Tuesday, December 1, 2020

Siddur #7 - The Utter Nothingness Of Man [When Separate From Hashem]

 What are we? What is our life? What are our acts of kindness? What is our righteousness? What is our power? What is our strength?

What are we? - Our essence is NOTHING if not for Hashem who gives us existence. 

What is our life? - We would FEEL nothing of our existence if not for Hashem's assistance.

What are our acts of kindness? - Since in essence we are nothing - w/o Hashem we wouldn't even have a DESIRE to do good. 

What is our righteousness? - We don't have the independent capacity to actualize the good we do. 

What is our power? - We don't have the power to extend our acts of kindness to others.

What is our strength? - We don't have the strength to overcome forces that try to stop us from doing good.   


מה אנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה צדקנו, מה כחנו, מה גבורתנו. האפסיות של כל נוצר, בהיותו נחשב למציאות בפני עצמו, באה להכרה בששה צדדים, האחד, עצם המהות שהוא אין ואפס, כי אין לשום נברא שום עמדה עצמית כלל, זולת חפץ הבורא המקיים אותו. השני, הרגשת המהות שלו, שאי אפשר כלל שירגיש את מציאותו למציאות מוחלטה, מאחר שהמקור שממנו נובעת הרגשתו זו היא עצם מהותו, והרי הוא דבר שאינו ראוי כלל מצד עצמו לשם מציאות, ואיך תוכל הרגשתו במציאותו, שהיא התאור הראשון למהות של חיים, להיות נחשבת להרגשת מציאות. השלישי, היא אפסיות הרצון להשפיע טוב, כי איך תוכל שאיפה של חסד והטבה להיות מיוסדת במציאות כזאת, שאינה כלל מציאות באמת. הרביעי, בדבר האפשרות לגשם את החפץ הטוב, שזהו דבר הנותן איזו הערכה חשובה להמצוי, ואיך נוכל ליחש איזה ערך לאפשרות היכולת לגשם את הטוב ולהגדירו, בשעה שאפילו השאיפה של ההטבה בעצמה אין לה יסוד קבוע. החמישי, המשכת הגשום והפעל של הטוב, שבודאי אין לה מקום, מאחר שאין מקום אפילו להתחלת המפעל, מפני חוסר הבסיס של המציאות לכל מצוי מצד עצמו, שהכל כלא נחשב זולת אור בורא כל, המופע במציאותו של כל נמצא. והששי הוא העדר היכולת לעמוד נגד כל מהרס המציאות ומחריבה, שאין מקום ליכולת זאת שתצא אל הפעל, מפני כשלון הכח שיש לכל מצוי מצד עצמו. וע"ז אנו אומרים אלו ששת התארים: מה אנו, נגד אפסיות המתות, מה חיינו, נגד אפסיות ההרגשה של המציאות שלנו, מה חסדנו, נגד חוסר הבסיס של השאיפה לטוב, מה צדקנו, נגד חוסר כח המגשם את הטוב, שהוא כח הצדק, לעומת כח החסד, שהוא ענין השאיפה מצד עצמה, מה כחנו, נגד האפשריות של המשכת הטוב, מה גבורתנו נגד האפשריות של העמדה נגד כל העומד להחריב ולהפריע את הטוב ואת ההשפעה הראויה להביא תועלת לברואים, שכולם אינם נחשבים לדברים מבוססים מצד עצמם, ואינם מצואים כ"א מצד כחו של יוצר כל ב"ה, המושפע עליהם ברב חסדו וטובו.