בחסדי ה', במהלך כמעט 20 השנים האחרונות, בית "מבקש לב" הפיק למעלה מ-13,300 שיעורי שמע ולמעלה מ-31,000 פוסטים כתובים, ללא תחרות על ידי אתר של אדם אחד - הכל ללא תשלום כלל. אין חומות תשלום או כל דבר אחר. עכשיו אנחנו פונים לעזרה כדי שנוכל להמשיך - כל סכום יעזור. אפילו 99 סנט! תודה לחברים המתוקים והאהובים שלי!!!:-)!!
alchehrm@gmail.com
---
תקציר
תורת הסוד נעשית יותר ויותר נגישה עם התפתחות המדע, עד שאי אפשר עוד להסביר גם אמונה פשוטה להמונים, אלא באמצעות הקבלה. המדע המודרני מקרב את האדם לעולם המהויות שמכשיר את האדם לראות את האלהות השוכנת בכל דבר במציאות.
המדע לבד אינו יכול להציל את העולם. הוא רק צעד אחד קדימה, והוא מחכה לפתרון שאלות הנצח ע״י חכמת הקודש.
כשהחקירה המדעית הולכת ומוצאת דיוקים מכוונים בתוך העלילות כולן של התוהו והבהו 1], כשכל התנועות, שהוות ושהתהוו בעולמים לפני יצירתם הגמורה, כ״כ מתאימות הן למטרת הבנין הגמור בשכלולו, הולכת בזה חכמת מעשה בראשית להיות יותר ויותר חכמה גלויה, שנדרשת ברבים, ושנותנת מִחְיָה לרוחות רבים 2].
ככל שבני אדם נעשים יותר ויותר מסוגלים להבין את חוקי הטבע הנסתרים, כך הרעיונות של חכמת הקבלה הנוגעים לרוחניות שמאחורי הטבע, הולכים ומתמזגים עם הקיום. תורת הסוד נעשית יותר ויותר נגישה עם התפתחות המדע.
ולפי ערך ההכשר הזה שהעולם מתכשר לצפונותיה של חכמת היצירה המעשית, הולכים לעומתו הרעיונות של חכמת היצירה הרוחנית, ומתגבלים עם החיים והמציאות 3]. והאמתיות האלהיות, שֶׁבְּחוֹתַם הָאֱמֶת העליונה, שהיא תמיד מעוזם של חכמי עולם האמתיים, ושהיא אורם של ישראל בכללות, (ישראל) הֶחָפֵץ תמיד שהאמת העליונה המוחלטת תהיה המנצחת בעולם, והפועלת על כל הליכות החיים כולם בגבורתה, הולכות הן ונעשות לדברים שהם שוים לכל נפש, עד שאי אפשר עוד להסביר גם אמונה פשוטה לאנשים בינונים, כי אם ע״פ הרחבת הצעת רזי עליון, שהם עומדים ברומו של עולם.
ככל שבני אדם נעשים יותר ויותר מסוגלים להבין את חוקי הטבע הנסתרים, כך הרעיונות של חכמת הקבלה הנוגעים לרוחניות שמאחורי הטבע, הולכים ומתמזגים עם הקיום.
האמיתות האלהיות, שהן אמיתות מוחלטות, בהן עוסקים חכמי הקבלה - בניגוד לאמיתות המדע שהן יחסיות, הן האמת שבידי עם ישראל, בניגוד לאמיתותם של אומות העולם. כל רצונו של עם ישראל הוא שאמת זו תתפשט בעולם, כי היא משפיעה על כל מערכות החיים. והאמיתות האלהיות הולכות ונעשות נגישות לכל אדם, עד שאי אפשר עוד להסביר גם אמונה פשוטה להמונים, אלא באמצעות הקבלה 4] .
ופתחי השערים של מעשה בראשית הם הם גורמים עצמיים לפתיחת שערי מעשה מרכבה, שהיא ההנהרה (הזרמת האור) העליונה, המסגלת את החושים ואת הרצונות, את הָהַכָּרוֹת ואת ההרגשות, להאחז בעומק הרעיוניות האיתנה, מקור חיים תמימים ונצחיים, עד שהחיים הולכים באומץ קדושתם לנצח כולו את המות, והטוב ממתיק כולו את כל הרע כליל.
האשנב שנפתח ע״י המדע לעבר עולם המהויות, גורם לפתיחת אשנב לעבר עולם האלהות - הלא הוא האור האלהי המכשיר את החושים ואת הרצונות, את התודעות ואת הרגשות, להתחבר במעמקים עם מקור החיים השלמים והנצחיים המנצחים את המות וההופכים את הרע לטוב 5].
