What is the status of Kohanim born to mothers who attended secular universities and later became Baalos Teshuva [or the child became a Baal Teshuva]. A woman who had relations with a gentile is not allowed to marry a Kohen and if she does her children are חללים and not allowed to serve as Kohanim. We all know that in universities there is rampant sexual activity, so how can we trust that any woman who studied there is allowed to marry a Kohen.
Rav Moshe Shternbuch responded that until we KNOW that she was with a גוי there is nothing to talk about and she may marry a Kohen. She maintains a חזקת כשרות that is combined with the חזקת כשרות of the father that he is a valid Kohen and thus his seed is as well.
If there is very strong reason to believe that this particular women was נבעלת לגוי then we can disqualify her sons.
תשובות והנהגות כרך ה סימן שכג
קבלתי דבריו שמתרעם על בעלי תשובה שנושאים כפים, שכן לדבריו כיון שאמותיהם למדו באוניברסיטה ורובם ככולם מזנים שם עם נכרים, ממילא דינם כזונות והבן אינו כהן ומברך ברכה לבטלה, ולדבריו אפילו בנות למשפחות השומרות עיקר הדת הלומדות באוניברסיטה עם נכרים יש מהם שנכשלות, ורוצה לחשוש מספק, ושואל דעתי בזה ורוצה שאצטרף לדבריו.
ואני לא מסכים לדבריו, ואדרבה ח"ו לפרסם דופי ופסול בהם, ראשית דרוב התלוי במעשה לא אמרינן, ולכן לשיטת הרמב"ם (פ"א מהלכות שחיטה הי"ב) אם שוחט לא בדק סימנים הוי נבלה מדאורייתא אף דרובם ככולם שוחטים שפיר מ"מ לא חיישינן לרוב מפני שתלוי במעשה בצירוף חזקת הבהמה שאינה זבוחה, ואף בנידון דידן יש לאמא ששומרת שבת חזקת כשרות שלא נפסלה בגוי, ועוד יש חזקת האב להכשירו, וכמבואר בתוס' ב"ב (לב. ד"ה אנן), (והגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל הסביר שהביאור הוא שיש חזקה על כהן שבניו כשרים). ואם כן הרוב קלישתא, ועוד ישנם שתי חזקות, חדא, חזקת כשרות שאינה זונה, ועוד, חזקת אב שהוא כהן בנו כהן (ולדעת הריב"ש שתי חזקות אלים טובא אפילו מרוב), ולכן אין דעתי לפסול כשלא ברור.
וביותר אומר אני שהנולד לאם השומרת מסורת ואנו מסתפקים שמא נבעלה לנכרי והוא חלל, כל עוד לא נודע לנו בבירור עבודתו כשרה וכמבואר בקידושין (סו ב) ואף שהפסוק בעבודה, הלוא במנחות יח: שנשיאות כפים בגבולין כעבודה, וכמה פוסקים כתבו שגילוי הפסוק הוא שאין לפסול כהן לעבודה אלא כשמתברר שפסול, אבל כל זמן שלא נתברר ראוי להכשירו.
ואני מקצר במקום שיש עוד להאריך, אבל העיקר שאין רצוני להיות שותף לפגום מכהונה היום אלא בחפשיים ופורקי עול לגמרי, ובאלו לפי הענין יש לבדוק ולברר אם לחוש מדינא, אבל לחומרא בעלמא אין ראוי להחמיר, וכידוע שהגאון רבי חיים עוזר זצ"ל העיר לענין מחללי שבת שאין להחמיר, שמא האי חומרא אתי לידי קולא, שיטמא למתים וישא גרושה, ולכן התיר למחלל שבת לישא כפיו שכן אם לא נתיר לו ידמה שהוא זר ויטמא למת וישא גרושה.
ואני מקצר במקום שיש עוד להאריך, אבל העיקר שאין רצוני להיות שותף לפגום מכהונה היום אלא בחפשיים ופורקי עול לגמרי, ובאלו לפי הענין יש לבדוק ולברר אם לחוש מדינא, אבל לחומרא בעלמא אין ראוי להחמיר, וכידוע שהגאון רבי חיים עוזר זצ"ל העיר לענין מחללי שבת שאין להחמיר, שמא האי חומרא אתי לידי קולא, שיטמא למתים וישא גרושה, ולכן התיר למחלל שבת לישא כפיו שכן אם לא נתיר לו ידמה שהוא זר ויטמא למת וישא גרושה.
ולכן לע"ד בנידון דידן שנראה לו שאמו זינתה עם גוי יפרוש מלישא כפיו, ומ"מ רק עם פסק בית דין יכול להקל ליטמא ולישא גרושה אחר שיבררו כל צדדי הדבר בענינו, ומ"מ אם מדינא כשר ואין מקום לחשוש אין להחמיר שהוא חומרא דאתי לידי קולא וכמשנ"ת.
