I. The Spiritual Battle of Perspective (Psalm 27)
During the month of Elul we say: "Teach me Your way, O Lord, and lead me in a straight path because of my enemies (shorerai)."
What is the specific connection between asking for guidance and the presence of enemies?
The Nature of the Enemy: The "enemies" mentioned here represent a spiritual opposition (or the Yetzer Hara) that views the person with a "jaundiced eye." They wish to drag the person down from their spiritual standing.
The Danger of Displacement: The enemies do not just want to kill the body; they want to "displace" the person from the world of sanctity. They attempt to lower the person’s standards and drag them into a world of falsehood, pettiness, and materialism.
The Defense: Dovid’s defense against this "false testimony" of the enemy is his unshakeable faith: "Had I not believed to see the goodness of Hashem in the Land of the Living." This is a conviction that one truly belongs to a higher reality—the "Land of the Living." This belief is what separates the righteous from the mundane drag of the enemy.
II. Defining "Life" – The Commentary of the Tur
In our davening we insert Zochreinu L'Chayim ("Remember us for life"). The Tur (Orach Chayim 582) notes a grammatical nuance:
We say L'Chayim (for life - indefinite), not La'Chayim (for the life - definite).
The Tur explains that La'Chayim implies "no life" [לא חיים]. By saying L'Chayim, we ask for a qualitative, spiritual life—"True Life."
The Concept of "Not Life" (Lo Chayim):
A person can function biologically yet be asleep or dead spiritually. The request for L'Chayim is a request to be extracted from the mundane, biological routine and placed into a sphere of spiritual vitality. La'Chayim is the known and mundane life.
III. The 70 Years of Man vs. The 70 Faces of Torah
Man's Lifespan: "The days of our years are 70 years."
The Torah: "There are 70 faces (panim) to the Torah."
"True Life" is achieved when a person matches their 70 years of existence to the 70 faces of the Torah.
Every Year is a New Face: When we ask for another year of life on Rosh Hashanah, we are essentially asking for the opportunity to acquire another "face" of the Torah.
Life by Merit of Torah: We are asking God for life by the merit of the Torah. Our biological time is only justified if it is filled with the cognitive and spiritual pursuit of God's wisdom.
IV. Rebirth: Spitting Out the Milk
How does one achieve this union of Man and Torah? The Gemara states that to acquire Torah, one must "spit out the milk he nursed from his mother."
The Metaphor: "Milk" represents natural instincts, pampering, comfort, and the biological habits formed since infancy.
The Transformation: A person naturally seeks comfort and ease. To become a "Man of Torah," one must reject this natural state. One must "vomit up" the entitlement to comfort and embrace ameilus (toil) and struggle.
Becoming a New Creation: Before accepting the Torah, a person is merely "born of a woman"—a biological entity. Upon accepting the yoke of Torah and overcoming their natural laziness/comfort, they are reborn. They are no longer defined by their biological birth but by their spiritual acquisition.
V. Rosh Hashanah: Waking Up from the Dream
The Shofar calls out: "Awake, you sleepers, from your sleep!"
The Sleep: This "sleep" is not physical slumber, but the state of being immersed in the vanities of time—living a life that is "Not Life."
The Renewal: Rosh Hashanah is not just a continuation of the previous year; it is a moment to become a Briah Chadasha (a new creation).
The Choice: When the Torah says "You shall choose Life," it means choosing the Torah, which is the only true life.
Rosh Hashanah should not be seen as a request to merely survive another year of biological existence (which the "enemies" or Yetzer Hara want to drag them into), but to ask for a year of Torah. By toiling in Torah and rejecting natural comforts, the student transforms his 70 years of time into the 70 faces of wisdom, thereby meriting "True Life" in the "Land of the Living."
א. המלחמה הרוחנית של הפרספקטיבה (תהילים כ"ז)
בחודש אלול אנו אומרים: "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי".
מהו הקשר הספציפי בין בקשת ההדרכה לבין נוכחות האויבים?
טבעו של האויב: ה"אויבים" המוזכרים כאן מייצגים התנגדות רוחנית (או את היצר הרע) שמביטה באדם בעין צהובה (קנאה/שנאה). הם רוצים לגרור את האדם מטה ממעמדו הרוחני.
