Be a
Partner in the Pulse of Beis Mevakesh Lev - For almost 20 years,
B’chasdei Hashem, this space has been a home for seekers—a place where
Torah is accessible to everyone, everywhere, without a paywall. We’ve
shared over thousands and thousands of pages of learning together. But
to keep the lights on and ensure this library remains free and growing
for the next generation of Mevakshei Lev, I need your partnership.
Your
contribution isn't just a donation; it's the fuel that keeps these
shiurim reaching hearts across the globe. Whether it’s the cost of a
coffee or a monthly sponsorship, you are making this Torah possible.
[Donate via PayPal/Zelle: alchehrm@gmail.com] Thank you to my beloved friends for standing with me.
We
recently reached the milestone of 14,000 shiurim. Of course that means
14,000 expressions of thanks to Hashem who is Everything while we are
just conduits.
Also - thanks to all those who helped me be a conduit.
Introduction: The Timing of Betrothal via Biah
The lecture begins with a discussion from Maseches Kiddushin regarding the mechanics of betrothing a woman through sexual intercourse (biah). The central question is exactly when the legal acquisition (kiddushin) takes effect:
Tchilas Biah Koneh: Does the betrothal take effect at the very beginning of the act (initial penetration/ ha'ara'ah)?
Sof Biah Koneh: Or does it only take effect at the end of the completed act (gemar biah)?
Practical Differences (Nafka Minah)
The Talmud outlines two practical scenarios where this distinction matters:
Intervention by Another Man: If a man begins the act of biah for the sake of betrothal, but before the act is finished, the woman accepts kiddushin (such as money) from a different man. Who is she married to? It depends entirely on whether the first man's betrothal took effect at the beginning of the act or only at the end.
The Case of the Kohen Gadol (High Priest): This is the primary focus of the lecture. According to Jewish law, a Kohen Gadol is forbidden from marrying a non-virgin (be'ulah). If he attempts to betroth a virgin through biah, the timing is critical:
If tchilas biah koneh (it takes effect at the beginning), the marriage is valid because she is still a virgin at the exact moment the betrothal occurs.
If sof biah koneh (it takes effect at the end), by the time the betrothal legally finalizes, the physical act has already rendered her a be'ulah. Therefore, he is effectively trying to marry a non-virgin, which is forbidden. Says the Mishnah La-melech - If he married her with biah, he is compelled to divorce her (yotzi b'get).
In Yevamos, the law states that if a Kohen Gadol rapes (ones) or seduces (mefateh) a virgin, he is forbidden to marry her and if he does then he must give her a get.
Znus (Promiscuity) vs. Ishus (Marriage)
However, there is a deep conceptual distinction between these two cases based on the Yerushalmi (Jerusalem Talmud) and the commentary of the Zecher Yitzchak (Rabbi Yitzchak Isaac Rabinowitz):
You cannot compare the physical act of rape/seduction to an act intended for marriage.
Biah of Znus: Rape or seduction is an act of promiscuity (znus). When this happens, the woman definitively becomes a be'ulah in a context entirely devoid of marriage. If the Kohen Gadol later tries to marry her, he is attempting to marry an established be'ulah.
Biah of Ishus: When a Kohen Gadol betroths a virgin via biah, the entire intent of the act from the very first second is for the sake of marriage (ishus).
The Yerushalmi states that if an unmarried man sleeps with an unmarried woman just for fun, he renders her a Zonah (a degraded status). From here the Yerushalmi derives that if a Kohen Gadol betroths a woman through biah, he is not marrying a beulah.
What does this mean?
In the case of betrothing a woman through biah, even if the legal finality of the marriage doesn't occur until the end of the act (sof biah koneh), the intent for marriage was present from the beginning. Because the entire action is draped in the context of ishus (marriage), it is protected from being classified as a be'ilah of znus. He may then retain her as his wife just as he may retain a Bogeres [semi beulah according to the Gemara. The Gemara explains that this is because eventually she was going to be a beulah in any case]. Therefore, the act of kiddushin does not violate the prohibition of a Kohen Gadol marrying a woman who has been degraded by a prior act of promiscuity.
