לרפואת חיים דב בן ריסה שושנה בתוך שח"י
Are mitzvos symbolic acts which we are obligated to perform or do they have inherent meaning that form the very structure of existence?
Both. It should be enough that mitzvos bring so much G-dliness and purity into the world but since we are only human beings we also need the symbolic aspect to satisfy our need for imagination [דמיון].
The gemara says that in the future mitzvos will be nullified. This is because we will see the essence of the mitzvos that fill all of the worlds and thus their concrete fulfillment will no longer be necessary. Once you have the עיקר, the soul, the core, then the external practical fulfillment is no longer necessary. But in the meantime, in order to heal our fractured world we need practical mitzvos.
כשחודרים בעמקי הדעה, רואים שאין המצות ענינים סימבוליים, להזכיר
ולחקות איזה ענין על הדמיון לבד, כ"א הם ענינים שעושים את ההויה האנושית
והעולמית. ומ"מ אין הסימבליות יוצאת מכלל הפעולות, כי לבנין הנפש היחידית
והכללית צריכים לתקן גם את צורותיה הדמיוניות, כשם שצריכים לתקן תכונותיה ומדותיה
וציורי השכלותיה. הדעות שיסודן הנו במצות מעשיות קבועות, הולכות ומתעלות, מתעדנות ומתקשרות,
ע"י עשייתן וע"י תלמודן דוקא. ודוקא באורח שמירתן יכולים לפתח את האדם
ואת העולם עד לכדי אותה המדה של העדר הצורך בהוספת חיקויים, מפני שכבר גמרו כל
פעולתן. אבל אז, בהגיע תור לע"ל שמצות בטלות בו, הכל יראו את התוכן הפנימי של
המצות כולן, והנה הוא מלא עולם ומלא כל נשמה, והנה הנם המצות עצמן. אבל הפסקת
זריזות קיומם בעוד שהעולם כ"כ נבוך ומעורפל, אינו כ"א מוסיף מבוכה,
ומצריך זמן יותר ארוך לרפואת כל התחלואים.
