ושוב אין לנו העצה רק עצת הנביא שזהו "אז נדברו יראי ד"' וכו' כלומר לא להתוכח עמהם כי כאמור עם כל השיטות אפשר לנו לבוא בוכוחים ואפשר גם כן שנמצא כמנצחים אבל לא עם השיטה החמרנית הנ"ל. המרחק בין היהדות ובינה הוא רחוק יותר ממזרח למערב. אלו המה שני עולמות שונים שאין שום מגע ומשא ביניהם לא במעשה ולא בעיון.
ואיפה מתקיים כעת ה"אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו" אם לא בהישיבות הקדושות שעוד נשארו לנו לפליטה בחמלת ה'. אלו הם המחאה היותר חריפה לשיטת "מה בצע" של הדור הזה, כי אם בכל מוצאים החמרניים את הנמוק של מה בצע הנם מוכרחים להודות שהישיבות הנן הכחשה והזמה ברורה ונאמנה לכל התיאוריה שלהם המזויפת מתוכה.
גם בלאו הכי הישיבות באות ומטפחות על פניהם של בעלי השיטה החמרנית הנ"ל. הן הישיבות מראות במופת חותך כי אמנם לא על הלחם לבדו יחיה האדם וכי אכן רוח הוא באנוש רוח ממרומים רוח של צלם אלקים והרוח הוא השולט בכל והרוח הוא השולט בכל.
ויפה אמר הגאון מרן ר' חיים עוזר גרודזנסקי [שליט"א] זצ"ל כי בעוד שכל אגודות היראים למיניהן הן רק ההקדמה להחיבור הנה הישיבות זהו החיבור גופא. עולם הישיבות מסיח את דעתו לגמרי מכל התבל של מה בצע ואינו לוחם עמם מלחמת תנופה אך הוא מתבודד לו לעצמו ומקיים את האז נדברו יראי ד' בני הישיבה משכימים ומעריבים לבית המדרש והם "בני הבצע" כלים מאליהם.
הישיבות אינן רק בית היוצר לנשמת האומה, אך זו היא נשמת האומה גופה. זה חיינו ואורך ימינו.
הבו גודל להישיבות.
[הגרמא"ע]
And once again, we have no other advice except the advice of the prophet, which is: “Then those who feared the Lord spoke with one another…” (Malachi 3:16), etc. That is to say, not to debate with them. As mentioned, with all sorts of approaches we could come to arguments with them, and it’s even possible that we would find ourselves as the victors—but not with the aforementioned materialistic approach. The distance between Judaism and it is farther than east is from west. These are two completely different worlds with no contact or interaction between them, neither in action nor in thought.
And where is “Then those who feared the Lord spoke one to another” being fulfilled now, if not in the holy yeshivot that still remain for us as survivors, through the compassion of God? These are the sharpest possible protest against the “what’s the benefit” approach of this generation. Because even in all their materialistic pursuits, when they seek the rationale of “what’s the benefit,” they are forced to admit that the yeshivot constitute a clear and faithful refutation and denial of their entire fabricated theory from within.
Moreover, quite apart from that, the yeshivot come and slap the faces of the proponents of the aforementioned materialistic approach. The yeshivot demonstrate with decisive proof that indeed “man does not live by bread alone” (Deut. 8:3), and that there truly is a spirit in man—a spirit from on high, a spirit of the Divine image—and it is the spirit that rules over everything, the spirit that rules over everything.
And beautifully said was the genius, our master Rabbi Chaim Ozer Grodzenski [shlita] of blessed memory, that while all the various groups of the God-fearing are merely the preface to the book, the yeshivot—they are the book itself. The world of the yeshivot completely removes its attention from all the vanities of “what’s the benefit,” and it does not wage an offensive war against them; rather, it secludes itself for its own sake and fulfills “Then those who feared the Lord spoke one to another.” The students of the yeshiva rise early and stay late in the study hall, and the “sons of benefit” [play on words: בני הבצע – those chasing material gain] simply fade away by themselves.
The yeshivot are not merely the factory producing the soul of the nation—they are the soul of the nation itself. This is our life and the length of our days.
Give greatness to the yeshivot.
[HaGRMA"A]
