פרשת קורח:
לכל אדם חלק אישי משלו. תכונות אופי, הישגים, חוזקות. השמחה בחלק האישי היא הדרך למנוחה ולעושר הפנימי - איזהו עשיר? השמח בחלקו.
זו הייתה תכונתנו של משה רבינו, כפי שאנו אומרים בשבת: "ישמח משה במתנת חלקו". מנגד, האמביציה האישית של קורח לקחה אותו הלאה, והבקשה מעבר לחלק האישי, "וביקשתם גם", היא שהובילה אותו לאבד הכל; נשיאת העין חילקו של האחר שמטה את הקרקע מתחת לחלקו שלו.
אולם וודאי שיש מקום לרצון להתפתח, להתחדש ולהוסיף עוד ועוד. המטה הפורח של אהרון מהווה סמל לצמיחה אישית ופריחה מתוך השלמות בחלק הפרטי, ולא מתוך ערעור על חלקו של משה. כך יפרח גם זרעו-עתידו של קורח - בני קורח שלא מתו - ורמוז הדבר בסופי תיבותיו: "צדיק כתמר יפרח", לעתיד לבוא.
השבת מביאה עמה מנוחה הבאה מתוך שמחה של האדם במתנת חלקו, כאשר הוא מביט על כל אשר נעשה "והנה טוב מאוד". רק מתוך כך מפריח ראש חודש את המבט קדימה, לעתיד המתחדש ובא, ואף פי האדמה המזדעזעת והמתחדשת נברא כבר בערב שבת בין השמשות.
-ע"פ כתבי הרב הדרי זצ"ל-
חודש טוב ושבת שלום!
