שורש המחלוקת

הבינה והציור, המדע והחפץ, הלא רק שביבים קטנים הם מאוצר החיים, האוצר בעצמו מלא הוא במילוי אין חקר בעומק נורא. העזיזות של החיים, המתגלה בחפץ החיים, שכל החפצים הם תולדותיה, חזקה היא מאד בחסנה, צורתה קבועה היא, כל הצורות הרוחניות מתטבעות על פי אותה המטבעה הספונה בקרבה פנימה. 

כשיוצאת מריבה בין כח לכח, בין איש לאיש, בין עם לעם, בין עולם לעולם, המריבה בתוכנה היא תוצאה מהשינוי והניגוד שיש בעצמיות של אוצר החיים. מעט מאד הוא הערך של יסודי ההתנגדות, שהם מתבטאים בבינה ופירוט מדעי, כל אלה הם סימנים קלים, שמפני חולשת ההכרה הם מתבטאים בתור סבות ודרישות. אבל היסוד העליון הוא שנאת החנם, שאוצר החיים מבטא למה שהוא מנגדו. ויצרא דשנאת חנם זה חובק בתוכו את סתר האהבה, שהיא גם כן כמותה אהבת חנם, שאור השלום והאושר רק בה הוא גנוז. וכל הנימוקים, המתגלים בגילוי הגיוני ובמערכה צורתית מתוארה, הם רק ניצוצות קלים, שמתוך שאין הספירה המוגבלה של עמדת חיי האדם בהוה יכולה לקבל את שיגוב האור של האוצר במילוי תוכיותו, מסתפק הוא בציורים קלושים, שמכילים רק צללים כהים של המקוריות, אשר לאהבת החנם ושנאת החנם, שיסודן הוא שנאו רע ואהבו טוב. 

וכאשר עומק הרע ורוממות שרשו הרי הוא עומק הטוב, נמצא שעומק השנאה הרי הוא עומק האהבה. ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם, היורדת מראש צורים, וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם, שהיא התיאוריה הנאמנה של העברת כל הטוב על פניו, של זה האיש משה. אבל תיכף בהולדו בא הטוב עמו, ותרא אותו כי טוב הוא, יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים.

1. "הבינה והציור, המדע והחפץ, הלא רק שביבים קטנים הם מאוצר החיים, האוצר בעצמו מלא הוא במילוי אין חקר בעומק נורא."

הסבר: השכל (בינה), הדמיון (ציור), הידע המדעי והרצונות המודעים שלנו (חפץ) הם רק "שברים" או ניצוצות קטנים מתוך המהות האמיתית של החיים. "אוצר החיים" – השורש הרוחני והחיוני של הקיום – הוא הרבה יותר עמוק ואינסופי ממה שהשכל האנושי מסוגל לתפוס.

2. "העזיזות של החיים, המתגלה בחפץ החיים, שכל החפצים הם תולדותיה, חזקה היא מאד בחסנה, צורתה קבועה היא, כל הצורות הרוחניות מתטבעות על פי אותה המטבעה הספונה בקרבה פנימה."

הסבר: העוצמה (עזיזות) של החיים מתבטאת ברצון הבסיסי לחיות ("חפץ החיים"). כל הרצונות האחרים שלנו הם רק ענפים של אותו רצון שורשי. הכוח הזה הוא יצוק וקבוע, והוא משמש כ"מטבעה" (תבנית) שעל פיה נבנים כל המחשבות והרגשות שלנו.

3. "כשיוצאת מריבה בין כח לכח, בין איש לאיש, בין עם לעם, בין עולם לעולם, המריבה בתוכנה היא תוצאה מהשינוי והניגוד שיש בעצמיות של אוצר החיים."

הסבר: סכסוכים בעולם – מרמת הריב בין שני אנשים ועד מלחמות בין עמים – הם לא מקריים. הם נובעים מניגודים עמוקים שנמצאים בשורש החיים עצמו. ישנם "זרמים" שונים בחיים שמתנגשים זה בזה בשורשם הרוחני.

