כשהאדם שב בתשובה ואיננו מניח את תשובתו, אע"פ שיש בידו דברים המעכבים את התשובה, שנדמה לו שאינו יכול לשוב עליהם, ומ"מ הוא אוחז ברעיון התשובה, סוף סוף יבא ג"כ לשוב מאותם הדברים המעכבים את התשובה. ואז תהיה אורת תשובה למפרע גדולה מאד, ומתוך יציאתה מן המצר, מתוך העכובים הגדולים תפעול בכח עז וחזק מאד, ותהיה מהמינים הנבחרים של התשובה, החותרים את המחתרת לקבל את תשובתם של בעלי התשובה שאינם ראוים להתקבל, כמנשה וחבריו. וכשם שבמקום שבעלי תשובה עומדים, שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמד, כן במקום שבעלי תשובה ששבו-אע"פ שבידם הדברים המעכבים את התשובה עומדים אין בעלי תשובה פשוטים יכולים לעמד שם, שהם נחשבים לגבי אותם בעלי התשובה, שבאו לשוב ובידם הדבר המעכבים את התשובה, כמו צדיקים גמורים לגבי בעלי תשובה.
1. "כשהאדם שב בתשובה ואיננו מניח את תשובתו, אע"פ שיש בידו דברים המעכבים את התשובה..."
הסבר: מדובר באדם שהחליט לשנות את חייו ולחזור לדרך הטובה (בתשובה), אך הוא נתקל בקשיים אדירים. "דברים המעכבים את התשובה" הם מושג הלכתי ומחשבתי (המופיע למשל ברמב"ם) על עבירות או הרגלים שכל כך קשה להשתחרר מהם, שהם נראים כחוסמים את הדרך לשינוי. המשפט מדגיש שהאדם "איננו מניח" – הוא לא מתייאש. גם אם הוא נופל שוב ושוב, הוא לא עוזב את הרצון שלו להשתפר.
2. "...שנדמה לו שאינו יכול לשוב עליהם, ומ"מ הוא אוחז ברעיון התשובה, סוף סוף יבא ג"כ לשוב מאותם הדברים המעכבים את התשובה."
הסבר: לפעמים האדם מרגיש שזה בלתי אפשרי ("נדמה לו שאינו יכול"). הוא מרגיש שההרגלים שלו חזקים ממנו או שהחטאים שלו כבדים מדי. הרב קוק אומר: אם למרות התחושה הזו הוא ממשיך "אוחז ברעיון" – כלומר, התודעה שלו עדיין מכוונת לטוב והוא לא משלים עם מצבו הרע – בסופו של דבר (סוף סוף) הרצון הפנימי ינצח גם את המכשולים הקשים ביותר.
3. "ואז תהיה אורת תשובה למפרע גדולה מאד, ומתוך יציאתה מן המצר, מתוך העכובים הגדולים תפעול בכח עז וחזק מאד..."
הסבר: כאשר האדם מצליח סוף סוף להשתחרר מהמחסומים, התשובה שלו מקבלת עוצמה מיוחדת. בגלל שהיא הגיעה מתוך "המצר" (לחץ, קושי, מחסומים), האנרגיה הרוחנית שהצטברה בזמן המאבק מתפרצת בעוצמה אדירה. ה"אור" של התשובה מאיר אחורנית (למפרע) על כל שנות המאבק והנפילות, והופך גם אותן לחלק מתהליך הצמיחה.
4. "...ותהיה מהמינים הנבחרים של התשובה, החותרים את המחתרת לקבל את תשובתם של בעלי התשובה שאינם ראוים להתקבל, כמנשה וחבריו."
הסבר: הרב משתמש פה בדימוי מחז"ל על מנשה מלך יהודה (שהיה חוטא גדול מאוד ועבד עבודה זרה). חז"ל מספרים שמלאכי השרת ניסו לחסום את תפילתו של מנשה כי הוא "לא היה ראוי", אך הקדוש ברוך הוא "חתר לו חתירה" (מעין מנהרה סודית) מתחת לכיסא הכבוד כדי לקבל את תשובתו למרות הכל.
תשובה כזו, שפורצת מחסומים בלתי אפשריים, היא "מהמינים הנבחרים" – היא סוג של תשובה שמעל ההיגיון, כזו שמתקבלת גם כשנראה שאין סיכוי.
5. "וכשם שבמקום שבעלי תשובה עומדים, שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמד..."
הסבר: זוהי אמרת חז"ל ידועה. המשמעות היא שבעל תשובה, שעבר דרך החושך והתגבר על יצריו, הגיע למדרגה נפשית ועומק שצדיק שמעולם לא חטא לא יכול להכיר. המאמץ והטרנספורמציה יוצרים אישיות חזקה יותר.
6. "...כן במקום שבעלי תשובה ששבו - אע"פ שבידם הדברים המעכבים את התשובה עומדים - אין בעלי תשובה פשוטים יכולים לעמד שם..."
הסבר: כאן הרב יוצר היררכיה חדשה ומפתיעה. יש "בעל תשובה פשוט" – אדם שחטא וחזר בתשובה בקלות יחסית. אבל יש בעל תשובה בדרגה גבוהה הרבה יותר: זה שנמצא תוך כדי המאבק, זה שעדיין נכשל ב"דברים המעכבים", אבל הוא לא מרפה. העמידה שלו מול הקושי, הייסורים שלו והרצון העיקש שלו למרות הכישלונות, מעמידים אותו במקום גבוה יותר ממי שהתשובה הלכה לו בקלות.
7. "...שהם נחשבים לגבי אותם בעלי התשובה... כמו צדיקים גמורים לגבי בעלי תשובה."
הסבר: לסיכום, הרב אומר שמי שהתשובה שלו "נקייה" וקלה (בעלי תשובה פשוטים) נחשבים "צדיקים גמורים" לעומת הגיבורים שנאבקים בבוץ של המניעות הגדולות. ככל שהחושך שהאדם מנסה לצאת ממנו גדול יותר, כך הדרגה הרוחנית של הרצון שלו גבוהה יותר.
המסר המרכזי:
אל תתייאש מהעובדה שאתה עדיין נופל או שיש דברים שמעכבים אותך. עצם העובדה שאתה "אוחז ברעיון התשובה" ולא מוותר, הופכת את התשובה שלך למשהו נדיר ועוצמתי, שבסופו של דבר יפרוץ את כל המחסומים ויביא אותך למדרגה גבוהה שגם צדיקים וגם בעלי תשובה רגילים לא יכולים להגיע אליהם.
