א. האמונה המוחלטת בהנהגת משה
התורה מצווה: "דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו..." (שמות יד, ב). רש"י מסביר שהציווי הזה נועד להמחיש את שבחם של ישראל – שהם שמעו בקולו של משה ולא תהו מדוע עליהם לחזור לאחור לכיוון מצרים. יש כאן דגש מיוחד על כך שהם שמעו ל"קול משה".
הדבר מעורר תהייה: הרי במקומות אחרים נאמר על בני ישראל ש"לא שמעו אל משה" מקוצר רוח. מה השתנה כאן? יתרה מכך, רש"י מציין בפרשה שהצעקה של בני ישראל בים סוף הייתה "אומנות אבותם" – כלומר, נטייה טבעית להתפלל בעת צרה. אם כך, מה היה החידוש המיוחד במעשה הזה?
התשובה היא שהחידוש לא היה בעצם התפילה, אלא בנכונות המוחלטת של העם להכניס את עצמם למצב של סכנה גלויה – לשוב לאחור כדי להטעות את פרעה ולגרום לו לרדוף אחריהם – וכל זאת רק כי כך ציווה משה.
ב. שבעת ימי החושך והשורש של "כי טוב"
על פי המדרש, כל מכה ממכות מצרים נמשכה שבעה ימים. לגבי מכת חושך כתוב שהיא נמשכה ששה ימים. נשאלת השאלה: היכן היה היום השביעי של החושך? התשובה היא שהיום השביעי של מכת חושך הוא למעשה החושך שהיה בקריעת ים סוף ("ויהי הענן והחושך").
כדי להבין זאת, עלינו להעמיק ביסוד שקבע הרמב"ן על מעשה בראשית: הביטוי "וירא אלוהים כי טוב" המופיע בכל יום מימי הבריאה, אינו רק תיאור של יופי, אלא עדות לכך שהדבר שנברא קיבל קיום נצחי ברצון השם. ביום השישי, לאחר בריאת האדם, נאמר "טוב מאוד" – ביטוי הכולל את כל הבריאה כיחידה אחת מושלמת.
ג. תפקיד החושך – להבליט את האור
לכאורה, מכת חושך היא היפך ה"טוב", שהרי האור הוא שנברא ביום הראשון ונאמר עליו "כי טוב". אולם האמת היא שגם החושך נועד לשרת את הטוב. במצרים, החושך שימש כדי לברר את תכלית הבריאה: בזמן שהמצרים היו בחושך מוחלט, לישראל היה אור.
ה"בירור" הזה הגיע לשיאו ביום השביעי – בקריעת ים סוף. שם התברר שגם החושך והצרה הם חלק מהתכנית האלוהית. תפקיד החושך הוא ליצור ניגוד המאפשר לנו להבחין במעלת האור, כיתרון האור מן החושך. הצרה של רדיפת המצרים לא הייתה מקרית, אלא מהלך מתוכנן שנועד להוביל לנס הגדול.
ד. שאלות הילדים בליל הסדר ככלי להארת החושך
מכאן נבין מדוע ליל הסדר רצוף בפעולות שנועדו לעורר את הילדים לשאול שאלות (חלוקת קליות ואגוזים, שינויים בסדר הסעודה). השאלה מייצגת את ה"מבוכה" והחושך – את חוסר ההבנה של המציאות.
הדרך להגיע לאור היא דווקא דרך השאלה והתמיהה. אנו מלמדים את הילד שהחושך והקושי אינם סתמיים, אלא הם המצע שעל גביו תצמח הישועה. אפילו המנהג לאכול ביצה (זכר לאבילות) בליל הסדר שחל בו תשעה באב, נועד להראות שגם בתוך החורבן והצרה טמון שורש הטוב העתידי.
ה. כוחו של משה – דעת להבחין בין טוב לרע
נחזור לשאלתנו הראשונה: מדוע הודגש שישראל שמעו ל"קול משה"?
היכולת להבדיל בין חושך לאור, ובין צרה לישועה, תלויה במידת ה"דעת". משה רבינו הוא המקור של הדעת בישראל. הוא העניק לעם את היכולת להבין שגם כשנראה שהם נכנסים למלכודת ("וישובו ויחנו"), יש בכך כוונה עליונה.
הציות למשה בסיטואציה הבלתי-הגיונית הזו בנה בתוך עם ישראל את ה"יסוד" המאפשר להם לעמוד בכל הניסיונות לאורך הדורות. הם למדו להסתכל מעבר למציאות החשוכה של הרגע ולראות את התכנית האלוהית הכוללת.
ו. קריעת ים סוף: לא "נס" זמני, אלא חזרה לטבע האמיתי
יש יסוד עמוק של בעל ה"פחד יצחק": על מטהו של משה היה חקוק שם הוי"ה, המורה על נצחיות. בדרך כלל, נס הוא אירוע זמני ש"שובר" את הטבע לרגע ואז נעלם. אך בקריעת ים סוף קרה דבר הפוך:
ההוכחה לכך היא שבניגוד לנס המעבר בירדן (בימי יהושע), שם המים חזרו למקומם מאליהם ברגע שהנס הסתיים, בים סוף משה היה חייב לבצע פעולה אקטיבית כדי "להחזיר" את המים למקומם ("נטה ידך על הים וישובו המים"). מכאן למד בעל ה"פחד יצחק" שאילולא היה משה מחזיר את המים בכוח, הים היה נשאר קרוע לעולם!
המשמעות היא אדירה: קריעת ים סוף לא הייתה "שיבוש" של הטבע, אלא חשיפה של הטבע הראשוני והאמיתי – זה שהיה קיים לפני חטא אדם הראשון. הטבע שאנו מכירים היום, שבו מים זורמים למטה ושבו בני אדם מתים, הוא למעשה הטבע ה"זמני" והמשובש שנוצר בעקבות החטא.
ביציאת מצרים, עם ישראל (שעליו נאמר "אדם אתם") החזיר לעולם את היכולת להתחבר לטבע של "כי טוב" – טבע שבו אין מוות ואין מגבלות חומריות (שורש תחיית המתים). אם כן, הנס לא בא לבטל את הטבע, אלא להפך: הוא בא לבטל את ה"טבע" הנוכחי והחולף, כדי להחזיר את העולם לקדמותו הנצחית.
חז"ל אומרים ששמו של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה "נכתב באותיות י-ה אך נקרא באותיות א-ד". השם המפורש מבטא את הטוב המוחלט, אך בעולם שלנו הוא מוסתר (מלשון "נעלם").
כל המהלך של יציאת מצרים, מהחושך ועד קריעת ים סוף, נועד לגלות שגם תחת מעטה ה"העלם" והצרות, מסתתר הטוב האלוהי. התכלית של כל העבודה הרוחנית והניסיונות היא להגיע ליום שבו "יהיה ה' אחד ושמו אחד" – יום שבו האור יבקע מתוך החושך, ויתגלה שכל מה שקרה היה "טוב מאוד".
[עפ"י דברי מרן רה"י שליט"א]
