חלק שישה עשר
סימן טז
מאכלות האסורות משום סכנה
בין כסא לעשור השלכנו רוע שאור, ובורא חושך ויוצר אור, ישלח לנו הולך תמים לאוצר בלום מפענח נעלמים כש"ת הרה"ג וו"ח אי"א כש"ת מוה"ר הרב עמרם אדרעי שליט"א אב"י בירושלים עיה"ק בעמח"ס הכשרות כהלכה וש"ס
אחדשכ"ת וכו' והיות כי בקש להעיר בדבריו היקרים מש"כ בספרו הכשרות בהלכה הנני בהערה אחת.
הנה ראיתי שהאריך שם בכמה דברים דאיתא בגמ' שהם סכנתא כגון שומים ובצלים שנטלו הקליפה שעבר עליהם הלילה בבתי חרושת גדולים לתעשיית מזון שמשתמשין בהם לצורך תעשיית אוכל וכן אבקת שום או אבקת ביצים או בצל מיובש שאי אפשר לאוכלם אלא ע"י שרייה או בישול מותר להשתמש בהם אף לכתחילה וסמך עצמו על מופה"ד הגרצ"פ פרנק זצ"ל שהתירו לאכול ולהשתמש באבקת ביצים המובאים מאמעריקא וציין לכמה מקילין בזה.
ולפענ"ד הגם כי לעצם הענין קשה לי לקבוע עצמי להלכה אמנם כיון שמעכ"ת קבע בזה להלכה הי' לו להזכיר המחמירין ולהדגיש שזה בגדר סכנתא וכבר אמרו חז"ל פירוקא לסכנתא, והלא כולם כתבו שזה ענין של רוח רעה שאין יודעין מה הוא וא"כ מי הגיד לן שעל בצל יבש או ביצה יבישה אינו שורה הר"ר הנ"ל, ועכ"פ הי' לו לציין לתשובת הגה"ק אדמו"ר מרן מצאנז קלויזענבורג בשו"ת דברי יציב שהאריך בזה ע"ש. גם אנכי בענייתי הארכתי בזה במקום אחר שקשה לסמוך על תירוצים וכמה דיו שפכו וקרקרו ביבמה אי שייך קטלנית וכיוצא בו והרמב"ם כתב על תינוק חולה קצת שאפשר למול לאחר זמן וא"א להחזיר נפש מישראל כן אני אומר אפשר לאכול מאכלות אחרות וא"א לחזור נפש מישראל שח"ו יוזק מהמאכל, ואפי' על הספק. והלא אם יחלוקו הרופאים אם מאכל ידוע יש בו סם וכדי להמית ודאי יחששו לה, וכמה פרסומת עושים שלא לעשון כי העישון מזיק הגם שיש כמה מעשנים אבל עכ"פ לא מעלמים מהם שזה מזיק כ"ש מה שמבואר בגמ' ובפוסקים גדולים.
ומה שהביא משו"ת דגל אפרים סי' כ"ח הובא בדרכ"ת סי' קט"ז סקע"ד בביצה קלופה שנתייבשה ונעשית כאפר י"ל דשרי וכו' ומינה דן בשו"ת חלקת יעקב סי' קי"א דה"ה בנ"ד שנתייבשו הבצלים הללו וא"א לאוכלם כלל עד שיבשלם היטב ויתרככו ויחזרו לברייתם ובצירוף הטעם של מרדכי והרש"ל שאין רוח רעה מצויה בינינו יש להקל, ולפענ"ד מדברי הדרכ"ת אין ראי' דהרי התם דייק שנתייבשה הביצה ונעשית כאפר וכוונתו דהו"ל נפסל מאכילת אדם והו"ל ככל איסורים שכל שנפסל מאכילת כלב ונעשית כאפר פקע איסורו מיניה וגם טומאה פקעה ממאכל שנפסל מאכילת כלב ועיין חוו"ד יו"ד סי' ק"ג אות א' אבל אבקת ביצים ובצלים ושומים שלכתחילה מיבשים אותם ע"מ להחזיקם כמאכל ומעולם לא יצאו מדין מאכל הראוי מעולם, והוא כמו כל קאנצענטראציא של מיצים או מיץ ענבים וכיוצא בו, והאבקת ביצים הוא צריכה בישול כמו ביצה עצמה וכן השומין והבצלים היבשים מניחין אותם ברוטב והם מיד פועלים אלא שכשהם אבק אינם נאכלים אבל לא נעשו אפר ולא נפסלו מאכילה אין זה דמיון לנידון הדגל אפרים בדרכ"ת לפענ"ד.
ובכלל אני תמה וכבר דברתי וכתבתי מזה אשר בזמן האחרון בעונ"ה ראו ראינו כמה מיני מחלאות שמתחדשין ונתרבו מחלאות אשר לא שערום אבותינו ותמהין מה זה עשה לנו אלקים בעונ"ה אבל מי יודע שאם אין זה בשביל הסכנות שהזהירו לנו רבותינו והיו נזהרין בהם אבותינו בכל מיני מאכל ובפרט בלינת דברים ומזיקין שכיחי וח"ו כשאוכלין הר"ז מזיק ח"ו ואם התורה אמרה בקדשים אכילתן ליום ולילה עד חצות ובקק"ל לשני ימים ולילה אחד ובזוהר הקדוש הובא במג"א א"ח ששום מאכל לא תלון לילה ולינת לילה פוגמת ולא תאכל עוד אפילו סתם מאכל והשי"ת שמו ירחם והגם שהעם לא נזהרין בזה אבל מ"מ המג"א לא העלים עיין והביא הא הלכתא, עיין א"ח סי' קנ"ז ובמ"ב שם ומג"א סי' ר"ד סק"א ותבשיל שנשתנה צורתו, ועיין רש"י ע"ז ס"ז ע"ב ד"ה לאו דהא פשיטא לן כל תבשיל שלן לילה אחד נפגם טעמו ועובר צורתו ע"כ, ובירושלמי שבועות פ"ב מ"ב הובא בר"ש שם על מאכל שנתקלקלה צורתו אין מחייבין אותו לאכול ופי' נתקלקלה צורתו שעבר עליו לילה אחת, ובדע"ת סי' ר"ד הביא דעת הר"ש דמאכל שעבר צורה אין מברכין עליו ברכתו הראוי לו ובספרי משנ"ה ח"י סי' ל"ד הארכתי בזה.
ידידו המברכו בברכת גמח"ט המעתיר בעדו לטובה ויזכה להרבות דעת תורה בטהרה עדי יבא ינון ולו יקהת עמים המברכו בלב ונפש,
מנשה הקטן
