בתקופת גזירות הרומאים בארץ. רבי אליעזר בן שמוע וחברו רבי יוחנן הסנדלר רצו ללכת לנציבין שבבבל ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירא, אך כשהגיעו לצידון וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו מהם דמעות, קרעו בגדיהם וקראו את הפסוק: "וירשת אתם וישבת בארצם" (דברים יב, כט). וחזרו ובאו להם למקומם ואמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה (ספרי פרשת ראה פ).
מעיקרא מאי קסברו ולבסוף מאי קסברו?
