We know that one may not eat on the street - האוכל בשוק דומה לכלב. If one does he is considered henceforth an invalid witness. [I had a friend who I once saw eating a sandwich on the street. He is a Talmid Chochom and I wondered why it doesn't bother him that he is no longer a kosher witness]. What about drinking?
This is especially common in the summer when people drink from their water bottles on the street. It would seem that water is OK because some poskim hold that the only problem with eating on the street is bread. So if other foods are OK, then certainly water is fine. But what about wine [which is a more "respectable" beverage]?
[Putting aside the halacha for a moment - Drinking from bottles isn't such a mechubadike act...].
The Kadosh Rav Yitzchak Weiss הי"ד discusses the question.
שו"ת שיח יצחק סימן תעט
אם שתיה בדין האוכל בשוק פסול לעדות, ובאכילת מצוה.
בהי"ת חמשה עשר בשבט תרצ"ד ד' לס' יתרו.
נסתפקתי בהא דנפסק ברמב"ם ה' עדות [פ' י"א ה"ה], וכן בחו"מ סי' ל"ד סעיף י"ח שהאוכל בשוק פסול לעדות, אם גם השותה בשוק בכלל זה, מאחר דבכל הש"ס קיי"ל דשתי' בכלל אכילה, ורש"י בקידושין דף מ' ע"ב ד"ה ופסול לעדות, מסביר למה פסול לעדות, הואיל ואינו מקפיד על כבודו אינו בוש לזלזל בעצמו וליפסל, עכ"ל. והנה בגמ' ברכות [דף נ"ד ע"א] גבי מר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות וצחיא למיא וכו' ואברי ליה עינא דמיא ואשתי, הנה מצינו שרבינא שתה בשוק. הרי נראה מזה שאין קפידא בדבר אם שותים בשוק, אמנם כן מזה אין ראי', דהנה בבכורות דף מ"ד ע"ב מפורש יוצא בש"ס דאין שותי' מים בפני רבים, וברש"י שם הטעם, דרך ת"ח להיות צנוע באכילה ושתי', (ועיי' בתוס' בד"ה ואין שותים מים ברבים), ואם בפני רבים אין לת"ח לשתות ק"ו בשוק, והאיך שתה רבינא שם. אמנם תירוצו בידו דמאחר דנעשה לו נס, שאיברא ליה עינא דמיא מסתמא הי' בסכנה אם לא היה שותה לזאת הותר לו ג"כ לשתות בשוק, אבל באמת אפשר לומר כפי חקירתינו דכשרק רוצה לשתות אין לו לשתות בשוק.
ולכאורה יש לדמות האי דינא לסוכה, דכמו שרשאי לשתות מים או משקין חוץ לסוכה [עסי' תרל"ט סעיף ב'], כמו כן אין קפידא בדבר לענין עדות, אבל יש לפלפל ע"ז, דהנה קיי"ל דעד כתרתי תלת ביעתא רשאי לאכול חוץ לסוכה, חוץ מלילה הראשונה שהשיעור אפי' אם אין לו רק כזית צריך ג"כ לאכול בסוכה, עיי' טא"ח סי' תרל"ט, והכי נימא ג"כ לענין שלא יפסל לעדות עד שאכל בשוק כשיעור ב' או ג' ביצים, הלא חז"ל אמרו בגמ' קידושין [מ' ע"ב] הלשון האוכל בשוק וסתם אכילה בכזית, ולזאת בוודאי אם אכל רק כזית בשוק נפסל עי"כ לעדות. והנה לשיטת המרדכי בפרק זה בורר שדווקא באכילת פת נאמר זאת, וכן הוא שיטת התוס' פ"ק דקידושין [ד"ה ויש אומרים], בוודאי שאין פסול בשתיית מים בשוק, אמנם אם שתה יין וכדומה עדיין יש לחקור.