This would cast shadows of doubt on the assertion of the Mishna La-melech that if he was mekadesh with biah that he must divorce her. Since the whole act was done for Kiddushin, he may keep her. Only when she became a beulah through an act of promiscuity must he divorce her.
Addressing Rashi's Language
There is a textual difficulty found in Rashi's commentary. Rashi writes that if sof biah koneh, the Kohen Gadol is attempting to betroth a woman who "became a be'ulah from the initial penetration (ha'ara'ah), which was not for the sake of kiddushin (she'lo l'shem kiddushin)."
This language is highly problematic based on the previous point. How can Rashi say the beginning of the act was not for the sake of kiddushin? The whole reason the Kohen Gadol does this is with the intent for marriage which spans the entire act!
The Reinterpretation of Rashi:
The speaker resolves this by distinguishing between legal efficacy and personal intent.
When Rashi says the beginning of the act was "not for the sake of kiddushin," he does not mean the Kohen Gadol lacked the intent to marry her. Rather, Rashi means that from a purely legal standpoint, if the law is sof biah koneh, the initial penetration simply lacks the legal power to execute the marriage.
However, the man's intent (kavanah) to marry her is absolutely present from the first moment. Because this overarching intent for ishus exists, the physical act does not degrade her into a Zonah. Therefore, the logic of the we expressed holds up: she is not considered a woman who engaged in a meaningless, promiscuous act, and the process remains fundamentally an act of marriage.
Or maybe Rashi means that this man's intention when performing the initial penetration [ha'aarah] was NOT for Kiddushin but it is sufficient that he intended to execute the Kiddushin at the end of the act.
Conclusion
The lecture concludes by reiterating that as long as the intention at the end of the act is aligned with the intention at the beginning (that it is for the sake of marriage), the woman is not considered a zonah, and the complex mechanics of kiddushin via biah are upheld and the Kohen Gadol may retain her as a wife].
**מבוא: זמן חלות הקידושין בביאה**
ההרצאה נפתחת בדיון ממסכת קידושין בנוגע למנגנון קידושי אישה בביאה (יחסי מין). השאלה המרכזית היא מתי בדיוק מתרחשת הקנייה ההלכתית (קידושין):
- **תחילת ביאה קונה**: האם הקידושין חלים ממש בתחילת המעשה (חדירה ראשונית / העראה)?
- **סוף ביאה קונה**: או שמא רק בסיום המעשה המלא (גמר ביאה)?
**נפקא מינה**
הגמרא מציגה שני תרחישים מעשיים שבהם ההבחנה הזו משמעותית:
1. **התערבות איש אחר**: אם איש מתחיל את מעשה הביאה לשם קידושין, אך לפני סיום המעשה, האישה מקבלת קידושין (כגון כסף) מאיש אחר. למי היא נשואה? הדבר תלוי לחלוטין האם קידושי האיש הראשון חלו בתחילת המעשה או רק בסופו.
2. **מקרה הכהן הגדול**: זהו המוקד העיקרי של ההרצאה. לפי ההלכה, כהן גדול אסור לו לשאת אישה בעולה. אם הוא מנסה לקדש בתולה בביאה, מועד הקידושין קריטי:
- אם **תחילת ביאה קונה** – הנישואין תקפים, כי ברגע המדויק שבו מתרחשים הקידושין היא עדיין בתולה.
- אם **סוף ביאה קונה** – עד שהקידושין מתגבשים הלכתית, המעשה הפיזי כבר הפך אותה לבעולה. לכן הוא למעשה מנסה לשאת בעולה, דבר האסור. אומר המשנה למלך: אם קידשה בביאה – מוציאין אותו בגט (יוציא בגט).
במסכת יבמות נאמר: אם כהן גדול אנס (אונס) או פיתה (מפתה) בתולה – אסור לו לשאתה, ואם נשאה – יוציא בגט.