התפיסה השכלית הרוחנית העליונה, כשם שהיא מְתַמֶּמֶת (משלימה) את הרצון האישי, ומעדנת את הקשר החברותי, היא פותחת את החושים הגשמיים והרוחניים להתקשר עם המציאות כמו שהיא (היא עולם המהויות), והעושר וְהָעֵדֶן, הנוי והנצח שלה הולך ומתגלה לפניה. החיים שֶׁבַּגְּוִיָּה נעשים רחבים, טהורים, קדושים ועדינים, והחיים שמחוץ לגויה וממעל לה, מאירים תמיד בכל נָגְהָם.
ההשגה הרוחנית העליונה מקנה שלמות לרצון ומשפרת את האיכות של הקשרים החברתיים. כמו כן, היא פותחת את החושים הגשמיים והרוחניים לקלוט את המהויות, ואז העושר, העונג, ההוד והנצח של המציאות הולכים ונחשפים. חיי הגוף נעשים רחבים, טהורים, קדושים ועדינים, והחיים שמעבר לגוף מאירים תמיד בכל נגהם 6].
הרוחניות הולכת היא ומתעלה באדם ובעולם, בכל רגע של חיים. וההשכלה העליונה תופשת בהכרתה את הריקום של העילוי, והיא מתעדנת מרב זיו, ומעדנת את העולם כֻּלּוֹ. כשהרוחניות משתלמת בקצבתה, וחפצה היא מרוב עֶדְנָה ושבעון להעתיק את כחותיה לככר יותר לְשַׁדִּי, כל הסביבה מסתגלת לזה, והד קול העונג מקצה העולם ועד קצהו נשמע 7].
הרוחניות הולכת היא ומתעלה באדם ובעולם, בכל רגע של חיים. השגתו העליונה של האדם זוכה בתפיסות-על, והוא קולט את המרומים בהתהוותם בתוך תודעתו (״הריקום של העילוי״). היא מתמלאת זוהר ומקרינה על כל העולם. כשהרוחניות משיגה את השלמות בקצב שלה, וכשהיא רוצה לחדור עוד יותר פנימה, כל הסביבה מתאימה את עצמה לכך, ותענוג עולמי מתפשט מקצה העולם ועד קצהו.
לאור טוּב זה, למבט כזה, על אותה הַאֲפֵלָה, שחכמת החיים הבינונית קוראה זה מות, מחכה העולם 8]. וההחלטה של ההליכה באור האמת העליונה היא מביאה אותו אל מעמד איתן כזה.
והחלטת האדם ללכת לאור האמת העליונה, מביאה אותו לתפיסה האמיתית של החיים שאחרי מות הגוף 9].
החיים החברותיים עם כל מילויי תקוניהם, החופש השכלי וההרגשי עם כל הרחבתם, אומץ הרוח וגבורת הבשר עם כל חָסְנָם וְיָפְיָם, כל אלה יחדיו יחוברו למשאלות הנצח (שאלות הנצח), שרק הן בְּהִפָּתְרָן תעמודנה לעולם בשעת דחקו 10].
הערכים החברתיים שבזכותם קיימת כל חברה מתוקנת, עם חופש המחשבה, חופש הדעה וחופש הרגש, אומץ הרוח של האדם לבטא דעות עצמאיות, טיפוח הגוף, כוחותיו ויופיו, הם ערכים חיוביים. אולם הם זקוקים להשלמה ע״י חכמת הקודש, שרק היא מסוגלת לתת תשובות לשאלות הנצח של האדם.
רק דעות עליונות, שהן נובעות ממקור עליון של חיים עליונים, ישיבו להעולם וכל אשר בו, לכל הנשמות העשוקות הערטילאות, ולכל שוכני מאפליות בגויות חולות, הרוסות ומזוהמות, את עֹז גבורת חייהם, את ברק יפעת נצחם. ושלום העולמים, והדר הרוחות לכל בשר, ישוב וְיִגָּלֶה, בגאון עֹז, ממעל לכל הגה ורעיון מוגבל.
נשמת האדם חשה שהיא עשוקה בהעדר תשובות לספקותיה. היא חשה שהיא שוכנת בחושך, ומתגעגעת אל האור הגדול והנצחי. היא זקוקה לרעיונות נשגבים מן העולמות העליונים, היא זקוקה לחכמת הקודש הבאה מן האלהים ולא מן השכל האנושי המוגבל, כמו המדע.