4. "מעט מאד הוא הערך של יסודי ההתנגדות, שהם מתבטאים בבינה ופירוט מדעי, כל אלה הם סימנים קלים, שמפני חולשת ההכרה הם מתבטאים בתור סבות ודרישות."

הסבר: הסיבות ה"הגיוניות" שאנחנו נותנים למריבות (ויכוחים על טריטוריה, אידיאולוגיה או מדע) הן משניות. הן רק "תירוצים" שהשכל המוגבל שלנו ממציא כי הוא לא מסוגל להבין את הניגוד הרוחני העמוק שמתחולל מתחת לפני השטח.

5. "אבל היסוד העליון הוא שנאת החנם, שאוצר החיים מבטא למה שהוא מנגדו."

הסבר: השורש האמיתי של הפירוד הוא "שנאת חינם". הכוונה כאן אינה רק לרגש שלילי, אלא לדחייה קיומית: החיים דוחים באופן טבעי ("בחינם", ללא הסבר שכלי) את מה שמנוגד למהותם הספציפית.

6. "ויצרא דשנאת חנם זה חובק בתוכו את סתר האהבה, שהיא גם כן כמותה אהבת חנם, שאור השלום והאושר רק בה הוא גנוז."

הסבר: באותו כוח של "שנאת חינם" חבוי הכוח ההפוך שלו – "אהבת חינם". אהבת חינם היא אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה עצמית של החיים לכל מה שקיים. השלום האמיתי יבוא רק מהכוח הזה.

7. "וכל הנימוקים, המתגלים בגילוי הגיוני ובמערכה צורתית מתוארה, הם רק ניצוצות קלים, שמתוך שאין הספירה המוגבלה של עמדת חיי האדם בהוה יכולה לקבל את שיגוב האור של האוצר במילוי תוכיותו, מסתפק הוא בציורים קלושים..."

הסבר: שוב, הרב מדגיש שההסברים הלוגיים שלנו הם רק צללים כהים של המציאות. האדם הנוכחי, המוגבל, לא יכול להכיל את "האור הגדול" (העוצמה הרגשית והרוחנית) של המקור, ולכן הוא מתרגם את זה למילים ונימוקים פשוטים של "טוב ורע".

8. "...אשר לאהבת החנם ושנאת החנם, שיסודן הוא שנאו רע ואהבו טוב. וכאשר עומק הרע ורוממות שרשו הרי הוא עומק הטוב, נמצא שעומק השנאה הרי הוא עומק האהבה."

הסבר: היסוד של הכל הוא הציווי המוסרי המוחלט: לשנוא את הרע ולאהוב את הטוב. ככל שהשנאה לרע היא עמוקה יותר, זה מעיד על כך ששורש האהבה לטוב הוא עמוק באותה מידה. האהבה והשנאה הן שני צדדים של אותה עוצמת חיים.

9. "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם..."

הסבר: זהו המשפט המפורסם ביותר של הרב קוק. אם הפירוד והחורבן (ההיסטורי והאישי) הגיעו בגלל דחייה חסרת סיבה של האחר, התיקון היחיד הוא בנייה מחדש דרך אהבה שאינה תלויה בדבר.

10. "...היורדת מראש צורים, וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם, שהיא התיאוריה הנאמנה של העברת כל הטוב על פניו, של זה האיש משה."

הסבר: אהבת החנם הזו מקורה אלוהי ("מראש צורים"). היא קשורה למידת הרחמים של אלוהים, שהיא מעבר לחשבונות של שכר ועונש ("וחנתי את אשר אחן" – אחנון למי שאחפוץ, ללא הסבר). משה רבנו זכה לראות את הנהגת הטוב המוחלטת הזו של אלוהים.

11. "אבל תיכף בהולדו בא הטוב עמו, ותרא אותו כי טוב הוא, יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים."

הסבר: על משה נאמר בלידתו "ותרא אותו כי טוב הוא". הרב מצטט מדרש חז"ל: יבוא משה (שנקרא טוב), ויקבל את התורה (שנקראת טוב), מאלוהים (שהוא טוב), עבור עם ישראל (שנקראים טובים).