1. The Meaning of the Land of "Kavul"
The shiur begins by discussing a piece of land Shlomo HaMelech gave to Chiram Melech Tzor, referred to as "Kavul." The Gemara offers a new explanation for this name: it was a salty, cracked wasteland (Chumton). It was called Kavul because a person's foot would sink into the soft earth up to their ankle (kavla). Furthermore, the land was considered "bound" (mechable) because it was entirely unproductive.
The land's failure to develop usually stems from either the settlers (who may be too pampered to work) or the land itself. In Kavul's case, the salty soil lacked the natural "power of growth." Without this natural vitality, any swamps on the land could not be dried out, making it entirely useless for agriculture, industry, or settlement.
2. The Halacha of "Tied" Sheep on Shabbos
The discussion then shifts to a related use of the root word for "bound" (k-v-l) in Jewish law. The Gemara discusses female sheep (ewes) going out on the Shabbos kavulos (tied up). This refers to the practice of tying the sheep's tails down to cover their genitals, thereby preventing males from mating with them. The shiur notes that it is permissible for the sheep to go out like this on Shabbos, as the ties are not considered a forbidden burden.
3. The Moral Lesson on Nature and Reproduction
The moral and philosophical lesson derived from this law is that while tying the sheep to prevent mating is technically permitted, it should only be done out of absolute necessity—such as if the animal has an illness or physical defect that makes reproduction dangerous.
Otherwise, humans should not place unnatural restraints on the reproduction and flourishing of God's creatures out of narrow-mindedness or stinginess. The Torah encourages natural growth, procreation, and abundance in the world, as reflected in biblical verses praising overflowing pastures and valleys.
1. משמעות ארץ "כבול"
השיעור מתחיל בדיון בחלקת אדמה שנתן שלמה המלך לחירם המלך, והיא מכונה "כבול". התלמוד מציע הסבר חדש לשם זה: זו הייתה שממה מלוחה ומסועפת (חומטון). היא נקראה כבול משום שרגלו של אדם שוקעת באדמה הרכה עד לקרסול (כבלא). בנוסף, הארץ נחשבה "כבולה" (מכובלת) משום שהייתה חסרת תוצרת לחלוטין.
הפירוש מסביר כי כישלונה של ארץ להתפתח נובע בדרך כלל או מהיושבים בה (שמאוד מפונקים מכדי לעבוד) או מהאדמה עצמה. במקרה של כבול, האדמה המלוחה חסרה את ה"כוח הצומח" הטבעי. ללא חיוניות טבעית זו, כל ביצות שבאזור לא יכלו להתייבש, והאדמה הפכה לחלוטין לחסרת תועלת לחקלאות, לתעשייה או ליישוב.
2. ההלכה של "כבולות" בצאן בשבת
הדיון עובר לאחר מכן לשימוש קרוב בשורש כ-ב-ל בהלכה. התלמוד דן ברחלות (כבשים נקבות) היוצאות בשבת כבולות. הכוונה למנהג לקשור את זנב הכבשה כלפי מטה כדי לכסות את איבר המין, ובכך למנוע מהזכרים להזדווג איתן. השיעור מציין כי מותר לכבשים לצאת כך בשבת, משום שהקשירות אינן נחשבות משא אסור.
3. הלקח המוסרי על הטבע והרבייה
הלקח המוסרי והפילוסופי הנלמד מהלכה זו הוא שגם אם קשירת הכבשים למניעת הזדווגות מותרת מבחינה טכנית, יש לעשות זאת רק מתוך הכרח מוחלט – למשל אם לבעל החיים יש מחלה או מום גופני שהופך את ההריון למסוכן.
בכל מקרה אחר, אין לאדם להטיל רסן לא-טבעי על הרבייה והשגשוג של ברואי ה', מתוך צרות עין או קמצנות. התורה מעודדת צמיחה טבעית, פריה ורבייה ושפע בעולם – כפי שבא לידי ביטוי בפסוקים המדברים על נאות דשא שופעות ועמקים מלאים.