---
1] הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ קדמו ליצירת העולם. רעיון זה קיים גם במדע. המדע בונה תיאוריות שנועדו להסביר את ראשית היקום ואת ראשית כדור הארץ, וראשית השמש והירח. מדובר בהיסטוריה של היקום ושל כדור הארץ. קוראים לזה קוסמוגוניה וגיאולוגיה. אם הפיזיקה והכימיה מבוססים על עקרון הדטרמיניזם, הרי שהקוסמוגוניה וההיסטוריה של כדור הארץ מבוססות על הסטטיסטיקה, על האקראיות. זאת הסתירה שגילה ר׳ יהודה הלוי ע״ה במדע, במאמר החמישי של הכוזרי (ראה ספרנו דבור ומחשבה על הכוזרי חלק ה, פרק ד, עמ׳ 257).
הרב קוק אומר כאן כי המדע התחיל לגלות שכל התהליכים האקראיים שהיו בהיסטוריה של היקום הביאו לתוצאות חכמות ביותר שההסתברות שלהן להתרחש שואפת לאפס. מאחורי האקראיות לכאורה, היתה כוונה שפעלה בדיוק נמרץ. בזמן המפץ הגדול (״The Big Bang״), הופיע מקדם גרוויטציה לגמרי ״אקראי״, אך מקדם אחר שונה במשהו לא היה מוביל להופעת האדם בעל תודעה ושכל. מקדם הגרוויטציה ושאר חוקי הפיזיקה הופיעו בזמן הבינג בנג בכוונה ברורה להוביל את היקום אל הופעת האדם. תוצאות הָאַקְרָאִיוּת הזאת הן ״דיוקים מכוונים בתוך העלילות כולן של התוהו והבהו״ - בלשונו של הרב קוק.
2] הרב קוק מתייחס כאן להתקדמות המדעית העצומה שהיתה בימיו, ונראה לי שהוא כבר ידע על תורת היחסות שנוסחה בשנת 1905 ע״י איינשטיין, ושגרסה כי הזמן הוא מושג יחסי. כמובן שהוא ידע על התורה הבראונית שהתגלתה בשנת 1828 ושגרסה כי החוק הדטרמיניסטי הוא אינטגרל של התנועות האקראיות של מיליארדי המולקולות. שתי תיאוריות אלה קירבו את המדע לרעיון של הההשגחה האלהית הקיימת למרות חרותו של האדם: אם הזמן יחסי, הרי שמושג הזמן אצל האלהים שונה ממושג הזמן אצל האדם; אם במהירות האור אין תזוזה בזמן, הרי שזה מסביר לנו את הקביעה כי האלהים הוא מעל לזמן. העתיד שלנו אינו בהכרח עתיד אצל האלהים; אם הדטרמיניזם הוא אינטגרל של תופעות אקראיות, הרי שחוקי הטבע אינם המוחלט; העולם אינו קדמון, היתה בריאה.
נראה שהרב קוק עדיין לא ידע על תורת המפץ הגדול והיקום המתפשט, ועל עקרון אי-הודאות של הייזנברג. אך מה שידע הספיק לו כדי להכריז כי המדע מוביל את לומדיו למושגים של התורה שנמצאים בתורת הסוד. תורת הסוד נעשית אפוא יותר ויותר נגישה עם התפתחות המדע.
3] הפילוסופים לא מצאו התאמה בין עולם התופעות לעולם המהויות. אולם - אומר הרב קוק - ככל שהמדע של התופעות משתכלל, כך המדע של המהויות הולך והולם אותו יותר ויותר. לדוגמה בעולם התופעות, סבור האדם כי החומר מוצק, וכי הצבעים הם ישויות איכותיות. המדע הפיזיקילי גילה כי החומר אינו אלא אנרגיה, וכי כל האנרגיה של היקום היתה דחוסה בנקודה אחת טרם המפץ הגדול. לפי המדע הפיזיקלי של היום, היקום אינו אלא ניפוח. והנה הוא הולך ומתקרב בכך למדע של המהויות, שתמיד דיבר על העולם כ״חקל תפוחים״, כשדה של מציאויות מנופחות. גם הצבעים אינם אלא אורכי גלים שונים לפי המדע, והם אינם אלא ביטויים רעיוניים למידות האלהיות במדע המהויות.
