בחסדי ה', במהלך כמעט 20 השנים האחרונות, בית "מבקש לב" הפיק למעלה מ-13,300 שיעורי שמע ולמעלה מ-31,000 פוסטים כתובים, ללא תחרות על ידי אתר של אדם אחד - הכל ללא תשלום כלל. אין חומות תשלום או כל דבר אחר. עכשיו אנחנו פונים לעזרה כדי שנוכל להמשיך - כל סכום יעזור. אפילו 99 סנט! תודה לחברים המתוקים והאהובים שלי!!!:-)!!
במי שלא היה יכול לקרוא בתורה ביום שני וחמישי אם רשאי לקרוא בתורה בלילה.
א) על דבר שנסתפקת אם ביום שני וחמישי מותר לקרוא בתורה
בלילה היכי שלא היה יכול לקרוא ביום, והבאת מלשון הרמב"ם
(פי"ב מה' תפלה ה"א) שכתב "משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו
קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית", ומשמע
דזמן הקריאה הוא דוקא בשחרית, אלא שבשו"ת מהר"י אסאד
(או"ח סי' נ"א) כתב מעשה רב שלא יכלו לקרוא בתורה בשחרית
וקראו במנחה, וכן בשו"ת גורן דוד (או"ח סי' ה') כתב שכן עשה
החתם סופר עובדא בנפשיה עכ"ד. אולם בטור (או"ח סי' רל"ה)
ובשו"ע שם, לא כתבו דחיוב הקריאה היא דוקא בשחרית. ובכס"מ
ה' תפלה שם כתב דרק בקצת ספרי הרמב"ם כתוב "בשחרית".
ובדגול מרבבה להנודע ביהודה ז"ל בשו"ע או"ח (סי' רל"ה ס"ב)
כתב, שאם ביטלו הקריאה בשבת בשחרית, ובמנחה כבר מצאו
מנוחה, אם יש פנאי לקרות כל הסדרה יקראו במנחה כל הסדרה
ויקראו שבעה גברי, כי כל יום השבת הוא זמן הקריאה, אבל אם
גם במנחה לא היה מנוחה לא יקראו בשני או בחמישי כל הסדרה
משבת העבר, כי בחול יש ביטול מלאכה לעם עכ"ד. ובס' משנה
ברורה (סי' קל"ה סק"א) כתב, דגם בשני וחמישי זמנה כל היום. וכתב
בשער הציון שם (סק"ג) דכן משמע מדגול מרבבה, ואף דהוא איירי
לענין שבת פשוט דהוא הדין לשני וחמישי עיין שם. וקצת משמע
מהדגול מרבבה, דאינו קורא אלא ביום במנחה, אבל בלילה אינו
קורא, מדכתב שאם גם במנחה לא היה מנוחה לא יקראו בשני
וחמישי, ולא כתב שאם לא היה מנוחה במנחה יקראו בערבית,
ומוכח דבלילה פשיטא שאין קורין, דרק כל יום השבת - או של
שני וחמישי - הוא זמן קריאה אבל לא בלילה.
