האהבה בטהרתה מתפשטת על הנפשות, הכוללות ומוקפות מהנפש האוהבת. הנפש האוהבת היא לעולם גדולה וארוכה מהנפש האהובה. ויש שצריכה האהבה להתפשט במספר נפשות. לפי הכללתה של הנפש האוהבת והמקיפה. וזהו רז של י"ח הנשים של המלך והאלף אשר לשלמה, ובכלל אי הגבלת הנשים של התורה. הנשמה הגברית היא יותר מקיפה, ארוכה, רחבה ועמוקה מהנפש הגבירית. ומילוא האהבה משתלם בהתכנסות פרטי ההכללה אל הכללות בעצם כח גבורתו. והדוגמא העליונה היא האהבה האלהית אל כל העולמים, כל המעשים, כל היצורים, האצולים. הברואים, וכל חפציהם. הכל יוכל וכוללם יחד.
חשוב לציין, "זכר" ו"נקבה" הם מושגים רוחניים של משפיע ומושפע, ולא רק מגדר ביולוגי.
1. "האהבה בטהרתה מתפשטת על הנפשות, הכוללות ומוקפות מהנפש האוהבת."
הסבר: אהבה אמיתית וטהורה היא לא רק רגש, אלא כוח רוחני שמתפשט. הנפש שאוהבת "עוטפת" את הנפש שהיא אוהבת. היא מכילה אותה בתוכה. האוהב הופך להיות כלי קיבול רחב שמקיף את האהוב.
2. "הנפש האוהבת היא לעולם גדולה וארוכה מהנפש האהובה."
הסבר: כדי שמישהו יוכל לאהוב ולהכיל מישהו אחר, הוא חייב להיות בעל "נפח" רוחני גדול יותר (באותו רגע של אהבה). כדי להקיף משהו, אתה חייב להיות גדול ממנו. האוהב הוא ה"מרחב" שבו האהוב נמצא.
3. "ויש שצריכה האהבה להתפשט במספר נפשות, לפי הכללתה של הנפש האוהבת והמקיפה."
הסבר: לעיתים, הנפש האוהבת היא כל כך גדולה ובעלת עוצמה של נתינה, שנפש אחת (אהוב אחד) לא מספיקה כדי "למלא" את כל יכולת האהבה שלה. לכן, האהבה הזו חייבת להתחלק בין כמה נפשות כדי לבטא את מלוא הפוטנציאל שלה.
4. "וזהו רז של י"ח הנשים של המלך והאלף אשר לשלמה, ובכלל אי הגבלת הנשים של התורה."
הסבר: כאן הרב זצ"ל נותן הסבר מיסטי להיתר ההלכתי (בעבר) לפוליגמיה (ריבוי נשים). המלך (המייצג נפש גדולה וכללית) או שלמה המלך (שהיה חכם מכל אדם ונשמתו הקיפה עולמות), היו בעלי כוח אהבה כה רחב, שהיו זקוקים לנשים רבות כדי להוציא אל הפועל את עוצמת ההכלה שלהם. זהו "רז" (סוד) – לא מדובר בתאווה גופנית, אלא בצורך רוחני להשפיע ולהקיף נפשות רבות.
5. "הנשמה הגברית היא יותר מקיפה, ארוכה, רחבה ועמוקה מהנפש הגבירית (הנשית)."
הסבר: התפקיד הרוחני של ה"זכר" הוא להיות המקור המשפיע, ה"אור המקיף". הוא מייצג את האינסופיות וההתפשטות. ה"נקבה" מייצגת את הריכוז, את הכלי, את הנקודה הממוקדת. לכן, במבנה המטפיזי הזה, הנשמה הגברית מתוארת כרחבה ומקיפה יותר מבחינת הפריסה שלה.
6. "ומילוא האהבה משתלם בהתכנסות פרטי ההכללה אל הכללות בעצם כח גבורתו."
הסבר: האהבה מגיעה לשלמותה כאשר כל ה"פרטים" (הנפשות האהובות) מתאחדים בחזרה אל תוך ה"כלל" (הנפש האוהבת). זה דורש "גבורה" – כוח פנימי חזק שיכול להחזיק את כל הריבוי הזה יחד בלי שהוא יתפזר.
7. "והדוגמא העליונה היא האהבה האלהית אל כל העולמים, כל המעשים, כל היצורים, האצולים, הברואים, וכל חפציהם."
הסבר: כל מה שנאמר למעלה על אהבה בין אדם לחברו או בין איש לאישה הוא רק משל. המקור האמיתי למודל הזה הוא האהבה של אלוהים לעולם. א-לוהים הוא ה"אוהב" האולטימטיבי, והוא כולל בתוכו את כל המציאות על כל פרטיה (מהמלאכים האצילים ועד לחפצים הגשמיים).
8. "הכל יוכל וכוללם יחד."
הסבר: א-לוהים יכול להכיל את הכל ("הכל יוכל") והוא מאחד את כל הפרטים הרבים של היקום ליחידה אחת גדולה תחת אהבתו המקיפה.
לסיכום: הרב מתאר את האהבה כפעולה של הכלה. ככל שהנפש גדולה יותר, היא יכולה וצריכה לאהוב יותר פרטים. השיא של התהליך הוא האהבה האלוהית שמקיפה את כל היקום ומאחדת אותו.
