Introduction: The Central Contradiction in the Rambam
The lecture continues a previous discussion regarding a severe internal contradiction in how the Rambam paskens concerning the marriage restrictions of a Kohen Gadol. By Torah law, a Kohen Gadol may only marry a virgin. The speaker highlights two of the Rambam's rulings that, according to Talmudic logic, cannot coexist:
Shelo K'darkah: The Rambam rules that a woman who has experienced unnatural intercourse (shelo k'darkah) is psulah (invalid) to marry a Kohen Gadol.
Bogeres: The Rambam also rules that a bogeres (a mature woman who has aged past the na'arah stage, whose signs of virginity are naturally diminished) is also invalid to marry a Kohen Gadol.
The fundamental problem is that in the Talmud, these two rulings are mutually exclusive. Following the logic of the Tanaim (Rabbi Elazar, Rabbi Shimon, and Rabbi Meir), if you rule that shelo k'darkah invalidates a woman, you must rule that a bogeres is permitted. If you rule a bogeres is invalid, you must rule shelo k'darkah is permitted. The Rambam, inexplicably, forbids both.
The Underlying Debate: Complete vs. Partial Loss (Miktzas P'sul)
The speaker traces this contradiction to a Talmudic debate regarding how to define a "partial" status. Does a partial loss of virginity (miktzas p'sul) constitute a complete loss, or is it insignificant?
Rabbi Elazar/Rabbi Shimon: Believe that in principal, being partially a besulah does not make her a besulah. מקצת לאו ככולו! Thus, we need a special drasha to teach us that a bogeres (who has a partial loss of virginity due to age) is considered a fully valid besulah, and a Kohen Gadol may marry her.
Rabbi Meir: Believes that despite a partial p'sul, she is still considered a valid virgin. מקצת ככולו!! Thus, we need a special drasha to teach us that a bogeres (who has a partial loss of virginity due to age) is considered a beulah, and a Kohen Gadol may not marry her. Therefore, a bogeres is deemed invalid.
So R"A and R"S - מקצת לאו ככולו.
R"M - מקצת ככולו.
The Conceptual Parallel: Virginity vs. The Marriage Contract (Kesubos)
To explain this logic, the speaker references a Mishna in Tractate Kesubos (97b) regarding a widow collecting her marriage contract (kesubah).
If a widow sells off a small portion of her kesubah, does she lose her right to receive mezonos (sustenance) from the orphans?
Rabbi Shimon says yes: She loses her rights. Why? Because the little bit she may still collect is not legally treated as if she may collect the entire thing. [מקצת לאו ככולו]
Rabbi Meir (The Rabbis) says no: The right to collect a little bit is like being able to collect the whole thing; therefore, she retains her right to support. [מקצת ככולו]
The Scriptural Exegesis: Besulah vs. Besuleha
The Gemara in Kesubos (98a) concludes that the Halacha follows Rabbi Meir—we do not hold like Rabbi Shimon. We establish that miktzas (a partial amount) is generally considered a like the whole thing.
However, Rabbi Meir notes a specific scriptural anomaly (brought in Yevamos 59a). The Torah does not just use the word "besulah" (virgin) regarding the Kohen Gadol; it specifically uses the word "besuleha" (Leviticus 21:13).
This specific spelling teaches that for a Kohen Gadol, partial virginity is not good enough. Therefore, a bogeres is forbidden.
Furthermore, Rabbi Meir derives from this exact same word that the restriction only applies to natural intercourse (k'darkah). Therefore, according to Rabbi Meir, a woman who experienced shelo k'darkah (unnatural intercourse) is actually permitted to a Kohen Gadol.
The Double Challenge to the Rambam's Ruling
This detailed analysis culminates in two massive questions (kushyas) against the Rambam's rulings:
Question 1: Contradicting the Gemara and Himself
The Gemara explicitly rejects Rabbi Shimon's logic and aligns with Rabbi Meir. According to Rabbi Meir's derivation, shelo k'darkah is permitted. Furthermore, the Rambam himself rules exactly like Rabbi Meir in Hilchos Avelus, stating that a Kohen can become impure for a sister who has a partially torn hymen from wood (mukas eitz), proving the Rambam accepts Rabbi Meir's framework regarding partial virginity.
The Question: If the Gemara concludes like Rabbi Meir, and the Rambam rules like Rabbi Meir elsewhere, why does the Rambam inexplicably rule that shelo k'darkah is forbidden?
Question 2: The Internal Paradox
Even if one tries to justify the Rambam's ruling on shelo k'darkah, it creates a logical impossibility within his own code. As established, Talmudic logic dictates that you can either forbid a bogeres OR forbid shelo k'darkah, but not both.
The Question: How can the Rambam forbid both a bogeres AND a woman who experienced shelo k'darkah to a Kohen Gadol, when the Talmudic systems demand one must be permitted if the other is forbidden?
Conclusion:
The speaker concludes the lecture by cleanly laying out these two major questions against the Rambam, noting that they will continue to explore and attempt to resolve these difficulties in the next class.
**מבוא: הסתירה המרכזית ברמב"ם**
השיעור ממשיך דיון קודם בנוגע לסתירה פנימית חמורה באופן שבו הרמב"ם פוסק בעניין איסורי הנישואין של כהן גדול. על פי דין תורה, כהן גדול רשאי לשאת רק בתולה. המרצה מדגיש שתי הלכות של הרמב"ם שלפי הלוגיקה התלמודית אינן יכולות להתקיים יחד:
**שלא כדרכה**: הרמב"ם פוסק שאישה שחוותה ביאה שלא כדרכה (שלא כדרכה) היא פסולה לישא כהן גדול.
**בוגרת**: הרמב"ם פוסק גם שבוגרת (אישה בוגרת שיצאה משלב הנערה, וסימני הבתולים שלה נפגמו באופן טבעי עקב הגיל) פסולה לישא כהן גדול.
