פסיקה בדיני טהרה

גם דרכו המיוחדת בהוראה בענייני טהרה נבעה מתוך גישה זו שלא היה מוכן לרמות ולהשלות את עצמו. היה זה בעת אשר התחיל לשמש בהוראה אצל אחד מזקני ההוראה בירושלים ולאחר תקופה בא לשמש גם אצל שאר מורי ההוראות שבירושלים וראה שדרכו של כל אחד מנוגדת ושונה לגמרי מחבירו, מה שאצל זה יום אצל זה לילה ומה שאצל זה לילה אצל זה יום. ובפרט כשנוכח לראות שגם תלמידים אשר למדו אצל אותו מורה אינם משתוים ביניהם לעולם עד כדי כך שכשנציע שלשים שאלות לעשרה מורי הוראה אשר למדו אצל רב אחד לא ישתוו אפילו שנים מתוכם בכל שלשים השאלות ולפיכך הסיק רבינו שברור ופשוט הדבר שבזמנינו אין בכוחינו לילך כסומא בארובה ולהתלות ב'מסורת' או על פי 'קבלות' כביכול אשר ניכרים לעין כל שנוגדים את השכל ואת המציאות אלא מוטל עלינו לפסוק כפי המבואר בדברי רבותינו הראשונים והשולחן ערוך ונושאי כליו שלפי המסורת המקובלת בישראל הרי שהם הם הקובעים בכל דיני התורה ורק על פיהם ישק כל דבר ולשם כך ישב שבע שנים רצופות בשימוש בהוראה אצל הגה"צ רבי משה אריה פריינד זללה"ה עד שהרגיש בנפשו שקנה את ההבנה בדברים אלו בשלימות. רבינו היה משוכנע ונחוש בדעתו שכל מי שאינו מרמה את עצמו יגיע לאותה מסקנא ממש.