Sunday, June 27, 2021

שחרור עבד כשר



חלק שישה עשר

סימן פט

שחרור עבד כשר

אס"ח פסח התשנ"ח מע"כ ידי"נ רב האי גאון כביר המעש אי"א המפורסם כקש"ת מוה"ר אפרים פישל הערשקאוויטש שליט"א אבד"ק האליין דומ"ץ קלויזענבורג ברוקלין נ"י

אחדשכ"ת בידידות נאמנה.

בימי החג דפדפתי בספר פירושים ופסקים לרבינו אביגדור שהו"ל וראיתי בפ' בהר אות מ"ו שכתב ובאחיכם וגו' מוסב למעלה יכול עבד כנעני נוהג כשורה עובד בו ורודה בו בפרך ת"ל ובאחיכם וגו' אם נוהג כאחיכם כבני ישראל לא תרדה בו בפרך, דלישראל כבר אמור איש באחיו, ומעכ"ג ציין באות פ"א שם רבינו כתב דבר חדש ומפרש דאפי' עבד כנעני אם הוא כשר כטבי עבד רבן גמליאל אסור לרדות בו בפרך וכ"כ הרוקח עמוד רצ"ז בהם תעבודו ולא בטובים כל כך כמו טבי עבדו של רבן גמליאל. וסיים מעכ"ת ואפשר דהמשחרר עבד כנעני דכשר וטוב כטבי אינו עובר בעשה עכ"ל.

ולפענ"ד צ"ע מגמ' (ב"ק ע"ד ע"ב) איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה מצאו לר' יהושע אמר לו אי אתה יודע שטבי עבדי יוצא לחרות א"ל למה א"ל שסימיתי את עינו אמר ליה אין בדבריך כלום שכבר אין לו עדים וכו' א"ל שאני ר"ג דלאו בפני ב"ד אודי, ופרש"י והי' שמח לפי שעבד כשר היה והיה מתאוה לשחררו אלא שמשחרר עבדו עובר בעשה והמבואר דר"ג לא הי' יכול לשחררו אלא ע"י סמית עין וכמו כל עבד שיצא בראשי אברים וכיוצא בו ואי נימא דנוהג כשורה מוציא ואינו עובר בעשה אמאי לא שחררו סתם וגם ר' יהושע שא"ל אין בדבריך כלום היל"ל אם אתה רוצה לשחררו יכולת שעבד כשר הוא וע"כ שלעולם אסור לשחרר אפי' עבד כשר. ועיין רמב"ם פ"ה הי"ז מהל' עבדים, ופ"ט ה"ו ודו"ק.

והא דעבד כשר אסור לעבוד בו בפרך גדולה מזו כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' עבדים ה"ח מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך. ואע"פ שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה. חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה וכו'. והנה כתב הרמב"ם על כל עבד ואפי' אינו כטבי וטבי בכלל דמותר מדינא לעבוד בהם בפרך אלא דמ"מ אינו ממדת חסידות לעשות כן ועיין כ"מ מה שפי' מה שכתב הרמב"ם מידת חסידות וכו' ושלא מצא לו מקום אלא הם דברי רבינו הרמב"ם ז"ל ולפמ"ש כאן נמצא שיש לזה מקור נאמן מקרא מפורש אלא דמחלקין בין עבד כשר לאינו כשר.

ידי"נ קשור באהבתו המצפה לישועת ה' כהרף עין עבד נרצע לאדוניו בלב ונפש,

מנשה הקטן