הבעיה המהותית היא שבתלמוד, שתי ההלכות הללו סותרות זו את זו באופן מוחלט. לפי לוגיקת התנאים (רבי אלעזר, רבי שמעון ורבי מאיר), אם פוסקים ששלא כדרכה פוסלת – חייבים להתיר בוגרת. ואם פוסקים שבוגרת פסולה – חייבים להתיר שלא כדרכה. הרמב"ם, באופן בלתי מוסבר, אוסר את שתיהן.
**הוויכוח הבסיסי: אובדן מלא לעומת חלקי (מקצת פסול)**
המרצה מייחס סתירה זו לוויכוח תלמודי לגבי הגדרת "חלקיות" – האם פסול חלקי (מקצת פסול) נחשב כפסול מלא, או שהוא זניח?
רבי אלעזר ורבי שמעון סוברים שבעקרון, היותה חלקית בתולה אינה הופכת אותה לבתולה. **מקצת לאו ככולו!** לכן, נדרשת דרשה מיוחדת ללמד שבוגרת (שיש לה אובדן חלקי של בתולים עקב הגיל) נחשבת כבתולה כשרה לגמרי, וכהן גדול רשאי לשאתה.
רבי מאיר סובר שלמרות הפסול החלקי, היא עדיין נחשבת בתולה כשרה. **מקצת ככולו!!** לכן, נדרשת דרשה מיוחדת ללמד שבוגרת (שיש לה פסול חלקי עקב הגיל) נחשבת כבעולה, וכהן גדול אסור לשאתה. לכן, בוגרת פסולה.
לכן: ר"א ור"ש – **מקצת לאו ככולו**.
ר"מ – **מקצת ככולו**.
**המקבילה הרעיונית: בתולים מול שטר כתובה (כתובות)**
כדי להסביר לוגיקה זו, המרצה מתייחס למשנה במסכת כתובות (דף צ"ז ע"ב) בעניין אלמנה הגובה כתובתה.
אם אלמנה מכרה חלק קטן מכתובתה, האם היא מאבדת את זכותה למזונות מן היתומים?
רבי שמעון אומר כן: היא מאבדת את זכויותיה. מדוע? כי המעט שהיא עדיין יכולה לגבות אינו נחשב מבחינה משפטית כאילו היא יכולה לגבות את הכול. [**מקצת לאו ככולו**]
רבי מאיר (וחכמים) אומרים לא: הזכות לגבות מעט היא כמו הזכות לגבות את הכול; לכן היא שומרת על זכות המזונות. [**מקצת ככולו**]
**הדרשה המקראית: בתולה מול בתוליה**
הגמרא בכתובות (דף צ"ח ע"א) מסיקה שהלכה כרבי מאיר – איננו סוברים כרבי שמעון. אנו קובעים שמקצת נחשב בדרך כלל ככולו.
אולם, רבי מאיר מציין חריגה מקראית מיוחדת (מובאת ביבמות נ"ט ע"א). התורה אינה משתמשת רק במילה "בתולה" לגבי כהן גדול; היא משתמשת דווקא ב"בְּתוּלֶיהָ" (ויקרא כא, יג).
כתיב זה מלמד שלגבי כהן גדול, בתולים חלקיים אינם מספיקים. לכן, בוגרת אסורה.
יתר על כן, מאותה מילה בדיוק, רבי מאיר דורש שהאיסור חל רק על ביאה כדרכה. לכן, לפי רבי מאיר, אישה שחוותה שלא כדרכה מותרת לכהן גדול.
**האתגר הכפול להלכה הרמב"ם**
ניתוח מפורט זה מסתכם בשתי שאלות כבדות (קושיות) נגד פסיקת הרמב"ם:
**שאלה א': סתירה לגמרא ולעצמו**
הגמרא דוחה במפורש את לוגיקת רבי שמעון ומכריעה כרבי מאיר. לפי דרשת רבי מאיר, שלא כדרכה מותרת. יתר על כן, הרמב"ם עצמו פוסק כרבי מאיר בהלכות אבלות, שאומר שכהן יכול להיטמא לאחותו שיש לה קרום בתולים קרוע חלקית מעץ (מוכת עץ), מה שמוכיח שהרמב"ם מקבל את מסגרת רבי מאיר בנוגע לפסול חלקי של בתולים.
**השאלה**: אם הגמרא מכריעה כרבי מאיר, והרמב"ם פוסק כמותו במקום אחר, מדוע הרמב"ם פוסק באופן בלתי מוסבר ששלא כדרכה אסורה?
**שאלה ב': הפרדוקס הפנימי**
גם אם מנסים להצדיק את פסיקת הרמב"ם בעניין שלא כדרכה, זה יוצר אי-אפשרות לוגית בתוך קוד ההלכה שלו עצמו. כפי שנקבע, הלוגיקה התלמודית מחייבת: או שאוסרים בוגרת או שאוסרים שלא כדרכה – אך לא את שתיהן.
**השאלה**: כיצד יכול הרמב"ם לאסור גם בוגרת וגם אישה שחוותה שלא כדרכה לכהן גדול, כאשר המערכות התלמודיות דורשות שאחת מהן תהיה מותרת אם השנייה אסורה?
**סיכום**:
המרצה מסיים את השיעור בהצגה ברורה של שתי השאלות המרכזיות הגדולות נגד הרמב"ם, ומציין שהשיעור הבא ימשיך לחקור ולנסות ליישב קשיים אלו.
