הגר"ש זצ"ל סיפר לאמו"ר שבעת שנטה דעתו לקבל משרת הדיינות, רבים פנו אליו להניא את דעתו. אבל הרב מפונוביז זצ"ל הגדיל לעשות מכולם, וכך היה המעשה:
אחרי השיעור הגר"ש הוקף בתלמידיו זה מקשה וזה מפרק זה בונה וזה סותר כיד ה' הטובה עליו, והד קול התורה נשמע ממרחקים כמנהגו מדי יום ביומו. והנה בעת כזאת מתוך המהומה הרועשת והגועשת פתאום ראה את דמותו של הרב זצ"ל בא לקראתו, וביראת הכבוד פנה הגר"ש הצידה לשמוע מה יש בפי הרב לומר דווקא באמצע כל המהומה בלימוד.
הרב זצ"ל בעדינות המאפיין המתיק סוד להגר"ש ואמר: תסתכל מה שקורה סביבך, תראה במי אתה מתעסק ובמה מתעסקים, הלא פלא היא שמשיח לא בא, בדור יתום כמו שלנו, ומאות בחורים מסתובבים דא לדא מקשן ומפריקנן, הלא כל העולם כולו מלא תורת ה'! מה עוד צריכים שיביא את המשיח, הנעים הרב באוזני הגר"ש?!!!?
הרב פסק לדבר לכמה שניות, והטעים דבריו עם קרעכזס! הוא איתיב והוא מפרק, רבי שמואל! דאס איז וואס דו זעסט היינט! אז דו וועסט דארטען גיין, וואס וועסטו זען, גיטין, דיני תורה, שלעגעריי, ניתן נישט קול התורה, אלא קול ענות אנכי שומע, און טיפ אין דעם בלאטע וועסטו וונדערען, רבש'ע ווי אזוי קענסטו ברענגען משיח מי אזעכע פרשיות!
אוי דו גיבסט אוועק דיין שכר בעולם הזה ובבא, נאר צו אריין קריכען טופ אין אפגרונד פון עולם הדיינות.
ובזה סתם ולא יסף.
הגר"ש אמר לאמו"ר שמילים אלו היו שורש הסיבה שלא יצא להיות דיין בסוף.