ב) ובטעמא דמילתא דלא תקנו קריאה בלילה, יש לומר עפ"י
המבואר ברש"י שבת (כד ב) דבליל שבת אומר הש"צ מגן אבות
משום סכנת המזיקין "שלא היו בתי כנסיות שלהן בישוב, וכל
שאר לילי החול היו עסוקין במלאכתן, ובגמרן מלאכתן מתפללין
ערבית בביתן ולא היו באין לבית הכנסת, אבל לילי שבת באין
לביהכנ"ס וחשו שיש שאין ממהרין לבוא ושוהין לאחר תפלה לכך
האריכו תפלת הצבור". ומבואר דבלילות של חול לא היו רגילין
לבוא להתפלל ערבית בבית הכנסת אלא שהתפללו בביתם. והנה
מבואר ברמב"ם (ה' תפלה שם) דמשה רבינו תיקן להם לישראל שיהו
קורין בתורה "ברבים". וכיון דבלילה לא היו רגילין לבוא לבית
הכנסת וכנ"ל, ממילא ליכא רבים שיקראו, ועל כן לא תקנו לקרוא
בלילה. והא דאפשר לקרות בתורה גם במנחה, וכדפשיטא ליה
להדגול מרבבה ומהר"י אסאד וגורן דוד בשם החת"ס, יש לומר
דודאי דעיקר התקנה היתה לקרות בשחרית וכלשון הרמב"ם, שאז
הוא זמן אסיפה לכל בבית הכנסת, אלא שאם לא קראו בשחרית
אפשר לקרות גם במנחה, דיתכן דכיון שבתי כנסיותיהם היו
בשדה, ושם היה גם מקום עבודתם, א"כ יתכן שהתאספו לתפלת
מנחה בבית הכנסת שבשדה, שהרי בזמן תפלת מנחה היו מצויים
עדיין בשדה, אבל בזמן תפלת ערבית שאז כבר נכנסו לבתיהם,
דזמן כניסת הפועלים הוא בהתחלת הערב - עיין בבא מציעא (פג
ב) - והתפללו בביתם, ממילא לא היה שייך לתקן על אותו זמן
מצות קריאה בתורה כיון דאז ליכא רבים. [אלא דבאמת דברי
רש"י בשבת (כד ב) הנ"ל דבלילי חול לא היו רגילין לבוא לביהכנ"ס
לתפלת ערבית, קשה מש"ס ברכות (ד ב) אבל אדם בא מן השדה
בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרוא קורא וכו' וקורא קריאת
שמע ומתפלל עיין שם, ומבואר דהיו רגילין להתפלל בביהכנ"ס
תפלת ערבית גם בימות החול וצ"ע].
ג) אולם מצינו קריאת התורה גם בערבית, והוא בשו"ע או"ח (סי'
תרס"ט) דבליל שמחת תורה נוהגים לקרות הנדרים שבתורה עיין
שם, הרי דגם בלילה קורין בתורה. אלא דלכאורה יש לומר דאין
ראיה מליל שמחת תורה לשאר לילות של חול, דבלילות של חול
לא תקנו קריאת התורה משום דקריאת התורה בעינן דוקא ברבים,
ובלילי החול לא היו רגילין לבוא לבית הכנסת וכרש"י שבת (כד ב)
וליכא רבים, וכמו שכתבנו לעיל, אבל בליל יום טוב של שמחת
תורה דבודאי באו לבית הכנסת ואיכא רבים, וממילא יש גם מקום
לקריאה כיון דבלילי יום טוב איכא רבים. אולם זה אינו, דהא
בהדיא מבואר בגמרא שבת (כד ב) דבליל יום טוב אין אומרים מגן
אבות, וכן הוא בשו"ע או"ח (סי' רס"ח ס"ב) ושם (סי' תרי"ט ס"ג) עיין
שם, ועל כרחך משום דבליל יום טוב לא היו רגילין לבוא לבית
הכנסת, ואעפ"כ קורין ברבים בליל שמחת תורה, ומוכח לכאורה
דמותר לקרות גם בלילה אף בחול, כיון דליל יום טוב לענין זה
הוי כלילי חול. [ובאמת לא מצאתי טעם אמאי אין אומרין מגן
אבות גם בליל יום טוב, ויאמרו בנוסח המתאים ליו"ט, דלכאורה
גם אז היו רגילין לבוא לבית הכנסת כמו בליל שבת דמאי שנא.
ויתכן לתרץ, דהא נוסח דמגן אבות של שבת לא שייך ביום טוב,
אלא דקשיא דיתקנו נוסח מיוחד ליו"ט, י"ל כיון דימים טובים יש
רק אחדים בשנה ובשביל ימים מעטים לא עשו תקנה לחשש
סכנה וצ"ע. ועיין לקמן סי' ט"ז]. אלא די"ל דמליל שמחת תורה
אין ראיה לשאר לילות של חול, דבשמחת תורה נוהגין להרבות
בקרואים, וכמבואר בשו"ע (סי' תרס"ט) ועושים כן לכבוד התורה
ביום גמרה של תורה, ולכן קורין גם בלילה.