סכנת ההדחה: האויבים אינם רק רוצים להרוג את הגוף; הם רוצים "להדיח" את האדם מעולם הקדושה. הם מנסים להוריד את רמתו, ולגרור אותו לעולם של שקר, קטנות וחומריות.
ההגנה: ההגנה של דוד מפני "העדות השקרית" הזו של האויב היא אמונתו הבלתי מעורערת: "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ הַחַיִּים". זוהי אמונה איתנה שהאדם באמת שייך למציאות עליונה יותר – "ארץ החיים". אמונה זו היא שמבדילה בין הצדיק לבין הגרר החומרי של האויב.
ב. הגדרת "חיים" – פירוש הטור
בתפילתנו אנו מכניסים "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים" ("זכרנו לחיים"). הטור (אורח חיים תקפ"ב) מציין ניואנס דקדוקי:
אנו אומרים "לְחַיִּים", ולא "לַחַיִּים".
הטור מסביר ש"לַחַיִּים" מרמז על "לא חיים" [לֹא חַיִּים]. בכך שאנו אומרים "לְחַיִּים", אנו מבקשים חיים איכותיים, רוחניים – "חיים אמיתיים".
מושג "לא חיים":
אדם יכול לתפקד ביולוגית ועדיין להיות ישן או מת רוחנית. הבקשה ל"לְחַיִּים" היא בקשה להיחלץ משגרה ביולוגית חומרית ולהיות מונח בתחום של חיוניות רוחנית.
ג. 70 שנות האדם מול 70 פנים של התורה
אורך חיי האדם: "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה".
התורה: "שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה".
"חיים אמיתיים" מושגים כאשר האדם מתאים את 70 שנות קיומו ל-70 הפנים של התורה.
כל שנה – פנים חדשות: כאשר אנו מבקשים שנה נוספת של חיים בראש השנה, אנו בעצם מבקשים את ההזדמנות לרכוש "פנים" נוספות של התורה.
חיים בזכות התורה: אנו מבקשים מאלוקים חיים בזכות התורה. הזמן הביולוגי שלנו מוצדק רק אם הוא מלא בלימוד והרדיפה הרוחנית אחר חכמת ה'.
ד. לידה מחדש: יריקת החלב
כיצד משיגים איחוד זה של אדם ותורה? הגמרא אומרת כי כדי לרכוש תורה, צריך "לירוק את החלב שינק מאמו".
המטאפורה: "חלב" מייצג אינסטינקטים טבעיים, פינוק, נוחות והרגלים ביולוגיים שנוצרו מילדות.
השינוי: האדם מטבעו מחפש נוחות וקלות. כדי להפוך ל"איש תורה", עליו לדחות מצב טבעי זה. עליו "להקיא" את הזכות לנוחות ולאמץ עמלות ויגיעה ומאבק.
הפיכה לבריאה חדשה: לפני קבלת התורה, האדם הוא רק "ילוד אישה" – ישות ביולוגית. עם קבלת עול התורה והתגברות על עצלותו/נוחותו הטבעית, הוא נולד מחדש. הוא אינו מוגדר עוד על ידי לידתו הביולוגית, אלא על ידי רכישתו הרוחנית.
ה. ראש השנה: התעוררות מהחלום
השופר קורא: "עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם!"
השינה: שינה זו אינה שינה פיזית, אלא מצב של שקיעה בהבלי הזמן – חיים שהם "לא חיים".
ההתחדשות: ראש השנה אינו רק המשך של השנה הקודמת; זו עת להפוך לבריאה חדשה (בריה חדשה).
הבחירה: כאשר התורה אומרת "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים", הכוונה לבחור בתורה, שהיא החיים האמיתיים היחידים.
ראש השנה אינו צריך להיראות כבקשה לשרוד עוד שנה של קיום ביולוגי בלבד (כפי שה"אויבים" או היצר הרע רוצים לגרור אליו), אלא לבקש שנה של תורה. על ידי עמל בתורה ודחיית הנוחות הטבעית, התלמיד הופך את 70 שנות זמנו ל-70 פני חכמה, ובכך זוכה ל"חיים אמיתיים" ב"ארץ החיים". [הגרחי"ק שליט"א]