וגם צריך חקירה, אם כהן אוכל חלה בשוק שעשה ממנה לחם, או מתרומה, דהיא אכילת מצוה ונקרא עבודה אכילה ההיא, בגמ' פסחים דף ע"ב ע"ב ובגמ' מו"ק דף כ"ח ע"א, גבי רבי אליעזר שהי' אוכל תרומה שנקרא קודש, ואין לו מקום אחר לאכול התרומה, אם נימא כיון דאכילת מצוה היא אין קפידא אף אם אוכל בשוק, דמהר ימהרנה לאכול כדי לקיים המצוה אם גם עי"ז נפסל. והנה בוודאי אם רבים נתועדו לאכול יחד בשוק בוודאי אין קפידא. ומנא אמינא מגמ' ברכות דמ"ב ע"ב, כי נח נפשי' דרב אזלו תלמידיו בתרי' כי הדרי אמרי ניזל ניכל לחמא אנהר דנק. (הנה חקרתי האיך אכלו התלמידים ביום ההוא שבוודאי שביום מיתתו היתה קבורתו, והלא אית' ביו"ד [סי' שע"ח סעיף ד'] שרגילים הי' להתענות ביום מיתת רבם, אמנם מרש"י דף מ"ג ע"א ד"ה אהדר קרעיה נראה שלא הי' ביום המיתה, דרש"י מפרש על ר"א בר אהבה דקרע קריעה אחרינא וז"ל, להראות אבל עכשיו כיום המיתה על שהי' צריכים להוראה, ואין יודעים להורות), אמנם חוזרני מזה דחילוק יש בין בשוק להולכי על דרך, דתלמידי רב הרי הי' בדרך, ודו"ק.
ויש לעיי' ג"כ אם גם בלילה נא' האי דינא דאם אוכל בשוק פסול לעדות, אם הקפידא כאשר רואים אותו וממילא בלילה ליתא, ונ"מ כגון אור לי"ד שאינו רוצה לאכול בביתו הבדוק כבר מחמץ. או שהקפידא לפי שהוא בשוק אף בלי רואה אותו אסור, וכדרך שמצינו חילוק בברכות דף ס"ב ע"א לענין נפנה, דבלילה אמר רבא פנו לי דוכתא ברחובה דמתא, וצ"ע. שוב עלה בדעתי דמצינו ביו"ד [סי' י"ב סעיף א'] גבי אין שוחטין לגומא אבל עושה גומא בתוך ביתו ובשוק לא יעשה כן, מסתימת המחבר והרמ"א שם נראה דאף בלילה הדין כן, הרי נראה מזה דענין שאסור בשוק, אף בלילה אסור, ולפי"ז כמ"כ בזה לענין אכילה בשוק. אמנם אין לדמות לשם, דשם ביום אף באין רואה אותו אסור כמבואר בש"ך שם [ס"ק ב'], ולזאת י"ל לא פלוג ואף בלילה אסור משא"כ כאן. ושוב עלה בדעתי הרי אסור לשחוט בלילה בלי אבוקה הדולקת כמבואר בסי' י"א [ס' א'] ואין כאן צינעה, ועיין גמ' מועד קטן דף י"ב ע"ב, ובאו"ח סי' תקל"ח סעיף ב', דכיון דאיכא אבוקה דולקת הרי הוא כמעט כיום, עיי' חו"מ סי' ה' סעיף א' בסמ"ע [ס"ק ז'], אבל כאן אפ"ל שבלילה נקרא בצינעא, ואינו נפסל לעדות עי"ז, ויש לעי'.
אמנם בגמ' יומא ע"ה ע"ב האי מאן דאית ליה סעודתא, לא לאכליה אלא כעין יממה ופרשו באבוקה, א"כ ג"כ אין דרך לאכול אלא באבוקה, אמנם שם נקטו חז"ל האי מאן דאית ליה סעודתא, אבל על מה שאוכל אכילת ארעי אפשר אין קפידא דווקא על אבוקה, ויש להאריך עוד בזה.
