The conclusion I have come to is that every rich and powerful person [and many not rich people as well - they are just more limited in their opportunities and resources] is either פגום in גילוי עריות [in some form] or גזל or both. If we find that one is careful in both areas then he is the exception and not the rule. [פוק וחזי מאי עתונים מדברים].
Says the Gemara [Eiruvin 19a]:
גיהנם .... שהכל יורד לה על עסקי הנם.
Gehenom: Into which all descend for vain [chinnam] and wasteful acts.
What are these עסקי הנם? Rashi says: עריות!!
Says the Kohen Gadol of Lublin:
When we fix the Pgam Ha-Bris - Moshiach will come [not because we go up to Har Habayis...😊]:
[צה] בימי הנעורים רתיחת התאוה מתגברת ואז מרבה חטאים מצד היצ"ר ר"ל, והם חטאת נעורים, וזה הי' בדור המבול, כמ"ש שם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו (בראשית ח, כא). וג"כ מסגל טוב הרבה מצד היצ"ט וחשקות לד"ת, וזה הי' דור המדבר, כמ"ש וזָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ (ירמיה ב, ב). והם עצמם אותם הנפשות, כמ"ש בזוהר פנחס רט"ז סע"א ע"ש. דהיו ראוים לקבל תורה במבול אלו זכו, ונשמת משה היתה שם. ודורו של משיח אז יהי' פעם ג' אותו דור, בסוד מ"ש תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי (תהלים קג, ה). ואז יהי' התיקון הגמור, שבאות בערבוביא חטאת נעורים וחסד נעורים, והטוב יתגבר על הרע ויהפכו לטוב. וז"ש בזוהר נח (עב ב)[1]ובתיקונים (תי' יח). "כד תחמי קשתא באנפי נהירין, תצפי לרגלי משיח". שהקשת הוא אות הברית - נגד עונשי חטאת נעורים, ובדורו של משיח יהי' זה באנפין נהירין, בהארת פנים, שהש"י מאיר עיניהם לדעת כי סר עונם בזה, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר (ישעיה ס, כא). פי' שומרי הברית כנודע:
^ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וַדַּאי כֹּלָּא הוּא הכי, אֲבָל הַאי קֶשֶׁת דְּאִתְחֲזֵי בְּעָלְמָא בְּרָזָא עִלָאָה קָיְימָא. וְכַד יִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא זְמִינָא הַאי קֶשֶׁת לְאִתְקַשְׁטָא בְּגַוְונוֹי, כְּכַלָּה דָא דְּמִתְקַשְּׁטָא לְבַעֲלָהּ. אָמַר לֵיהּ הַהוּא יוּדָאי, כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא כַּד הֲוָה מִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא, אמר לי לָא תְצַפֵּי לְרַגְלֵי דִמְשִׁיחָא עַד דְּיִתְחֲזֵי הַאי קֶשֶׁת בְּעָלְמָא. מִתְקַשְׁטָא בְּגַוְונִי נְהִירִין וְיִתְנְהִיר לְעָלְמָא. וּכְדֵין צְפֵי לֵיהּ לְמָשִׁיחַ.
^ וּבְרִי כָּל זִמְנָא דְאִלֵּין קְלִיפִין לָא מִתְעַבְּרִין מִקֶּשֶׁת, לָא יְהֵא קֶשֶׁת בְּגַוְּונוֹי נְהִירִין, וְסִימָנָא דָא יְהֵא בִידָךְ, עַד דְּתֶחזֵי קַשְׁתָּא בְּגַוְּונוֹי נְהִירִין לָא תְצַפֵּי לְרַגְלֵי דִמְשִׁיחָא, וּמִיָּד דִּיְהֵא נָהִיר בְּגַוָּונִין נְהִירִין, מִיָּד וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. וּמִיָּד אִתְגַּלְיָיא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ (שמות ג, יב). לְקַיָּימָא בֵּיהּ כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז, טו). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְגַּלְיָיא מַ״ה שֶּׁ״הָיָה ה״וּא שֶׁיִּהְיֶה.
^ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה וַדַּאי כֹּלָּא הוּא הכי, אֲבָל הַאי קֶשֶׁת דְּאִתְחֲזֵי בְּעָלְמָא בְּרָזָא עִלָאָה קָיְימָא. וְכַד יִפְקוּן יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא זְמִינָא הַאי קֶשֶׁת לְאִתְקַשְׁטָא בְּגַוְונוֹי, כְּכַלָּה דָא דְּמִתְקַשְּׁטָא לְבַעֲלָהּ. אָמַר לֵיהּ הַהוּא יוּדָאי, כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא כַּד הֲוָה מִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא, אמר לי לָא תְצַפֵּי לְרַגְלֵי דִמְשִׁיחָא עַד דְּיִתְחֲזֵי הַאי קֶשֶׁת בְּעָלְמָא. מִתְקַשְׁטָא בְּגַוְונִי נְהִירִין וְיִתְנְהִיר לְעָלְמָא. וּכְדֵין צְפֵי לֵיהּ לְמָשִׁיחַ.
^ וּבְרִי כָּל זִמְנָא דְאִלֵּין קְלִיפִין לָא מִתְעַבְּרִין מִקֶּשֶׁת, לָא יְהֵא קֶשֶׁת בְּגַוְּונוֹי נְהִירִין, וְסִימָנָא דָא יְהֵא בִידָךְ, עַד דְּתֶחזֵי קַשְׁתָּא בְּגַוְּונוֹי נְהִירִין לָא תְצַפֵּי לְרַגְלֵי דִמְשִׁיחָא, וּמִיָּד דִּיְהֵא נָהִיר בְּגַוָּונִין נְהִירִין, מִיָּד וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. וּמִיָּד אִתְגַּלְיָיא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ (שמות ג, יב). לְקַיָּימָא בֵּיהּ כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז, טו). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְגַּלְיָיא מַ״ה שֶּׁ״הָיָה ה״וּא שֶׁיִּהְיֶה.
