The Foundational Scenario: Rashi on Bava Metzia
The speaker begins by analyzing a commentary from Rashi in Tractate Bava Metzia (26b) regarding a lost item.
The Case: A person sees a lost coin (sela) fall from its owner. They pick it up before the owner has given up hope of finding it (Yeiyush), with the pure intention of returning it. However, later on, after the owner has despaired, the finder changes their mind and decides to keep it.
The Halachic Ruling: According to Rashi, the finder is guilty of failing to fulfill the positive commandment to return a lost item (Hasheiv Teshivem). However, they are not guilty of the negative commandment against stealing (Lo Sigzol).
The Reasoning: The prohibition of Gezeila (stealing) only applies if the intent to steal was present exactly at the moment the item was picked up (Sha'as HaNetila). Because the finder originally took the coin with the intent to return it, no theft occurred at the moment of taking.
The Speaker’s Primary Question (Kashya)
The speaker challenges Rashi’s conclusion. If a person takes an object to guard it (as a Shomer) but later decides to keep it for themselves, why isn't that subsequent decision considered a new act of stealing? Even if the initial taking was legal, holding onto property that does not belong to you should logically constitute Gezeila. If so, why does Rashi insist that Lo Sigzol only applies to the exact moment the item is physically picked up?
Contradiction 1: Tosafos on Withholding Wages
To highlight the problem with Rashi's ruling, the speaker brings a seemingly contradictory source from Tosafos (Bava Metzia 61a).
The Case: An employer refuses to pay a hired worker their wages (a concept known as Oshek Sachar Sachir).
The Halachic Ruling: Tosafos states that this employer is guilty of Lo Sigzol (stealing).
The Contradiction: In the case of unpaid wages, the employer did not physically snatch anything from the worker. The money came into the employer's hands legally, yet failing to hand it over is defined as Gezeila. Therefore, stealing does not require a physical act of taking (Sha'as HaNetila). If withholding wages is considered stealing, why is withholding a lost item (as in Rashi's case) not considered stealing?
Contradiction 2: The Rambam’s Strict Definitions
The speaker then turns to the Rambam (Maimonides) in Hilchos Gezeila (Laws of Stealing), who draws a sharp distinction between two concepts:
Gezeila (Halacha 3): The Rambam strictly defines Gezeila as forcefully snatching an item from someone's hand. He cites a biblical verse (2 Samuel 23:21) where Benaiah snatches a spear from the hand of an Egyptian (V'yigzol es hachanis miyad hamitzri).
Oshek (Halacha 4): The Rambam defines Oshek as withholding money that came into your possession legally—such as a loan, a deposited item (Pikadon), or a worker's wages—and refusing to return it.
The Maggid Mishneh (a premier commentary on the Rambam) is perplexed by this. The Gemara explicitly states that Oshek is a form of Gezeila. Why, then, does the Rambam separate them so strictly into two different Halachos?
The Proposed Resolution and the Speaker’s Rejection
Later commentators (Acharonim, such as the Lechem Mishneh and the Choshen Mishpat) attempt to resolve the Rambam's separation. They suggest that practically, the Rambam agrees that Oshek (withholding money) does violate the prohibition against stealing (Lo Sigzol). The Rambam only separated them because the plain, literal reading (Pashtus) of the word Gezeila in the Torah implies forcefully snatching something.
The speaker rejects this resolution for two main reasons:
It contradicts Rashi: If the Acharonim are correct that withholding money (Oshek) violates Lo Sigzol, we are back to our original problem with Rashi! Rashi explicitly stated that deciding to keep a lost item later on does not violate Lo Sigzol.
It contradicts the Rambam's literal text: The Rambam explicitly defined Gezeila using the biblical example of a man literally tearing a spear from an Egyptian's hands. By using such a specific, violent example, the Rambam is clearly signaling that Gezeila requires a physical, forceful taking. Therefore, it is highly likely that the Rambam believes Oshek does not violate the specific prohibition of Lo Sigzol.
Conclusion and Cliffhanger
The speaker concludes the class by outlining the massive contradictions that have been uncovered. There is a deep, unresolved tension between Rashi, Tosafos, the Rambam, and the Gemara regarding what truly constitutes "stealing" (Gezeila) versus "withholding" (Oshek).
The speaker leaves these profound questions unanswered (Kashyas), promising that in the next class, they will resolve the foundational definitions of theft. Furthermore, they will use this resolution to reveal a brilliant and illuminating connection (Ohr Yekaros) to the halachic obligations of greeting a fellow Jew (Shalom).
התרחיש היסודי: רש"י על מסכת בבא מציעא
המרצה פותח בניתוח פירוש של רש"י במסכת בבא מציעא (דף כ"ו ע"ב) בנוגע לאבדה.
**המקרה**: אדם רואה מטבע אבוד (סלע) נופל מבעליו. הוא מרים אותו לפני שהבעלים התייאש מהאבדה, בכוונה טהורה להחזירו. אולם לאחר מכן, לאחר שהבעלים כבר התייאש, המוצא משנה את דעתו ומחליט לשמור את המטבע לעצמו.