4] רעיונות המדע המתקדם שהולכים ומתקרבים לרעיונות של עולם הסוד, גרמו להפצת היכולת ללמוד קבלה בחוגים רחבים. וזה הגיע לידי כך, שאי אפשר עוד להסביר את האמונה לבני אדם רגילים, אם לא באמצעות הקבלה. הרב קוק ע״ה צפה אם כן את אופנת הקבלה השולטת בימינו, בה אפילו אנשים ריקים ופוחזים, כמו אלילי זמר, מתפארים שהם עוסקים בקבלה.
5] רעיונות המדע המודרני נגד מוצקות החומר, נגד דטרמיניזם מוחלט, נגד מוחלטות הזמן, ועוד ... קירבו את האדם המצוי לעולם המהויות המכונה ״מעשה בראשית״ בקבלה. מעשה בראשית הוא מבוא למעשה מרכבה, כלומר עולם המהויות מכשיר את האדם לראות את האלהות השוכנת בכל דבר במציאות. מכאן שואף האדם להכיר את עולם האלהות, את ״מעשה המרכבה״. הוא עומד על החיים הזורמים בהתמדה מן הבורא אל הבריאה. הוא מתחבר לחיים המנצחים את המות, ולטוב ההופך את הרע לטוב.
יש כאן תשובה לפילוסופיה של היידגר שהופיעה בימיו של הרב קוק. נציין פן אחד של פילוסופיה זו. לדעת היידגר, האדם נע באופן בלתי נמנע אל המות, ומכאן תחושת הטרגיות שלו. החוויה היסודית של האדם היא ״אימה״ (angoisse) או ״בחילה״ (nausée). חוויה טראגית זו נובעת מקטעיותה וסופיותה של ישות האדם. האדם חוזה את סופיותו. ישות האדם אינה אלא ישות לקראת הסוף או ישות לקראת המות. ע״י כך נוצרת אחת מתכונותיה של מציאות האדם: החרדה מפני המות. ה״אדם סתם״ מחפש לו עיסוקים שונים כדי לשכוח את אימת-המות. אך למעשה המות הוא אופן מציאותו האותנטי של האדם. באימת המות נעשה האדם הוא-עצמו בלבד, והחלטתו החופשית לחיות בפני המות וההתאפסות, מרוממת את האדם מן הסתמיות וההמוניות. בזה מתגלית הפילוסופיה של היידגר כריאליזם קיצוני ואכזרי: על כרחך אתה חי, אע״פ שהטעם היחידי לחייך הוא מותך.
סארטר, כמו היידגר, בעיקבות ניטשה, חשב שהנסיון של הפילוסופים לגלות אמיתות, משמעויות הכרחיות, צווים מוסריים וערכים ע״י ניתוח לוגי של ״טבע האדם״ או ״התבונה האנושית״ הוא מופרך, ואין לפיכך שום אמונה או קנה-מידה שלאורם אפשר להגיד ש״מוכרחים״ לנהוג כך או אחרת. על רקע זה, כל בחירה היא שרירותית, וכפי שטען אלבר קאמי (Camus), השאיפה הקיימת להיות מוסרי היא ״אבסורד״, וזה אבסורד שהאדם המוסרי בוחר לחיות בו.
ביקורת
התורה הקיומית מיושמת הלכה למעשה ע״י הנוער החילוני שלנו, בלי שיהיה מודע לדבר. הוא תר אחרי חוויות וריגושים, ואינו שש להתעמק במחשבה. חסימת השכל הובילה אותם למועקה, והם ברחו מן המחשבה לעבר החוויה. אך גם כאן ציפתה להם אכזבה. בריגושים פגשו את העצבות והכאב, כדברי עמוס הנביא ע״ה (ה, יט): ״כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב, ובא הבית וסמך ידו על הקיר, ונשכו הנחש״. לנוער החילוני, אבדה שמחת החיים; כל שיריו קינות, שירים עגומים, והוא קורא להם ״שירי נוסטלגיה״, ״שירי נשמה״, וכדומה. הטראגיות נובעת מן התפישה שכל אדם הוא ישות פרטית שצריכה לדאוג רק לעצמה, ורק כך הוא מממש את חירותו. היכללותו בתוך שאר בני אדם, נתפסת על ידו כהתנכרות לעצמו. הוא סבור א״כ כי דחיית הכלל מעליו תשיב לו את האותנטיות שלו. אך למעשה היא ממיטה עליו את הדאגה, את אימת המות, את הבחילה ואת הטראגיות. מאידך, היהודי שחי בתוך כלל ישראל, חש דוקא את החירות האמיתית, את האותנטיות של להיות הוא עצמו, את התקוה והאמונה כי מעבר לפטירתו הפרטית, כלל ישראל חי וקיים לעד, כי אין מיתה בציבור, וכי הוא עצמו עובר לחיים אותנטיים בעוזבו את החיים הוירטואליים הארציים.
