Shalom #2

הוי מקדים בשלום וכו', זכר ג' דברים איך יהיה האדם נוהג בענין הראשית ואיך יהיה נוהג במדה שהיא הפך הראשית במדת השפלות, ואיך יהיה נוהג עם הדומים והשוים מבני אדם. ואמר כי ההנהגה עם בני אדם הדומים שיהיה מקדים שלום לכל אדם, ודבר זה ענוה להקדים לכל אדם שלום, ולא ימתין עד שיתן לו האחר שלום ואז יחזיר לו שלום, רק יש לו להקדים, וזה הוראה שאין אדם אחר שפל בעיניו, כי מי שבעיניו בני אדם שפלים לא יתן שלום לאחרים רק אם יקדימו שלום... ועוד כי יש שפותח בשלום ומבקש שלום ויש כאשר מתחילין עמו בשלום הוא עונה שלום, ואין זה שהשלום אצלו לגמרי, שהרי אין עונה שלום רק כאשר מתחילין עמו בשלום, אבל הפותח בשלום אצל זה נמצא השלום בעצם ובראשונה, שהרי הוא דורש ופותח בשלום... כי הפותח בשלום אף כי לא ידע כי יש לאחר שלום עמו, זה נקרא שהוא בעל שלום, אבל המחזיר שלום הנה כבר מוכן ונתן שלום, אם מחזיר שלום אין זה רדיפת שלום כלל, רק שהוא מחזיר מה שכבר התחיל אחר. (דרך חיים ד טו)