The Mishna in Kiddushin says that a woman should not teach little boys [ולא תלמד אשה סופרים]. This is paskened by the Rambam and Shulchan Aruch. In Israel and all over the world it is EXCLUSIVELY women who are the גננות [nursery teachers]. A man could theoretically become a גנן - male nursery teacher, but he would probably go out of his mind and have to be hospitalized in a mental institution within the first two weeks. We guys can babysit for our own for a few hours but not 25 runny noses all at once.
So how is it that we allow women to be גננות against an open Mishna? First Gananot, then Rabbahs and soon there will be cries of discrimination because in over 100 years, Yeshiva University has appointed a total of ZERO female Roshei Yeshiva. Is that discrimination or what??! Not ONE! Just like not ONE woman in the NFL or Major League Baseball. C'mon - there isn't some super strong Amazon woman who could play middle linebacker for the Bears? Or throw 95 mile an hour heat for the Yankees? There also must be some fine ladies out there who have mastered all of Shas and poskim like Rav Schachter or who can give a deep iyun shiur like Rav Rosensweig. Or perhaps ... not? Who knows. I am Charedi. I have never spoken to any woman other than my mother, sister [only three times], wife [four times] and daughters [only when they misbehave which they almost never do], so I wouldn't know.
Anyway - back to our holy גננות. The simple answer is that the issue is that the fathers will come and there will be yichud problems. But that was in the olden days when the nursery was not in a public place. Today that it is located in a public place, there is no longer a yichud issue and it is hence permitted for women to teach the little boys.
תשובות והנהגות כרך ה סימן שלב
קבלתי מכתבו אודות גני ילדים אשר בהם אשה גננת משגיחה על הילדים ומלמדת אותם, ועל זה בא בטענה שמשנה מפורשת שנינו בקידושין (פד א) "לא ילמד אדם רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים" ופירש רש"י שם (ד"ה סופרים) שאשה לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות, וכן פסקו הרמב"ם (פכ"ב מאיסורי ביאה הי"ג) והשו"ע (אבה"ע סימן כ"ב ס"ב) שאשה לא תלמד קטנים, ואם כן כיצד ניתן לעבור על איסור דרבנן ולהיות גננת לבנים קטנים.
והנראה לומר, דהנה הרמב"ם (בהלכות איסורי ביאה שם) ביאר טעם הדין וחילק שאיש רווק לא ילמד תינוקות כדי שלא יהיה נמצא מתגרה בנשים הבאות לבית הספר לבניהם, ואילו באשה ביאר שהטעם שלא תלמד תינוקות הוא מפני איסור יחוד, דהיינו כדי להמנע מאיסור יחוד עם אבות הבנים, וחשש יחוד קיים כשמלמדת בביתה, וכמבואר בב"ח שהאיסור לאשה ללמד תינוקות הוא כשמלמדת בבית שגרה בו, אבל במלמדת במקום שרבים מצויים שם לא אסרו כלל.
ואמינא יותר, דבזמן חז"ל לא נהגו נשים כלל לעבוד מחוץ לביתם כמורות, ואם עבדו בביתם היה הכל בצניעות "דכל כבודה בת מלך פנימה" ושפיר חששו ליחוד, אבל בזמנינו אפילו עובדת בביתה מקצה מקום מיוחד לגן הפתוח כל זמן שהילדים נמצאים בגן, וע"כ יש מקום לומר שאין איסור בכה"ג.
ונראה עוד שדברים אלו הזהירו חז"ל מפני שעלולים להביא לידי תקלה, אבל לא אסרום באיסור גמור ככל האיסורים, וכן משמע מדברי רש"י (שם) שכתב "לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות", ומשמע שבאקראי לא הקפידו, וצ"ל שקים להו שבאקראי לא חוששין שיביא לידי תקלה, וממילא כיום שהתנאים שונים כמו שביארנו, ורחוק הדבר שיבואו לידי תקלה, לא חוששין, ועיין ב"אגרות משה" (יו"ד ח"ג סימן ע"ג) שדן בזה ומסיק להיתר, ועל כן נראה שבמקומות שנהגו להחמיר ימשיכו במנהגם, אבל אין חובתינו להרעיש ולמחות במקומות שנהגו להקל ולהתיר.
ובעיה"ק ירושלם יש המקפידין והמדקדקין שהמשגיח אפילו על קטני קטנים יהא איש דוקא ולא אשה, וזה לא מצד הלכה רק בגדר קדש עצמך במותר לך, ושמעתי שעורר ע"ז הגאון וצדיק רבי בנימין רבינוביץ זצ"ל (חבר הבד"ץ בעיה"ק) שצריך כבר אז שיהיה בקדושה דוקא, אלא שבמכתבו עורר רק מצד ההלכה, והנלע"ד כתבתי.