6] עולם התופעות הוא עולם חסר חיים, נטול רעננות, הואיל והאלהות שבו מאד מופחתת ונסתרת לגמרי. לעומתו עולם המהויות בו גלויה האלהות בכל עצמתה, מפכה חיים ומרעננת. כאשר נפתח אשנב לעבר האלהות בנשמתו של האדם, עולם המהויות מאיר ומרענן את עולם התופעות.
8] העולם מחכה לבשורה הגדולה שתבוא ותאמר לו כי מה שמכונה ״מות״ בעגה האנושית הרגילה, אינו אלא אותם חיים רעננים ומלאי עונג להם זוכה הנשמה עם הסתלקותה מן העולם הזה.
10] ערכי החברה המערבית בזכותם קיימת חברה מתוקנת, עם חופש המחשבה, חופש הדעה וחופש הרגש, אומץ הרוח של האדם לבטא דעות עצמאיות, טיפוח הגוף, כוחותיו ויופיו (כל אלו הם ערכים של התרבות היוונית כפי שהילל אותם טשרניחובסקי, וכפי שאומצו ע״י החלוצים בוני הארץ שהיו בימי הרב קוק), ובכן כל הערכים האלה של התרבות המערבית הם ערכים חיוביים, אולם הם זקוקים להשלמה ע״י חכמת הקודש, שרק היא מסוגלת לתת תשובות לשאלות הנצח של האדם, כגון שאלותיו של היידגר על טרגיות קיומו של האדם.
פתרון שאלות הנצח יחבור לכל הפתרונות שנותנת התרבות המערבית ושנותנים המדע והטכנולוגיה, כדי להציל את העולם. המדע אינו יכול להציל את העולם לבד. הוא רק צעד אחד קדימה, והוא מחכה לפתרון שאלות הנצח ע״י חכמת הקודש.
11] ״ממעל לכל הגה ורעיון מוגבל״: מעל ליכולת הביטוי ומעל לכל תפיסה אנושית שאינה מסוגלת להגות אלא מושגים מוגבלים.
המדע והטכנולוגיה לא הצליחו לענות על שאלות הנצח. הם לא הצליחו להרגיע את האדם מספקותיו, ולתת לו סיפוק נפשי. הם לא הצליחו לתת לו סיבה לחיות, הם לא הצליחו למלא את נשמתו ברעננות. הם לא הצליחו לחבר אותו לנצח, אליו משתוקקת נפשו באופן יסודי ביותר.
12] סיכום הפרק: תורת הסוד נעשית יותר ויותר נגישה עם התפתחות המדע. ככל שהמדע של התופעות משתכלל, כך המדע של המהויות הולך והולם אותו יותר ויותר. רעיונות המדע המתקדם שהולכים ומתקרבים לרעיונות של עולם הסוד, גרמו להפצת היכולת ללמוד קבלה בחוגים רחבים. וזה הגיע לידי כך, שאי אפשר עוד להסביר את האמונה לבני אדם רגילים, אם לא באמצעות הקבלה.
המדע המודרני מקרב את האדם לעולם המהויות, הוא מעשה בראשית, ומעשה בראשית הוא מבוא למעשה מרכבה, כלומר עולם המהויות מכשיר את האדם לראות את האלהות השוכנת בכל דבר במציאות.
מה גדול התענוג שבהתחברות המציאות כמו שהיא, עם המהויות בהן נמצאים החיים האלהיים במלוא עוזם, שכן האלהים הוא מקור העונג העצום של האדם ושל הבריאה בכלל!
המדע לבד אינו יכול להציל את העולם. הוא רק צעד אחד קדימה, והוא מחכה לפתרון שאלות הנצח ע״י חכמת הקודש.
המדע והטכנולוגיה לא הצליחו לענות על שאלות הנצח. נשמת האדם חשה שהיא עשוקה בהעדר תשובות לספקותיה. היא זקוקה לרעיונות נשגבים מן העולמות העליונים, היא זקוקה לחכמת הקודש הבאה מן האלהים ולא מן השכל האנושי המוגבל, כמו המדע.
מהדורת הרבנים שלמה ואהרן טולידאנו, בהוצאת מכון טולידאנו (כל הזכויות שמורות למכון טולידאנו).
