I don't do instagram. I disabled images on my computer. People don't send me immodest pictures. I obviously don't go to immodest places. Why should I go to gehenom on earth?? To satisfy my tyvos I learn tshuvos of Rebbe Akiva Eiger or Taharos Bi-iyun. As Woody Allen said in a different context "the heart wants what the heart wants".
BUT - I read an article today by a frum woman in a frum newspaper. She was talking about social media. She said that the custom today is for teenage girls to send around pictures of themselves wearing a bikini. A religious woman talking to a religious audience!!! So what is the obvious conclusion [that she strangely didn't reach] - don't let your kids have a smartphone!!! Do you want your kids receiving [and sending] immodest pictures??? NOBODY DOES. So why give them this כלי משחית????!!!
Why ON EARTH do parents give their kids unfiltered phones? Even FILTERED phones!!! I grew up w/o a cellphone. THEY DIDN'T EXIST and I did JUST FINE. If your child needs DESPERATELY to call you in a case of emergency then they can ask ANYONE to borrow their phone.
FOR THE SAKE OF YOUR CHILD'S SOUL - DON'T GIVE HIM/HER A PHONE!!!
Thanks:-)😘😀
-----------
Here is another reason:
ר' עופרן אילעלי
כשהיינו בכיתה ד', יצאנו למחנה קיץ של הצופים. וכשירד החושך, ועדיין לא אכלנו ארוחת ערב, והיינו עייפים ורעבים וקצת מבולבלים, כולם הרגישו את גוש הגעגוע והקושי מטפס במעלה הגרון. חלק בכו, חלק התגברו, אני מניח שהיו בודדים שממש התפרקו מזה. אחרי זה אכלנו והתארגנו לשינה, המדריכים והמדריכות ניסו לסייע לנו לצלוח את הקושי ואולי אפילו להנות עד שנלך לישון. למחרת בבוקר, כשהשמש שוב זרחה, כולם הרגישו הרבה יותר טוב והיה כיף גדול.
דבר אחד לא עשינו באותם רגעים של קושי - אף אחד לא התקשר הביתה. לא בגלל שלא רצינו, רצינו מאד, פשוט לא היה איך. בהיעדר אמצעי תקשורת זמין (למעט מכשיר קשר למקרי חירום), נאלצנו להתמודד עם הקושי הזה בעצמנו, בעזרת חברינו או מדריכנו הצעירים. ממילא גם אף הורה לא הגיע לאסוף מהמחנה ילד שלא מרגיש טוב (וחזר הביתה עם עוד 4 ילדים נוספים שראו את הטרמפ מגיע והתחילו גם הם להרגיש מיחושים). אני יודע היטב שעבור כמה וכמה מאיתנו החוויות האלה צרובות כטראומה איומה, אך דומני שרובנו למדנו שם שיעור בכוחות ומסוגלות, רצון ויכולת. חווינו הצלחה והתמודדות, עמדנו מול קושי ויכולנו לו.
ילדים שגדלים בעולם סלולרי, לא זוכים לחוות חוויות כאלו. הורים רבים מצדיקים את קניית הטלפון לילדיהם בכך שזה לא בשביל הגלישה והרשתות החברתיות אלא בשביל שיוכל להתקשר להורים כשהוא מחוץ לבית, בנסיעות ובדרכים. אלא שהנזק האמיתי, החמור, והמשמעותי שמחוללים הסמארטפונים בעולם (בצד שפע הברכה שהם משפיעים על כולנו), הוא לא בזמינות הפורנוגרפיה, בסכנות הביריונות ברשת או באתגרי הטיקטוק. הסכנה האמתית היא לגדול בלי הזדמנות לפתח חוסן. בלי הזדמנות להתמודד עם קושי לבד. בלי חוויה של קושי שמצאתי בתוכי את הכוחות להיחלץ ממנה. כשאמא ואבא תמיד זמינים בלחיצת כפתור, וכשהם תמיד יענו (גם באמצע פגישה, שיעור או פעילות אחרת כי "חייבים לענות לשיחה מהבית"), אין לאותו נער או לאותה נערה שום מרחב של ניהול קונפליקט לבד, של קבלת החלטות ואחריות בלי חבר טלפוני, של הליכה בדרך שאין בה כרגע אפשרות חילוץ מיידית. אפילו לא של התחושה שאמא ואבא מאמינים בכוחות וביכולת שלי.
אני יודע שזה מציל נפשות. אני יודע שיש מי שיכול רק כך וחשוב לי לומר שאני לא מתגעגע לעולם הפרימיטיבי של פעם. אבל חשוב שנדע את המחיר. הפיקוח ההורי על המרחב של הסמארטפון מתמקד בדבר הלא נכון. פורנוגרפיה היתה תמיד. ילדים שההורים שלהם זמינים לפתור עבורם כל קושי, זו תופעה חדשה. לפעמים נראה לי שתוכנות הסינון הסלולרי מסננות את הדבר הלא נכון - עבור לא מעט ילדים וילדות, יותר משדחוף לסנן את התכנים, דחוף לסנן את השיחות הביתה...
כדי לפעול בעולם, כדי לבנות מערכת יחסים, כדי לפתח מיומנויות של אהבה ואמונה, מחשבה ויצירה, אדם חייב לפעמים להיות לבדו. להעז להיות לבד, להיות מסוגל לשאת רגע של בדידות, אולי אפילו להנות ממנו. מי שגדל עם סמארטפון לא מפתח את המיומנות החשובה הזו כמעט בכלל. אפילו ברגעי ה"לבד" האולטימטיביים - בישיבה בשירותים או בשכיבה במיטה לפני השינה, הסמארטפון ביד מפיג כל שמץ של בדידות ולא מאפשר לטפח אף אחת מהמיומנויות הללו.
האתגרים החברתיים והנפשיים, אך גם האמונים והרוחניים שלנו בשנים הקרובות, מושפעים במידה רבה מהיעלמות רגעי הקונפליקט ורגעי הלבד. הזמינות המתמדת של אמא ואבא היא ברכה גדולה ותיקון גדול, אבל היא גם פצצה מתקתקת. ואם נודה על האמת, אני פוגש לא מעט צעירות וצעירים שעבורם היא כבר התפוצצה.
