אור פנימי ואור מקיף. מובן המושגים מצד המשיגים כפי ציורם בנפש הוא האור הפנימי, והמושגים מצד היותם בעצמם חוץ לנפש הוא האור המקיף. ויש עוד ציורים רבים, ואין קץ להתבוננות.
1. אור פנימי - "מובן המושגים מצד המשיגים כפי ציורם בנפש"
ה"אור הפנימי" הוא החלק מהרעיון, מהאמת או מהמציאות שהצלחנו להבין ולהפנים.
"מצד המשיגים": ההסתכלות היא סובייקטיבית, מנקודת המבט של האדם הלומד או החווה.
"כפי ציורם בנפש": כאשר אדם לומד רעיון עמוק, הוא מצייר אותו בתוך שכלו ונפשו לפי היכולת, הכישרון והמבנה הנפשי שלו. האור הזה הוא "פנימי" משום שהוא נכנס אל תוך ה"כלי" (האדם), מתעכל בתוכו, מוגבל למידותיו והופך לחלק ממנו.
דוגמה: קראת ספר פילוסופיה מורכב. מה שהבנת ממנו, התובנות שלקחת לחיים שלך והאופן שבו אתה מסביר את זה לעצמך – זהו ה"אור הפנימי". זה הרעיון כפי שהוא "מצויר בנפשך".
2. אור מקיף - "המושגים מצד היותם בעצמם חוץ לנפש"
ה"אור המקיף" הוא האמת כפי שהיא באמת, במלוא גודלה והיקפה, מעבר למה שהשכל האנושי המוגבל מסוגל להכיל.
"מצד היותם בעצמם חוץ לנפש": זהו המימד האובייקטיבי של המושג. לכל רעיון או מציאות רוחנית יש קיום עצמאי, אינסופי ועמוק, שאינו תלוי בשאלה אם מישהו הבין אותו או לא.
האור הזה נקרא "מקיף" משום שהוא נשאר "מחוץ" לאדם. הוא חופף עליו, משפיע עליו, ומושך אותו להתרומם, אך האדם אינו יכול לדחוס את כל העוצמה הזו לתוך שכלו המוגבל.
דוגמה: אותו ספר פילוסופיה עמוק, על כל רבדיו, כוונותיו הנסתרות של המחבר, והאמיתות האינסופיות שנגזרות ממנו – מהווים את ה"אור המקיף". זה הרעיון כפי שהוא קיים מצד עצמו, מעבר למה שהצלחת להבין.
3. הדינמיקה שביניהם - "ויש עוד ציורים רבים, ואין קץ להתבוננות"
המשפט מסיים בתובנה אדירה לגבי תהליך הצמיחה האנושי והרוחני:
מכיוון שה"אור המקיף" (המציאות כשלעצמה) הוא אינסופי, וה"אור הפנימי" (ההבנה שלנו) הוא סופי ומוגבל, הרי שתמיד יישאר פער ביניהם.
תהליך הלמידה, ההתפתחות וההתבוננות הוא בעצם התהליך שבו אדם הופך "אור מקיף" ל"אור פנימי". אנחנו מרחיבים את השכל והנפש שלנו (מגדילים את הכלי), ומצליחים להכניס פנימה עוד קצת מהאמת הגדולה שבחוץ.
אך ברגע שהכנסנו אור חדש פנימה, אנו מגלים שמעליו יש "אור מקיף" חדש, גבוה ורחב עוד יותר ("יש עוד ציורים רבים"). לכן – "אין קץ להתבוננות". לעולם לא נוכל לסיים להכיר את המציאות או את האלוקות עד תומה, והחיפוש הרוחני והשכלי הוא מסע התפתחות נצחי.
לסיכום:
אור פנימי: הרעיון כפי שהבנתי אותו והוא נכנס אליי (סובייקטיבי, פנימי, מוגבל).
אור מקיף: הרעיון כפי שהוא באמת מצד עצמו (אובייקטיבי, חיצוני, אינסופי).
ההתבוננות: המסע הנצחי של הנפש למשוך עוד ועוד מהמקיף אל הפנימי.
