מחברת מנחם
אל – לא נודע פתרונו בלתי ענין מחוותו למרבית פניו ורבי תוצאותיו, כי כל מלה אשר היא רבת פנים בעודנה לבדה ולא יסבוה מלים, לא נודע פתרונה עד בא המספר ויחלקנה כפי ענינה. ו'אל' יפרד, והיה לשתים עשר פנים. האחד: אל אלהים י"י. השני: ואל משה אמר. השלישי: ואלה נולדו להרפא. הרביעי: אל תבוא במשפט את עבדך. החמשי: ויואל משה לשבת. הששי: ויואל שאול את העם. השביעי: אלי כבתולה חגורת שק. השמיני: כאלה נובלת עליה. התשיעי: נואלו שרי צען. העשירי: אלילי כספו. האחד עשרה: ואלו חיה אלף שנים. השנים עשרה: ואלו עיר וקדיש. אבל יש בנקידתם דקדוק ואין בו עזר על מחלקותם לתוצאות פתרונם, אבל פתרונם על מחלקותם על פי ענין המורה עליהם.
'אל' הראשון: אל אלהים (יהושע כ"ב:כ"ב), אל שדי (בראשית י"ז:א'), אלי אתה אשחרך (תהלים ס"ג:ב'), מי כמכה באלים (שמות ט"ו:י"א), הבו לי"י בני אלים (תהלים כ"ט:א'), יש לאל ידי (בראשית ל"א:כ"ט), בהיות לאל ידך לעשות (משלי ג':כ"ז), כלם ענין כח ואונים המה.
השני: ואל משה אמר עלה אל י"י (שמות כ"ד:א'), אלי לאמר (בראשית ל"א:כ"ט), אליכם אישים אקרא (משלי ח':ד'), אז ידבר אלימו באפו (תהלים ב':ה'), שרשי פתוח אלי מים (איוב כ"ט:י"ט), השמחים אלי גלי (איוב ג':כ"ב), תבא בכלח אלי קבר (איוב ה':כ"ו), ויתכן להיות מגזרתם אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם (שמואל א כ"ז:י'), אל איזה מקום פשטתם היום, ויאמר דוד על נגב יהודה (שמואל א כ"ז:י').
השלישי: אל נלדו להרפא (דברי הימים א כ':ח'), אלה הדברים (דברים א':א'), לאנשים האל (בראשית י"ט:ח'), כי את כל התועבת האל (ויקרא י"ח:כ"ז), ואמר לה אלה מאניא (עזרא ה':ט"ו).
הרביעי: אל תבוא במשפט (תהלים קמ"ג:ב'), אל תאמר לרעך (משלי ג':כ"ח), אל תלשן עבד (משלי ל':י'), אל אדות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשה לי (שמואל ב י"ג:ט"ז), כה פתרונו: אל תעשה אדות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשה לי, וכמוהו בענינו אל כי קרא י"י לשלשת המלכים לתת ביד מואב (מלכים ב ג':י"ג), וכמוהו קרוב מענינו אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך (מלכים ב ד':ט"ז), ענינו יורה עליו. ויש בתורה לשון רבוי ולשון מיעוט, והענינים יורו עליהם, והם כתובים במחברת על ספר.
החמישי: ויואל משה לשבת (שמות ב':כ"א), הואיל פני בי (איוב ו':כ"ח), הואל קח ככרים (מלכים ב ה':כ"ג), הנה נא הואלתי (בראשית י"ח:כ"ז), כי הואיל הלך אחרי צו (הושע ה':י"א). ויש בתורה סדרי מחוות דרכי קוצר, גם אלה לחכמים כמו אלה: קראן לו ויאכל לחם (שמות ב':כ'), וכתוב אחריו ויואל משה לשבת (שמות ב':כ"א), וכמו ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום (מלכים ב ד':כ"ו), וכמו כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל (מלכים ב ה':ד'), ויאמר מלך ארם לך בא (מלכים ב ה':ה'), וכאלה רבות.
הששי: ויואל שאול את העם (שמואל א י"ד:כ"ד), אלה וכחש (הושע ד':ב'), ושמעה קול אלה (ויקרא ה':א'), את האלות האלה (במדבר ה':כ"ג), ענין אחד להם.
השביעי: אלי כבתולה חגורת שק (יואל א':ח'), אללי לי (מיכה ז':א'), ענינו כמו הוי ונהי.
השמיני: כאלה וכאלון (ישעיהו ו':י"ג), כאלה נובלות עליה (ישעיהו א':ל'), כי תבשו מאלים אשר חמדתם (ישעיהו א':כ"ט), וקרא להם אילי הצדק (ישעיהו ס"א:ג'), רבה אילנא ותקיף (דניאל ד':ח'), אילנא די חזית (דניאל ד':י"ז).
התשיעי: נואלו שרי צען (ישעיהו י"ט:י"ג), אשר נואלנו (במדבר י"ב:י"א), נואלו כי לא ידעו דרך י"י (ירמיהו ה':ד'), כי אויל עמי (ירמיהו ד':כ"ב), אולת קשורה בלב נער (משלי כ"ב:ט"ו), ענין פתרונם הוללות וסכלות.
העשירי: אלילי כספו ואלילי זהבו (ישעיהו ל"א:ז'), קסם ואליל ותרמית לבם (ירמיהו י"ד:י"ד), רופאי אלל כולכם (איוב י"ג:ד'), ענין עצבים הם.
העשתי עשרה: אלו חיה אלף שנים (קהלת ו':ו'), אלו לעבדים ולשפחות (אסתר ז':ד'), פתרונו קרוב מן 'אם', אם חיה.
השתים עשרה: וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ (דניאל ד':י'), [כמו] וארו חיוה אחרי תנינה (דניאל ז':ה'), פתרונו כמו הנה.
א. כן בכ"י לונדון 51. בפסוק: "עשית עמי".
ספר השורשים לר' יונה אבן ג'נאח
האלף והלמד הכפולה – רפאי אליל (איוב י"ג:ד') וקסם ואליל (ירמיהו י"ד:י"ד) פורש בו כמו הבל ובו נקראו הצלמים לגנותם כאמרו אל תפנו אל האלילים (ויקרא י"ט:ד') ויתכן אצלי והוא הטוב בעיני שהיה הלשון הזה דומה ללשון הערבי שהם אומרים לאנחה ולמכאוב אליל ואומרין למה שיחוש אדם מכאב הקדחת והדומה לה אלילה [והראיה על יושר הפירוש הזה אמרו אללי לי (איוב י':ט"ו) כלומר המכאובים והיגונים מנתי וחלקי].
מבוסס על מהדורת באכער, ברלין תרנ"ו, באדיבות מכון ורוממנו לחקר שפת הקודש והרב יהושע שטיינברג (כל
