשוט החזרת "שלום" לעובר אורח – יהודי אסור לו לבצע **הכחשת בעלות**. אסור להתעלם מאנשים; חובה לתת להם את הכבוד העצמי והערך האינהרנטי שהם מחזיקים.