**הפסק ההלכתי**: לפי רש"י, המוצא חייב על אי-קיום מצוות עשה של השבת אבדה (השב תשיבם). עם זאת, הוא אינו חייב על איסור לאו של **לא תגזול**.
**הנימוק**: איסור גזילה חל רק אם כוונת הגזילה הייתה קיימת בדיוק ברגע הרמת החפץ (**שעת הנטילה**). מאחר שהמוצא לקח בתחילה את המטבע בכוונה להחזירו – לא התרחשה גזילה ברגע הנטילה.
**השאלה העיקרית של המרצה (קושיא)**
המרצה מערער על מסקנת רש"י. אם אדם לוקח חפץ כדי לשומרו (כשומר), ואחר כך מחליט לשמור אותו לעצמו – מדוע ההחלטה המאוחרת הזו אינה נחשבת למעשה גזילה חדש? גם אם הנטילה הראשונית הייתה חוקית, החזקת רכוש שאינו שלו אמורה להיחשב גזילה מבחינה הגיונית. אם כן, מדוע רש"י מתעקש שאיסור **לא תגזול** חל רק בדיוק ברגע הנטילה הפיזית?
**סתירה 1: תוספות על עושק שכר שכיר**
כדי להדגיש את הבעיה בפסק רש"י, המרצה מביא מקור לכאורה סותר מתוספות (בבא מציעא ס"א ע"א).
**המקרה**: מעסיק מסרב לשלם לשכיר את שכרו (מושג הידוע כ**עושק שכר שכיר**).
**הפסק ההלכתי**: התוספות קובעים שהמעסיק הזה חייב על **לא תגזול**.
**הסתירה**: במקרה של אי-תשלום שכר, המעסיק לא חטף דבר פיזית מהשכיר. הכסף הגיע לידי המעסיק באופן חוקי, ובכל זאת אי-מסירתו מוגדרת כגזילה. מכאן – גזילה אינה דורשת מעשה נטילה פיזי (**שעת הנטילה**). אם עושק שכר נחשב גזילה, מדוע עיכוב אבדה (כמו במקרה של רש"י) אינו נחשב גזילה?
**סתירה 2: ההגדרות החדות של הרמב"ם**
המרצה פונה לאחר מכן אל הרמב"ם (הלכות גזילה), שמבחין באופן חד בין שני מושגים:
**גזילה (הלכה ג)**: הרמב"ם מגדיר גזילה באופן מחמיר כחטיפה בכוח של חפץ מידי מישהו. הוא מביא פסוק מפורש (שמואל ב כ"ג, כ"א) שבו בניהו חוטף את החנית מיד המצרי (**ויגזול את החנית מיד המצרי**).
**עושק (הלכה ד)**: הרמב"ם מגדיר עושק כעיכוב כסף שבא לידך באופן חוקי – כמו הלוואה, פיקדון או שכר שכיר – ומסרב להחזירו.
ה**מגיד משנה** (פרשן מרכזי על הרמב"ם) תמה על כך. הגמרא קובעת במפורש שעושק הוא סוג של גזילה. מדוע אפוא הרמב"ם מפריד ביניהם באופן כה חד לשתי הלכות נפרדות?
**הפתרון המוצע והדחייה של המרצה**
פרשנים מאוחרים יותר (אחרונים, כמו ה**לחם משנה** וה**חושן משפט**) מנסים ליישב את ההפרדה של הרמב"ם. הם מציעים שבפועל הרמב"ם מסכים שעושק (עיכוב כסף) מפר את איסור **לא תגזול**. הרמב"ם הפריד ביניהם רק משום שהפשט הפשוט של המילה "גזילה" בתורה מרמז על חטיפה בכוח.
המרצה דוחה פתרון זה משתי סיבות עיקריות:
1. זה סותר את רש"י: אם האחרונים צודקים שעושק מפר את **לא תגזול**, אנו חוזרים לאותה בעיה מקורית עם רש"י! רש"י אמר במפורש שהחלטה מאוחרת לשמור אבדה אינה מפרה את **לא תגזול**.
2. זה סותר את נוסח הרמב"ם עצמו: הרמב"ם הגדיר גזילה במפורש באמצעות דוגמה מקראית של אדם שתולש בכוח חנית מידי מצרי. על ידי שימוש בדוגמה אלימה ופיזית כזו, הרמב"ם מסמן בבירור שגזילה דורשת נטילה פיזית וכוחנית. לכן סביר מאוד שהרמב"ם סבור שעושק אינו מפר את האיסור הספציפי של **לא תגזול**.
**מסקנה ו cliffhanger**
המרצה מסיים את השיעור בתיאור הסתירות העצומות שנחשפו. קיימת מתח עמוק ובלתי-פתור בין רש"י, התוספות, הרמב"ם והגמרא בנוגע למה שבאמת מהווה "גזילה" לעומת "עושק".
המרצה משאיר את השאלות העמוקות הללו כקושיות פתוחות, ומבטיח שבשיעור הבא יפתור את ההגדרות היסודיות של גניבה. כמו כן, הוא ישתמש בפתרון זה כדי לגלות קשר מבריק ומאיר עיניים (**אור יקרות**) לחובת ההלכה של שאילת שלום ליהודי אחר.