**זנות לעומת אישות**
עם זאת, קיים הבדל מושגי עמוק בין שני המקרים, על פי הירושלמי ופירוש זכר יצחק (הרב יצחק אייזיק ראבינוביץ):
אי אפשר להשוות מעשה אונס/פיתוי למעשה שנעשה לשם נישואין.
- **ביאת זנות**: אונס או פיתוי הם מעשה של זנות. במקרה זה, האישה נעשית בעולה באופן מוחלט בהקשר נטול כל אישות. אם הכהן הגדול ינסה לאחר מכן לשאתה – הוא מנסה לשאת בעולה מוכחת.
- **ביאת אישות**: כאשר כהן גדול מקדש בתולה בביאה, הכוונה בכל המעשה – מהרגע הראשון – היא לשם אישות.
הירושלמי קובע: אם איש פנוי שוכב עם אישה פנויה לשם שחוק בלבד – הוא עושה אותה זונה. ומכאן דורש הירושלמי: אם כהן גדול מקדש אישה בביאה – אינו נושא בעולה.
משמעות הדבר: במקרה של קידושין בביאה, גם אם הסיום ההלכתי של הנישואין מתרחש רק בסוף המעשה (סוף ביאה קונה), הכוונה לאישות הייתה קיימת מההתחלה. מאחר שהמעשה כולו עטוף בהקשר של אישות, הוא מוגן מפני סיווג כביאה של זנות. לכן הוא רשאי לקיימה כאשתו, בדומה לכך שהוא רשאי לקיים בוגרת [שנחשבת כמעט-בעולה לפי הגמרא, שמסבירה זאת בכך שבסופו של דבר היא הייתה עתידה להיות בעולה בכל מקרה]. לפיכך, מעשה הקידושין אינו עובר על איסור כהן גדול לשאת אישה שנפגמה קודם במעשה זנות.
דבר זה מעורר ספקות לגבי טענת המשנה למלך, שאם קידש בביאה – חייב לגרשה. מאחר שכל המעשה נעשה לשם קידושין – הוא רשאי לקיימה. רק כאשר היא נעשית בעולה במעשה זנות – חייב הוא לגרשה.
**התייחסות ללשון רש"י**
קיימת קושי טקסטואלי בדברי רש"י. רש"י כותב: אם סוף ביאה קונה – הכהן הגדול מנסה לקדש אישה ש"נמצאת בעולה מההעראה, שלא לשם קידושין".
לשון זו בעייתית מאוד לאור הנ"ל. כיצד יכול רש"י לומר שהתחלת המעשה לא הייתה לשם קידושין? כל הסיבה שהכהן הגדול עושה זאת היא בכוונת נישואין שחלה על כל המעשה!
**פירוש מחדש של רש"י**:
המרצה פותר זאת בהבחנה בין תוקף הלכתי לכוונה אישית.
כאשר רש"י אומר שהתחלת המעשה "שלא לשם קידושין" – אין הכוונה שהכהן הגדול חסר כוונת נישואין. אלא, רש"י מתכוון שבמישור ההלכתי הטהור, אם ההלכה היא סוף ביאה קונה – ההעראה הראשונית חסרה את הכוח ההלכתי לבצע את הקידושין.
עם זאת, כוונת האיש לשאתה קיימת באופן מוחלט מהרגע הראשון. מאחר שקיימת כוונה כוללת זו לאישות, המעשה הפיזי אינו משפיל אותה לזונה. לכן, ההיגיון שהובע קודם נשמר: היא אינה נחשבת כאישה שעשתה מעשה זנות חסר משמעות, והתהליך נשאר מהותית מעשה אישות.
או אולי רש"י מתכוון שהכוונה של האיש בעת ביצוע ההעראה הראשונית לא הייתה לקידושין, אלא די בכך שהתכוון לבצע את הקידושין בסוף המעשה.
**סיכום**
ההרצאה מסתיימת בחזרה על כך: כל עוד הכוונה בסוף המעשה מתיישרת עם הכוונה בתחילתו (שהיא לשם נישואין), האישה אינה נחשבת זונה, ומנגנוני הקידושין בביאה נשמרים, והכהן הגדול רשאי לקיימה כאשתו.
