לע"נ ר' יואל ב"ר פנחס הלוי
Rav Tzvi Pesach Frank ztz"l was asked about those who adopted the Modern Hebrew pronunciation of words. He was not pleased because the rule is that we should follow in the ways of our ancestors. If my father used a certain pronunciation, I should follow suit. If one changes אין רוח חכמים נוחה ממנו - The Sages do not see such a practice favorably. Some people feel that it is more Zionistic to use the modern pronunciation. But I know some very passionate religious Zionists who use the traditional pronunciation - so it is OK:-).
Another problem is that in Modern Hebrew there is no komatz. All of the komatz's turned into patachs. No "aw" only "ah". Ahhhhh! This means that the name of Hashem is corrupted and is pronounced A-donai [and not "A-donoi"] which grammatically is plural. Being monotheistic and all, we don't appreciate that. He brilliantly [all of his teshuvos are brilliant] proves from a gemara that this is not a problem. The gemara debated whether when Avraham said A-donoi [my Master] he referred to Hashem or the angels. Now Hashem is One and the angels are numerous, yet we see that Avraham's A-donoi might be referring to angels. So even with a komatz it can be plural, and thus there is no substantive difference between A-donoi and A-donai.
[I also don't understand why those who revived the Hebrew language did away with the letter "saf" - ת. It's "tough" to understand].
שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן ד
על אלה שבחרו להם המבטא הספרדי דוקא, וגם כשעוברים לפני התיבה וגם בהזכרת השם הנכבד והנורא בשם אד' מבטאים את אות נון בפתח במקום קמץ, וחושש כת"ר שלא יהיה נראה כשתי רשויות חו"ש. ושאלתו היא אם דינו כאומר מודים מודים שמשתקין אותו.
הנה מצינו פלוגתא דתנאי בשבועות (דף לה ע"ב) על הפסוק שאמר אברהם אד' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. דת"ק ס"ל, דשם זה הוא חול וחנינא בן אחי ר' יהושע וראב"ע ס"ל דהוא קדש. ומבואר דלמ"ד דהוא חול להמלאכים דבר ולכולם דבר, וכמו שכתב רש"י שם וקראם כולם אדונים, וביותר מבואר ברמב"ן ויעיין בשפתי חכמים שם. ואין חילוק בין קמץ לפתח כי כולם לשון רבים הם, וכן מוכרח דגם בקמץ לשון רבים הוא ואין הבדל בין קמץ לפתח, וע"כ צ"ל דאין בזה שום חשש, וכמו שם אלקים שהוא לשון רבים, כן הוא שם אד' וכך הוא מטבע הלשון שהוא לשון רבים. אבל בעצם העניין ודאי שאין רוח חכמים נוחה מאלה שבחרו להחליף המבטא שקבלנו מאבותינו הקדושים, אנשי השם אשר מעולם.
ואפילו לגבי הספרדים עצמם כבר כתב רבינו בחיי (פ' וירא) בזה"ל: ואף על פי שנראה שהקמץ והפתח הכל דבר אחד ותנועה אחת, אין הדבר כן, אלא שיש הפרש ביניהם במבטאם וכו' ומפני זה נכתב באד' כשהוא קדש בקמץ וכשהוא חול בפתח. ומה שכתוב בלוט, אל נא אד' בקמץ והוא חול וכו'. עכ"ד הצריך לענינו. הנה הוא היה מגדולי הספרדים ועכ"ז הקפיד מאד שלא להחליף המבטא בין קמץ לפתח. וכן התימנים נזהרים מאד בשם אד' שמבטאים אותו תמיד בקמץ לא בפתח.
בודאי מהראוי היה למחות בידם. אבל במקום שיש לחשוש שלא יהיו דברינו נשמעים, הרי כבר אמרו חז"ל שמצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
ובדברי רבינו בחיי הנ"ל ראיתי דבר פלא. שכתב: ומה שכתוב בלוט אל נא אד' בקמץ והוא חול לפי שהוא סוף פסוק, וזה תמוה דבשבועות (דף לה ע"ב) אמרינן כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש. וכן מבואר ברמב"ם (יסודי התורה פ"ו ה"ט) וצ"ע בזה ואכמ"ל.
בודאי מהראוי היה למחות בידם. אבל במקום שיש לחשוש שלא יהיו דברינו נשמעים, הרי כבר אמרו חז"ל שמצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
ובדברי רבינו בחיי הנ"ל ראיתי דבר פלא. שכתב: ומה שכתוב בלוט אל נא אד' בקמץ והוא חול לפי שהוא סוף פסוק, וזה תמוה דבשבועות (דף לה ע"ב) אמרינן כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש. וכן מבואר ברמב"ם (יסודי התורה פ"ו ה"ט) וצ"ע בזה ואכמ"ל.
