אני לא כאן

פעם אחת היה צריך הפני מנחם לנסוע לרופא עיניים והפני מנחם לא רצה להטריח את קהל הממתינים לכן ביקש לקבוע תור אם זה אפשרי שלא בשעות קבלת הקהל. הקליניקה נפתחה בשעה 8 בבוקר ולכן נקבע התורה לשעה 7 בבוקר וכבר ברבע לשש בבוקר נסע עם הפני מנחם מירושלים. בכל אופן בדיוק בשעה 7 נכנסו לחדרו של הפרופסור והפרופסור היה שקוע בקריאת מסמכים שונים וכשנכנסו אמר לפני מנחם לא שומעים בכלל את צעדיו של הרבי, היינו שלא שמע מתחילה שהפני מנחם מגיע שלא כדרך שאר אנשים שבכל פסיעה נשמעים קולות הצעידה. והוסיף ואמר רבי יש לנו [לציונים] שיר שנקרא 'שיר הפרטיזנים' ובו מתגאים אלו שאינם ככל שאר היהודים ה'חלשים' שנלקחו למיתה בשנות הזעם כצאן לטבח יובל אלא הם 'גיבורים' שלחמו ברשעים ימ"ש. ויש שם פיסקא שם נאמר לערך בזה הלשון 'עוד יגיע יום וצעדינו ירעימו אני כאן'. השיב הפני מנחם אותי חינכו מאז ומעולם שבכל פסיעה שאני צועד צעדי ירעימו 'אני לא כאן' [היינו שכל העוה"ז הוא רק פרוזדור ובו' וגם ענין הצניעות]. ההוא התרומם בהתפעלות ואמר "רבי, זה חזק".