ד) ועדיין צריך ביאור, דאף אם לא תקנו לקרות בתורה בלילה,
מכל מקום מה איסור יש בדבר אם יקראו שלא מצד התקנה, וא"כ
נימא שאם רוצה לקרות בתורה משום שלא קרא ביום, הרשות
בידו. אך נראה עפ"י המבואר בטור או"ח (סי' קל"ט), דאף אם כבר
בירך ברכת התורה, מכל מקום מברכין כשקורין לתורה ברכת
אשר בחר בנו מכל העמים, ולא הוי ברכה לבטלה, דמשום כבוד
התורה נתקנה כשקורא בצבור עיין שם, ומבואר דאי לאו דתקנו
חז"ל לקרוא בתורה בימים המיועדים לכך, לא היו רשאים לברך
על התורה משום דהוי ברכה לבטלה, דהרי כבר אמר ברכת התורה
בבוקר. וא"כ אם נימא דלא תקנו לקרוא בלילה, ממילא אינו רשאי
לקרוא ולברך, משום דהוי ברכה לבטלה. ואם רשאי לקרוא בתורה
בצבור בלא ברכה, עיין מה שכתבנו בזה בשו"ת להורות נתן (חלק
י' סי' מ"ה).
ה) וראיתי בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קנ"ח), שנשאל אם מותר
לקרות בתורה ולברך קודם עלות השחר, וכתב דלכאורה בחול
יש לאסור עפ"י דאיתא במדרשים וברא"ש (סופ"ד דראש השנה)
דמשה רבינו ע"ה למד מקרא ביום ומשנה בלילה, ובבאר היטב
(או"ח סי' רל"ח) הביא מהאריז"ל דאין לקרוא מקרא בלילה, ומסיק
דבשעת הדחק מותר לקרות קודם עלות השחר. ובס' שערי חיים
שעל ס' שערי אפרים (שער ז' אות ט') העיר, שהמהרש"ם ז"ל לא
הביא משו"ע או"ח (סי' תרס"ט) דקורין הנדרים בליל שמחת תורה,
וכתב דמשם אין ראיה דהרבה דברים הקילו בשמחת תורה לכבוד
התורה עיין שם. ובאמת בלא"ה לא קשיא, עפ"י מה שכתב
במהרש"ם שם בשם ס' יוסף אומץ דבשבת ויו"ט מותר לקרות
מקרא גם בלילה, ולכן מותר גם לקרוא בספר תורה בעוד לילה
עיין שם, וא"כ בשמחת תורה שהוא יום טוב ודאי מותר לקרוא
בלילה. ועיין שו"ת אבני צדק (יו"ד סי' ק"ב) דברבים מותר לקרוא
מקרא בלילה.
ו) ולדינא הנה בשו"ת מהרש"ם שם כתב, דבשעת הדחק יש להקל
ולקרוא קודם עלות השחר עיין שם. ומכל מקום בלילה נראה
דאין לקרוא, דאין לחדש דבר שלא ראינו. ומה שהקיל המהרש"ם
לקרוא קודם עלות השחר, יש לומר דכיון דמתאספין בבוקר
לתפלת שחרית אשר אז הוא זמן קריאה לכתחלה, רשאים גם
להקדים לקרוא קודם עלות השחר, דשייך גם אז קריאה ברבים
- וכמו שכתבנו לעיל דקריאה תליא באסיפת רבים - ויש אנשי
מעשה המקדימים לבוא לבית הכנסת קודם עלות השחר. אבל
בלילה לא ראינו, ומסתבר מאוד מה שכתבנו דכיון דלא נהגו לבוא
לבית הכנסת בערבית וכרש"י שבת (כד ב), ממילא בערבית ליכא
רבים ועל כן לא תקנו אז לקרוא, וממילא אין לקרוא בברכה משום
חשש ברכה לבטלה, שהרי כבר ברכו ברכת התורה בבוקר ומהני
לכל היום וגם להלילה לשעת תפלת ערבית, אלא דהיכי דתקנו
לקרוא בספר תורה מותר גם לברך משום כבוד התורה וכמש"כ
הטור (סי' קל"ט), אבל בלילה שלא תקנו אין לקרוא מחשש ברכה
לבטלה. והנלע"ד כתבתי.
הגרנ"ג זצ"ל
