באחד מימי שנת תש"ו עוד קודם הקמת המדינה' היה כאן מקרה מזעזע של רצח שנרצחו יהודים הי"ד. למחרת בבוקר אחרי התפילה אצל מרן החזון איש, דיבר רבי שלמה עם החזו"א על המקרה הטראגי, כשהיה ניכר בו היטב הזעזוע העמוק מהאירוע הנתעב.
"אני מתפלא עליך שלמה. אלו הקדושים שנהרגו, נכנסים ישר לגן עדן. אולם יום יום רוצחים רבבות ילדים יהודיים ולא ראיתיך מעולם מתלונן ומיצר על כך. והרי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו."
רבנו סיפר זאת בשיעור בעת שפורסם על ביקור נשיאת גרמניה בכנסת והכרזתו הדרמטית של פלוני שבכוונתו לצאת מן האולם בעת נאומה בשפה הגרמנית משום שאינו רוצה לשמוע את השפה שבה הרגו את סבא וסבתא שלו. רבנו התבטא בתגובה כי אין מה להתפאר בשפה העברית שבה רוצחים כאן בא"י רבבות ומליוני ילדים יהודיים מידי יום ביומו. הוא אף ציטט בנוגע לכך את מכתבו של הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל אילו היה נביא בישראל היה אומר קום הודע את תל אביב את תועבותיה זו העיר העברית הראשונה המעבירה לשמד מידי יום ביומו אלפי רבבות ילדים בישראל בשפה העברית.
