Introduction: The Core Talmudic Dilemma
The lecture explores a famous debate in Tractate Kiddushin (10a) regarding the exact moment a woman becomes betrothed (mekudeshet) when marriage is enacted via biah (sexual intercourse).
The Gemara asks: Does the acquisition (kinyan) of the woman happen at techilat biah (the beginning of intercourse, upon initial contact) or at sof biah (the completion of the act)?
The Gemara offers two practical differences (nafka minah) for this question:
Intervening Kiddushin: What happens if she accepts a token of betrothal from another man mid-act?
The Kohen Gadol: A Kohen Gadol is biblically mandated to marry only a virgin (betulah). If the marriage is only finalized at the end of the act (sof biah koneh), by the time she is officially his wife, she has already lost her virginity. Therefore, he would be acquiring a non-virgin, which is forbidden.
The Chronological Problem: Kiddushin vs. Nissuin
The Rishonim (medieval commentators), specifically the Rashbam and the Ritva, raise a glaring logistical issue: How could a Kohen Gadol ever marry a woman via biah?
Jewish marriage is a two-step process:
Erusin/Kiddushin (Betrothal)
Nissuin/Chuppah (Final marriage)
Even if we rule that techilat biah koneh (the beginning of the act achieves betrothal), he still has to complete the Nissuin afterward. By the time they reach Nissuin, she will no longer be a virgin!
Resolutions by the Rishonim:
Simultaneous Action: The Rishonim suggest a unique case where the couple enters the Chuppah without prior Kiddushin. He then performs biah under the Chuppah specifically for the sake of Kiddushin. Thus, Kiddushin and Nissuin occur simultaneously.
The Ramban’s View: The Ramban argues that if Erusin is performed after or during the Chuppah, she instantly becomes a fully married woman (Nesu'ah).
Opposing Rishonim: Other commentators reject the Ramban's view, insisting that Erusin must strictly precede Nissuin. According to them, even if he performs biah under the Chuppah, the Nissuin only takes effect after the Erusin is complete—meaning she is already a non-virgin when the Nissuin takes hold. How can this be permitted?
Rabbi Yablonsky’s Resolution
To solve this, the speaker cites Rabbi Nissan Yablonsky, a Rosh Yeshiva in Slabodka Pre-war.
The Torah commands that if a man rapes a virgin (Ones), he must marry her and is forbidden from ever divorcing her. But the Talmud asks: What if the rapist is a Kohen Gadol?
A Kohen Gadol is strictly forbidden from marrying a non-virgin (be'ulah). Because he just raped her, she is now a non-virgin. Does the law of the rapist override the restriction of the Kohen Gadol?
The Talmud (quoting Rav Huna) concludes: No. He must divorce her.
The Gemara’s Challenge: The Bogeret and Mukat Etz
The Gemara questions this ruling by bringing up two other types of women a Kohen Gadol is technically not supposed to marry: a Bogeret (a mature young woman) and a Mukat Etz (a woman who lost her hymen accidentally, not through intercourse).
If a Kohen Gadol marries a Bogeret or Mukat Etz, the law states that he is allowed to keep her (b'dieved).
Why? The Gemara explains: "Sofah lihyot be'ulah tachtav". It means: She is going to inevitably end up as a non-virgin under him anyway. Because the natural course of marriage will result in her losing her physical virginity to him, the law overlooks her initial lack of physical virginity once the marriage is a done deal.
The Core Question:
If the Kohen Gadol can keep a Bogeret or Mukat Etz because "she will end up a non-virgin anyway," why must he divorce the virgin he raped? Why doesn't that same logic apply to her? This bothered the gemara and no resolution was offered.
The Rambam’s Distinction: B'heter vs. B'issur
The speaker explains the difference based on the Rambam.
A Bogeret only involves a failure to fulfill a Positive Commandment (Aseh) to take a young virgin. Once they are married, the opportunity to fulfill that specific Aseh has passed, and she is permitted to remain his wife.
However, the woman he raped is now a full Be'ulah (a woman who lost her virginity via sexual intercourse). Marrying a Be'ulah violates a Negative Commandment (לאו הבא מכלל עשה). Because her virginity was lost through a forbidden, sinful act (b'issur), the leniency of "she will inevitably be a non-virgin" cannot be applied. The status of Be'ulah remains, and he must divorce her.
How This Solves the Main Dilemma (Techilat Biah vs. Sof Biah)
The speaker brings this entire tangent back to the original question: How can a Kohen Gadol legally betroth a virgin through the act of intercourse (Kiddushin b'biah)? By the time the act is over, she is a non-virgin!