Would you like to fix the sins of the past? YOU CAN!! LEANNNNN TORRAAHH!!!
[צז] תיקון למז"ל הוא עסק התורה, כמ"ש (קידושין ל, ב) "בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין". וא' ב(סוכה נב, א) הקב"ה קראו רע, והיינו בעון דדור המבול דהיינו מז"ל. [וא' ב(קידושין יג, א) דלא נגזר על דגים שבים. היינו ת"ח, כמ"ש במק"א ע"פ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם (בראשית א, כח)] וכמ"ש בזוהר בראשית (נז א). ובר"פ כל היד (נדה) דנקרא רע, זה היצ"ר ברא הקב"ה, וכמ"ש וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי (מיכה ד, ו). ולכן ימצא זה גם בחלום, שדבר זה ניכר שאינו מפעולת אדם. ותבלין הוא למתק המאכל, היינו להפך הרע לטוב מאוד, כמשז"ל (בב"ר פ' ט) זה יצה"ר שע"י ד"ת נמתק. ובזוהר בראשית ונח, דלית מסאבא כמוהו. והנה א' פ"ב דברכות (טז.) דד"ת מעלין מטומאה לטהרה. ומ"ש בזוהר נח (סב א) דאין מועיל תשובה. הוא עד"ש (ר"ה יח.) "בזבח אין מתכפר אבל מתכפר בתורה". ה"נ כן, וכמשז"ל שילהי (חגיגה כז, א)"ת"ח אין אור של גיהנם שולט". גיהנם ג"כ נקרא רע, כמ"ש (ברכות סא.) ע"פ לֹא יִנָּקֶה רָּע (משלי יא, כא). והיינו כמ"ש בעירובין (יט.) שהכל יורד לה על עסקי הינם[1]. היינו שמירת הברית. וז"ש ג"כ (בבא בתרא טז, א) "בראת גיהנם", שג"כ הש"י בראו כמו יצה"ר, [וא' שם ג"כ "בראת צדיקים" צדיק בכל מקום שומר הברית, גם הוא מתחלת בריאה, כמ"ש באות שלפני זה, כי ישנו גם ברשעים ובאומות עכו"ם]. וע"ז נאמר גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי (תהלים כג, ד). רע הוא דרגא הנז', ואתה פי' ע"י שבראת:
^ ותו ליכא? והאיכא גיהנם! גיא שעמוקה בגיהנם, שהכל יורד לה על עסקי הנם.
A POWERFUL SEGULA from the Mekubalim to overcome any test - say a pasuk relating to this test. So when you are asked for Tzedaka and the stingier part of you resists - say -
You are at work and are dealing with an attractive co-worker?
"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם".
You have anger management problems?
"אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ."
And so on and so forth....
[צח] כל פסוק של ד"ת יש בו כח וחיות של אותו ענין שנאמר בו, תדע בתפילין שנא' וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם (שמות יג, טז). ולא נתפרש איזה פ' מד"ת צריך להיות לאות, וההלכה לכתוב אותם הפרשיות שנא' בהם, זה מסתמא אותה פ' שנאמר בה פסוק והי' לאות וגו'. יש בה אותה ענין כח וסגולה שתהי' לאות. וכיו"ב ידוע הרבה ליודעי השמות ובקבלה מעשיות, כי מכל פסוק יוצא שם המועיל לאותו ענין הנז' בפסוק. וכן פסוק שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (דברים ו, ד). - בו כח הקביעות השמיעה בלב, ולכך צריך שיאמר גם תיבת שמע ישראל. וזה סוד ג"כ מה ששמעתי ע"פ שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן (משלי י, לב)[1]. כי האריז"ל כתב סגולה למי שיצרו מסיתו לאיזה עבירה - לדבר בפיו כמה פעמים פסוק הלאו של העבירה עי"ז ישתנה הרצון. וכן לענין מצוה ודבר טוב:
^ (צדקת הצדיק אות רל"ה) וכמו ששמעתי על פסוק שפתי צדיק ידעון רצון (משלי י, לב). שכאשר מוציא בשפתיו דברים המצודקים, אף על פי שהוא מן השפה ולחוץ ולבו בל עמו, מכל מקום הם ידעון - מודיעים ומלמדים רצון ללב, להיות רצון הלב באמת כן. והרצון מוליד מחשבה, להיות מחשבתו בזה לבד. (ישראל קדושים אות ז) ועל זה נאמר שפתי צדיק ידעון רצון (משלי י, לב). וקיבלתי הפירוש, דגם כשרואה שאין רצון לבו עדיין לזה הדיבור בפה לטוב, שנקרא שפתי צדיק, מועיל ללמד ולהמשיך רצון ללב גם כן. (פרי צדיק, עמלה של תורה אות ב) כמו ששמעתי על פסוק שפתי צדיק ידעון רצון. שהשפתים מלמדים ומודיעים הרצון ללב, והיינו אף שמתחלה הוא רק בשפתים מהשפה ולחוץ, אבל כשהם שפתי צדיק, דהיינו שמדבר בשפתיו על דעת כן, כי רוצה וחפץ שיהי גם בלב ולא משפה ולחוץ, הוא פועל להיות אחר כך בלבבך וסוף הכל לעשותו.
Say it - even if at the moment you don't feel it!!😀
