הבחירה הצפונה היא יסוד כל חק ומשפט, והיא שמה את המערכות לפי מדרגותיהן, מגדולי המציאות עד קטניהם. והבחירה הגלויה, המתגלמת בבני אדם, שהמשפט המורגש מתראה על ידה, הוא רק כנטף מן הים לגבי הבחירה הכמוסה, שכל מערכת המשפט של כל היש מתנהגת על ידה.
הפסקה הזו עוסקת במושג הבחירה החופשית, ומחלקת אותה לשני רבדים:
הבחירה הגלויה (בחירת בני האדם):
זוהי הבחירה שאנו מכירים – היכולת שלנו להחליט בין טוב לרע. הרב קוק מכנה אותה "נטף מן הים" (טיפה בים). היא חשובה למערכת המשפט והמוסר האנושית, אך היא רק הקצה הגלוי של משהו עמוק בהררבה.
הבחירה הכמוסה (היסוד הקוסמי):
זהו מושג נועז. הרב זצ"ל טוען שכל המציאות כולה, מהאטומים ועד הגלקסיות ("מגדולי המציאות עד קטניהם"), מושתתת על סוג של "בחירה". אין הכוונה שלכל אבן יש שכל, אלא שהחוקיות של היקום אינה "מכנית" ומתה, אלא נובעת מרצון פנימי חופשי של ההוויה.
הקשר למשפט: כל "סדר העולם" (החוק הטבעי והרוחני) הוא ביטוי של אותה בחירה כמוסה. הבחירה החופשית של האדם היא רק התגבשות מודעת של אותו כוח רצון אלוהי שמניע את כל היש.