If Techilat Biah Koneh (The very beginning of the act achieves betrothal), the very first moment of physical contact makes her his legal wife. Therefore, the subsequent loss of her virginity happens within the context of a completely permitted, holy marriage (b'heter). Because it happens b'heter, she is treated legally like the Bogeret—we apply the rule "she will inevitably be a non-virgin under him anyway," and the Kohen Gadol is allowed to stay married to her.
If Sof Biah Koneh (The act only achieves betrothal at its conclusion), she loses her virginity before she is legally his wife. The loss of virginity happens outside of a finalized marriage, making it an act done without legal marital sanction (b'issur). Just like the Anusah (rape victim), she is now considered a forbidden Be'ulah, and the Kohen Gadol cannot acquire her.
Therefore, the only way a Kohen Gadol can acquire a wife through biah is if techilat biah koneh.
Supporting Proof: Physical Change (Nishtaneh Gufa)
The speaker brings a final proof from Yevamot 59a regarding a Kohen Gadol who betroths a young girl but waits to finalize the marriage (Nissuin) until she is an older adolescent (Bogeret).
The Gemara rules he cannot marry her because "nishtaneh gufa"—her body has fundamentally changed between the betrothal and the marriage.
Applying this concept to our case: If sof biah koneh, her body physically changes (loss of virginity) before the marriage is complete. This unauthorized physical change (shinui ha'guf) prevents the Kohen Gadol from finalizing the marriage. However, if techilat biah koneh, the physical change happens as a permitted part of the acquisition itself, making the marriage entirely valid.
Summary Conclusion
The lecture brilliantly connects the mechanics of Talmudic acquisition (Kinyan) with the strict marital laws of the High Priest. Ultimately, for a Kohen Gadol to marry via intercourse, the initial moment of contact must enact the betrothal (techilat biah koneh). This ensures that the loss of virginity occurs under the protective umbrella of a permitted, holy union (b'heter), allowing the couple to remain married.
הקדמה: הדילמה התלמודית היסודית
השיעור בוחן מחלוקת מפורסמת במסכת קידושין (י ע"א) בנוגע לרגע המדויק שבו אישה מתקדשת כאשר הקניין מתבצע באמצעות ביאה.
הגמרא שואלת: האם הקניין של האישה חל ב**"תחילת ביאה"** (עם המגע הראשוני) או ב**"סוף ביאה"** (עם השלמת המעשה)?
הגמרא מציעה שתי נפקא מינות (השלכות מעשיות) לשאלה זו:
קידושין של אחר באמצע המעשה: מה הדין אם האישה קיבלה קידושין מגבר אחר תוך כדי המעשה?
כהן גדול: כהן גדול מצווה מן התורה לשאת רק בתולה. אם הקידושין חלים רק בסוף המעשה ("סוף ביאה קונה"), הרי שברגע שהיא הופכת רשמית לאשתו, היא כבר איבדה את בתוליה. לפיכך, הוא קונה "בעולה", דבר האסור עליו.
הבעיה הכרונולוגית: קידושין מול נישואין
הראשונים (פרשני ימי הביניים), ובמיוחד הרשב"ם והריטב"א, מעלים קושי לוגי בולט: כיצד יכול כהן גדול לקדש אישה בביאה מלכתחילה?
תהליך הנישואין היהודי מורכב משני שלבים:
אירוסין/קידושין
נישואין/חופה
אפילו אם נפסוק ש"תחילת ביאה קונה", עליו עדיין להשלים את הנישואין לאחר מכן. עד שיגיעו לשלב הנישואין, היא כבר לא תהיה בתולה!
פתרונות הראשונים:
פעולה סימולטנית: הראשונים מציעים מקרה ייחודי שבו בני הזוג נכנסים לחופה ללא קידושין קודמים. לאחר מכן הוא בועל אותה תחת החופה לשם קידושין. כך הקידושין והנישואין חלים בו-זמנית.
שיטת הרמב"ן: הרמב"ן טוען שאם הקידושין מתבצעים לאחר או במהלך החופה, היא הופכת מיד לאישה נשואה לגמרי.
שיטות חולקות: ראשונים אחרים דוחים את דעת הרמב"ן ועומדים על כך שהקידושין חייבים להקדים את הנישואין באופן מוחלט. לשיטתם, גם אם הוא בועל תחת החופה, הנישואין חלים רק לאחר סיום הקידושין – כלומר, היא כבר בעולה כשהנישואין נכנסים לתוקף. כיצד זה מותר?
יישובו של הרב יבלונסקי
כדי לפתור זאת, המרצה מצטט את הרב ניסן יבלונסקי, ראש ישיבה בסלובודקה לפני המלחמה.
התורה מצווה שאם אדם אנס בתולה, עליו לשאת אותה לאישה ואסור לו לגרשה לעולם. אך התלמוד שואל: מה אם האונס הוא כהן גדול? כהן גדול אסור באישה בעולה. מכיוון שהוא זה עתה אנס אותה, היא כעת בעולה. האם דין האונס גובר על איסור הכהן הגדול?
