לרפואת אסתר רות בת נעמי שרה
At what point does a married woman have to cover her hair?
At what point does a married woman have to cover her hair?
Some poskim say from the time of the אירוסין, which is when the man puts the ring on her finger [under the chuppah - what we call אירוסין in Modern Hebrew is not halachic אירוסין]. Others say from the time of נישואין which is standing under the chuppah or going into the Yichud room [see Talmudic Encyclopedia, entry "chuppah" for other opinions]. So why do so many kallahs only start covering their hair the day after the wedding? The answer is that so many kallahs start covering their hair the day after the wedding because so many kallahs start covering their hair the day after the wedding. That is just what is done so it continues to be done. [There are a lot of things people do which aren't correct but people do them so people continue to do them].
There is an opinion that there is only an obligation to cover her hair after she was intimate with her husband and on that opinion the woman rely. But it is certainly better for the kallah to have her hair covered at the latest when she exits the Yichud room.
תשובות והנהגות כרך ה סימן שלד
כיסוי ראש לכלה בחופה
קבלתי שאלתו האם הכלה צריכה לכסות ראשה בחופה היות שע"י חופה הוי נשואה, ומחויבת בכיסוי מן הדין, ולדבריו הכלה טוענת שמנהג משפחתה כמנהג קבוצה מהחסידים שאין הכלות מכסות ראשן ביום החופה אלא רק למחרת, ורב אחד פסק שתמשיך כפי מנהג משפחתה ולא צריכה לכסות עד למחר, ושואל לדעתי.
והאמת שהעיקר הוא שחייבת הכלה לכסות ראשה, שכן כתב רעק"א (בהגהותיו לאו"ח סימן ע"ה בשם מהר"י הלוי) וה"משנה ברורה" (סי' ע"ה ס"ק י"א) שאפילו ארוסה אסורה לילך פרועת ראש וחייבת בכיסוי הראש וא"כ, כ"ש שחייבת לאחר חופה וחדר יחוד, ובירושלמי (ריש פ"ב דכתובות) על המשנה "אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתיים" איתא: "זאת אומרת בתולה מן הנישואין אינה יוצאת וראשה פרוע", הרי מפורש שאין היתר בפריעת ראש לנשואה אפילו לא נבעלה, ולכן בוודאי ראוי שתהא לחופה עם כיסוי ראש ותשאר כן.
ומיהו אצל רבים מהחסידים לא נהגו כן ומכסות ראשן רק למחרת, ואולי כיון שנהוג אצלם שמגלחות השערות למחר, מדמין שאין איסור פריעת ראש אלא למחר, ואף שלדינא ברור לי שחייבת בכיסוי ראש מיד לאחר החופה, מ"מ ראיתי מקום לנסות ליישב מנהגם, שקשה לערער על רבבות בנות ישראל כשרות וצנועות שביום כפרת עוונות שלהם עוברות על איסור פריעת ראש ומכשילות את הרבים.
והנה כתבתי כבר במק"א שעיקר חופה ונישואין היינו כשמתייחדת עמו וראויה לביאה עם מטה מוצעת, והן עדי יחוד והן עדי ביאה, אבל אם רק העמידו חופה והתייחד עמה בחדר יחוד כמקובל, אף שנעשית נשואה וזהו תחילת הנישואין, מ"מ גמר הנישואין אינו אלא בחיי אישות, וכן המנהג אצל הספרדים שאין החתן והכלה נכנסים לחדר יחוד אחר החופה, רק מתייחדים יחוד גמור בלילה ואז הוא גמר נישואין. ויסוד לדבר זה דהוי נשואה אף דחסר גמר נישואין יש בדברי ה"מגיד משנה" (פ"י מאישות הלכה א') שכתב שאפילו נאמר שביאה נישואין עושה אסור לבוא עליה פעם נוספת עד שיכניסנה לחופה. ועפי"ז נראה ליישב את המנהג הרווח של רבים מהחסידים שאין הכלות מכסות ראשם בחופה, שנוקטים כפוסקים שארוסה מותרת לילך פרועת ראש (הביאם ה"שדי חמד" מערכת דת יהודית אות א'), וסוברים שרק בעולה, או עכ"פ רק נשואה שהתיחדה ביחוד גמור הראוי לביאה, אסורה לילך פרועת ראש וחייבת לכסותו.
סוף דבר, למעשה חייב כל בעל ובמיוחד אם הוא בן תורה לבקש שהכלה תכסה ראשה כבר לחופה, אבל אם רואה שמתעקשים בדוקא להחזיק במנהג אבותיהם, יניח להם, ומוטב שיהיו שוגגים, אבל ודאי לכתחילה כל בן תורה יתעקש שתהא מכוסה כדין כבר כשנכנסת לחופה, ולא יתחיל אישות שלו באיסור כשהיא פרועת ראש.
אמנם במק"א הערתי שישנם כלות המחפשות לחופה פאה מסולסלת שאינה צנועה, ולובשת אותה פאה תמיד, ופורצת את גדרי הצניעות, ושמעתי מרבינו החזו"א זצ"ל ששאלו אותו, חז"ל אומרים הקדוש ברוך הוא ברא יצר הרע שחזק מאד, רק נתן לנו תורה כתבלין, ומה עם נשים שאין להם עסק התורה כתבלין? והשיב: נשים יש להן צניעות והוא התבלין הכי מועיל לגרש את היצר הרע!