לזכות הרב צוריאל בן שושנה
We are in the midst of a SERIOUS thunderstorm here in Israel. Outside it is almost dark [an hour and a half before sunset!] and feels like mid-December freeze - in Siberia [I'm exaggerating - but GET OUT THE VODKA!!]. I can never remember such strong wintry weather so long after Pesach but I am not complaining [although complaining is an ancient Jewish custom]. The cold air makes me feel more alive. Plus, it helps me breathe:-). Also, I am SOOOOOO fortunate not to be homeless, so I have shelter. I thank my landlord who lets me live in his apartment in exchange for rent [less than for an apartment on the upper west side but significantly more than a round trip ticket to the US] and the Lord for providing me with the money to pay the rent!!:-)
On thunder one says the bracha ["broochee" if you are Chasidish] שכחו וגבורתו מלא עולם and on lightning עושה מעשה בראשית. It is made once a day or even more if in the interim the clouds dispersed and then came together once again for another storm.
Does one have to make the brachos standing or sitting? Either way you have on what to rely.
In general what brachos are made standing and what brachos sitting? ברכות השבח - Not clear. ברכות הנהנין - sitting. ברכות המצוות - Standing.
חשוקי חמד ברכות דף ס עמוד ב
עמידה בברכת רעמים וברקים
שאלה. רבים נוהגים לעמוד בברכת רעמים וברקים, האם זה מן הדין, או שמא אין זה אלא חומרא בעלמא?
תשובה. הפרי מגדים (או"ח סימן תלב מש"ז סק"ג) דן אם ברכת השבח והודאה נאמרים בעמידה, או לא. ומסקנתו, ד"ברכת הנהנין בישיבה. ואפשר הוא הדין ברכת השבח והודאה". וז"ל: הנה יש ברכת מצות. ושבח והודאה. ונהנין. וברכת המצות... בעמידה. ונהנין בישיבה. אם שבח והודאה בעינן עמידה, או לא?... ויראה דחז"ל תקנו הברכה כעין העשייה. בעמידה. ובנהנין דליכא עשיה, משום הכי הברכה בישוב. והוא הדין שבח והודאה. ומט"ו ברכות בבוקר, אין ראיה (דאפשר לומר ברכות שבח בישיבה, כמבואר בברכות דף ס ע"ב כי פתח עיניה לימא ברוך פוקח עורים. כי תריץ ויתיב לימא ברוך מתיר אסורים... כי נחית לארעא לימא ברוך רוקע הארץ. ומשמע דפוקח עיורים ומתיר אסורים וכו' אין אומרים בעמידה), דתקנו על הסדר, בעוד שהוא שוכב. (כלומר שם קיימת סיבה מסוימת למה אין אומרים את הברכות בעמידה, דחז"ל תקנו את הברכות על סדר הקימה). כלל העולה: כדין המצוה, כך דין הברכה, ומשום הכי נהנין הברכה בישיבה. "ואפשר" ה"ה ברכת השבח והודאה, כדאמרן, עכ"ל.
כנראה דהוא מסתפק בדבר. אולם נוטה לומר דאפשר לברך בישיבה, דהרי הוכיח מברכות (דף ס ע"ב) דברכת השבח בישיבה. וכך הם פשטות הדברים. אלא דאין משם ראיה מוחלטת כמו שדחה דתקנו אותם על הסדר, לכן המברך ברכת רעמים וברקים בישיבה יש לו על מה לסמוך, מאחר שהפרי מגדים נוטה לומר שברכת השבח והודאה בישיבה. ושמענו על אחד מגדולי הדור זצ"ל דבירך בישיבה.
והנוהגים לאומרה בעמידה, יש מקום לחומרא שלהם, מאחר והפרי מגדים לא ברירא ליה לגמרי דברכת השבח בישיבה. ובפרט דהתשב"ץ קטן (הו"ד בדעת תורה סימן רלט) בסימן ר"ס כתב, שרבו מהר"ם מרוטנברג זצ"ל היה מברך ברכת המפיל בעמידה. ויתכן שנימוקו הוא משום דסובר דברכת השבח בעמידה. והנה אנחנו לא נוהגים כך, ויתכן משום שאנו רוצים להסמיך את ברכת המפיל לשינה אבל מהר"ם מרוטנברג לא חשש לכך ולכן בירך בעמידה כדין ברכת השבח.
באיזה ברכות עומדים ובאיזה יושבים
שאלה. ישנם ברכות שחייבים לעמוד בשעה שמברכים אותם, וישנם ברכות הנאמרות בישיבה, כתקיעת שופר ספירת העומר ציצית, בעמידה ולישב בסוכה ומצה בישיבה. מה הכלל בזה?
תשובה. במשנ"ב (סימן ח סק"ב) נאמר: כל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, ואסמכתא לכך מהכתוב (במלכים א' ח' י"ד) ויברך את כל קהל ישראל, וכל קהל ישראל עמד. אולם במג"א שם נאמר דברכת הפרשת חלה ושחיטה אף שברכות המצוות הן, בכ"ז מותר לאמרם בישיבה כיון שבאים לתקן מאכל, ועיין בבאור הגר"א דחלה היא מצוה גמורה. ויעויין גם ברע"א שתמה הרי גם ציצית באה לתקן את הבגד שיהי' מותר ללבשו, ותירץ אחר העיטוף חל עליו מצות עשה לעשות ציצית ולא משום תיקון הבגד, דליכא איסור על הבגד לילך בלא ציצית אלא דמוטל עליו מ"ע לעשות ציצית. ויעויין תהלה לדוד.
וברכות שיש בהם הנאה כאכילת מצה וסוכה וקידוש וכיוצא אין צורך לברך מעומד, (כ"כ העיטור ציצית שער ג' ח"ב, והאשכול). ועיין בעיטור שתמה מנטילת ידים וסוכה, ונראה שחשב אותם למצות שאין בהם הנאה.
כמו כן ברכת הגומל מברכים אותה מעומד כמבואר ברמב"ם ובמשנ"ב (סימן ריט סק"ח) מפני שכל דבר הצריך צבור צריך עמידה, מפני כבוד הציבור (שו"ת חת"ס סימן נא). והב"ח הוכיח זאת ממה שנאמר: במושב זקנים יהללוהו, שהזקנים בישיבה והמהללים אינם בישיבה. והא"ר כתב דמכיון שנאמר "יהללוהו" דינה כהלל שהוא בעמידה. והעטרת זקנים (סימן תרצ) כתב בשם העיטור שעל ז' דברים מברכים בעמידה והסימן על כך הוא ר"ת: עצת ה' לעלם, תעמוד. ואלו הם ז' הדברים. עוז (כלומר תפילין הנקראים עוז) ציצית תורה /תקיעה לבנה (כלומר קדוש לבנה) עומר לולב מילה. והכלל הוא דכל מקום דכתוב "לכם" צריך לברך בעמידה שבספירת העומר נאמר בקמה, אל תקרי בקמה אלא בקומה. ומכיון שנאמר בה לכם לומדים ממנה לציצית שנאמר בה והיה לכם, ובשופר יום תרועה יהי' לכם. בלולב ולקחתם לכם במילה המול לכם. ובלבנה החודש הזה לכם. וי"א אף הלל שנאמר בו השיר יהי' לכם. וי"א דגם הבדלה דנאמר בה אשר הבדלתי לכם.