התלמוד קובע: לא. עליו לגרש אותה.
אתגר הגמרא: בוגרת ומוכת עץ
הגמרא מקשה על קביעה זו מהדין של שני סוגי נשים שכהן גדול לכתחילה לא אמור לשאת: בוגרת ומוכת עץ (אישה שבתוליה אבדו בתאונה ולא בביאה).
אם כהן גדול נשא בוגרת או מוכת עץ, הדין הוא שמותר לו לקיימה (בדיעבד).
מדוע? הגמרא מסבירה: "סופה להיות בעולה תחתיו". המשמעות היא: ממילא היא עתידה להפוך לבעולה תחתיו בסופו של דבר. כיוון שהמסלול הטבעי של הנישואין יוביל לאובדן בתוליה הפיזיים אצלו, ההלכה מעלימה עין מחוסר בתוליה הראשוני ברגע שהנישואין הם עובדה מוגמרת.
שאלת הליבה:
אם כהן גדול יכול לקיים בוגרת או מוכת עץ כי "סופה להיות בעולה תחתיו", מדוע עליו לגרש את הבתולה שאנס? מדוע אותו היגיון לא חל עליה? שאלה זו הטרידה את הגמרא ולא נמצא לה יישוב שם.
הבחנת הרמב"ם: בהיתר מול באיסור
המרצה מסביר את ההבדל על פי הרמב"ם:
בבוגרת מדובר רק בביטול מצוות עשה ("בתולה יקח"). ברגע שהם נשואים, ההזדמנות לקיים עשה ספציפי זה חלפה, והיא מותרת להישאר אשתו.
לעומת זאת, האישה שאנס היא כעת "בעולה" גמורה. נישואין עם בעולה עוברים על לאו הבא מכלל עשה. מכיוון שבתוליה אבדו בדרך של איסור וחטא ("באיסור"), לא ניתן להחיל את ההקלה של "סופה להיות בעולה". מעמד הבעולה נשאר בעינו, ועליו לגרשה.
כיצד זה פותר את הדילמה המרכזית (תחילת ביאה מול סוף ביאה)
המרצה מחזיר את כל הדיון הזה לשאלה המקורית: כיצד יכול כהן גדול לקדש בתולה כחוק באמצעות מעשה הביאה? הרי בסוף המעשה היא כבר בעולה!
אם "תחילת ביאה קונה": הרגע הראשון של המגע הופך אותה לאשתו החוקית. לכן, אובדן הבתוליה שלאחר מכן מתרחש במסגרת נישואין מותרים וקדושים לגמרי ("בהיתר"). כיוון שזה קורה בהיתר, היא נידונה הלכתית כמו הבוגרת – אנו מחילים את הכלל "סופה להיות בעולה תחתיו", והכהן הגדול רשאי להישאר נשוי לה.
אם "סוף ביאה קונה": היא מאבדת את בתוליה לפני שהיא הופכת לאשתו כדת וכדין. אובדן הבתוליה מתרחש מחוץ לנישואין מוגמרים, מה שהופך אותו למעשה שנעשה ללא אישור נישואין חוקי ("באיסור"). בדיוק כמו האנוסה, היא נחשבת כעת לבעולה אסורה, והכהן הגדול אינו יכול לקנותה.
לפיכך, הדרך היחידה שבה כהן גדול יכול לקנות אישה בביאה היא אם תחילת ביאה קונה.
הוכחה תומכת: נשתנה גופה
המרצה מביא הוכחה סופית מיבמות (נט ע"א) לגבי כהן גדול המקדש נערה קטנה אך ממתין להשלמת הנישואין עד שתהיה בוגרת. הגמרא פוסקת שאינו יכול לשאתה כי "נשתנה גופה" – גופה השתנה מהותית בין הקידושין לנישואין.
ביישום למקרה שלנו: אם "סוף ביאה קונה", גופה משתנה פיזית (אובדן בתולים) לפני השלמת הקניין. שינוי גוף זה ללא הרשאה מונע מהכהן הגדול להשלים את הנישואין. אולם, אם "תחילת ביאה קונה", השינוי הפיזי מתרחש כחלק מותר מעצם הקניין, מה שהופך את הנישואין לתקפים לחלוטין.
סיכום
השיעור מחבר באופן מבריק בין מנגנון הקניין התלמודי לבין חוקי הנישואין המחמירים של הכהן הגדול. בסופו של דבר, כדי שכהן גדול יוכל לקדש בביאה, רגע המגע הראשוני חייב לחולל את הקידושין. דבר זה מבטיח שאובדן הבתוליה מתרחש תחת המטרייה המגינה של איחוד קדוש ומותר, המאפשר לבני הזוג להישאר נשואים.
