רש"ר הירש בראשית ל"א
(כח) הסכלת עשו – בלשון העברית, הביטויים המציינים סכלות, רבים במספרם מאלה המציינים חכמה. ושמא הטעם לכך משום שהחכמה היא אחת ופשוטה, בעוד שהסכלות מתגלית באופנים שונים ומרובים.
"סכל" ו"שכל" קרובים שניהם ל"סגל", המציין קליטה אישית בפנימיות. "שֵׂכֶל" הוא יכולתו של אדם לקלוט בפנימיותו את העולם וכל הדברים שיש בו, להוציא מהם רעיונות ומושגים מופשטים [אבסטרקטיים], ואז לצרף אותם להפוך בהם ולהגדיר אותם, לפי טבעו ומהותו הפנימית. "סכלות" היא שימוש מעוות בכח השכל. אדם יוצר רעיונות ומושגים מתוך שכלו שלו, בלי לבחון אותם מול המציאות הקיימת של הדברים, ולכוון אותם על פיה. הוא מציע דעות והשקפות משלו במקום המציאות האמיתית הקיימת. "סכלות" כוללת דביקות עיקשת בדעה שיצר מדעתו. ה"סכל" הוא שוטה בעל גאוה; או ביתר דיוק, שוטה מתוך גאוה.
"הסכלת עשו", אומר לבן. "חשבת את עצמך לחכם מופלג בדרך בה פעלת, אך כעת רואה אתה איזה סכל היית". אילו היית עוזב בגלוי, הייתי משלחך כאב (אולי לבסוף הייתי נותן לך אף נדוניה!). אך עתה שנמלטת כגנב, יש בידי הכח והזכות להוציא ממך את הכל – אלא שאלקיך התערב.
